אז עוד שאלה...

[חרדלית אחת]

לא רק לך היא באה בזמן

 

[רכה ונשית]

את מחכה שהיא תשאל?
אני המומה מעצמך

 

[זמנית40]

לא. לא היה לי רגע דל ביומיים האלה. וזה בזמן

בגלל משהו שעלה הלילה. גם אם הייתי רוצה לא הייתי מצליחה להגיע לכתוב פוסט. אל תהי המומה! מי כמוך מבינה מה זה יום מטורף בעבודה

 

[אהובת הספרן]

תמיד

הייתי טובה בטיימינג...

 

[חרדלית אחת]

אני חושבת

שאין מישהו או מישהי ששבחרו לפתוח את הזוגיות והשאלות האלו ואולי עוד רבות לא צצו אצלם.
הגבולות זה משהו שמשתנה מאדם לאדם ומזוג לזוג. אתם צריכים להחליט יחד מה טוב לכם, מה אתם רוצים ולאן חושבים שזה ייקח אתכם.
וחא, זה ממש לא פשוט או קל. בטח לא בהתחלה.

 

[לילה 74]

לא התייחסתי לכל השאלות אז הנה

לגיטימי ביותר לבטא רגשו קשים שעולים.
הגבול עבורי שמעבר לו צריך להבין שאי אפשר להמשיך בדרך? בתור אחת שחצתה את הגבול כמה פעמים אני גאה לומר שידעתי לעשות הפסקות בדרך (למרות שהן תמיד היו מאוד קצרות)ולבחון ולתעל את האנרגיה בחזרה לזוגיות.

זה קרה כשהרגשתי שאני נסחפת מדי, שאני רוצה להיות רק עם "הנוסף". שלא בא לי על בעלי - כל הדברים האלו היו תמרורי אזהרה וכשבחנתי אותם מקרוב הן תמיד חשפו סוגיות אחרות בזוגיות בינינו שכלל לא קשורות לנוסף כמו למה שבזכות הקשר בינינו נחשף.
זו מתנה! כי בלי השיקוף הזה היינו קרוב לוודאי ממשיכים להסתפק בטוב שיש ולא משפרים את התקשורת עוד ועוד.

 

[אהובת הספרן]

לילה

זה מאוד חזק, מה שכתבת.
את יודעת שככה זה גם בצד השני? גם האיש שלך ידע לעצור כשהוא נסחף?
ולא מכאיב לך לחשוב על אפשרות שהוא ירצה להיות רק עם ה"נוספת" ולא יבוא לו עלייך..?
את הרי מכירה את עצמך ויודעת שיש לך את היכולת לעצור ולחסור לבסיס, לזוגיות. אבל אין לך שליטה על היכולת שלו לעשות את זה.

 

[לילה 74]

כמו שאני מכירה את בעלי אין סיכוי (גם אם הוא יהיה מאוהב במישהי אחרת עד כלות) שלא יבוא לו עלי....

ולגבי העצירה ,אם צריך, הוא כבר עשה את זה בעבר כשהרגיש שהדברים בינינו מתערערים . יש לי אמון מלא במחויבות שלו לזוגיות שלנו ולבית .

ולגבי השליטה, כבר כתבתי שאין לנו שליטה אמיתית על מישהו אחר וטוב שכך!

ודבר נוסף, אני יכולה להתבטא כך ולהיות רגועה רק בגלל הניסיון שלי/שלנו והצמיחה האישית והזוגית שעברתי/ עברנו . בהתחלה זה היה מאוד מאוד מאוד קשה , מורכב, מערער ומאיים עבורי.

 

[Kelevra]

תגידי

אמרו לך כבר שאת נהדרת?

 

[לילה 74]

אתה...

 

[Kelevra]

ישבתי פעם עם מישהי

והסברתי לה שהסיבה העיקרית לפחד שלה היא שאין לה שום חוויה שתתן לדברים קנה מידה. שרק חוויות מצטברות של הצלחות וכישלונות יוכלו לתת את התחושה שנבואות הזעם והפחד אינם מחוברים בהכרח למציאות.
באמת, רק הניסיון יכול לגרש את האימה.

 

[רכה ונשית]

אני אמרתי לה ואפילו יותר מפעם אחת.

 

[מנהל סיכונים]

הנה עוד תשובה

ואני מזהיר מראש, זו לא תשובה טובה.
פשוט כי אני חושב שאין כזו.

אז איך מתמודדים עם אי הוודאות? דנים ארוכות, מנתחים אפשרויות, מריצים תסריטים... ואז זורקים הכל וקופצים למים. שום דבר, או כמעט שום דבר, בחינוך שלנו לא מכין אותנו לאורח החיים הזה. אין ספר לימוד, לעיתים רחוקות יש עם מי להתייעץ (רכונת, תרגעי!!). אז מתחילים, ומתקנים את הטעויות באמצע נגינה.
איך מתמודדים עם הנטיה לעשות השוואות? בעזרת משחק

. באמת! זה אחלה תבלין לסקס, לעשות השוואות: מה גודל החזה שלה? (וואו, פשוט עונג גדול! את חייבת לנסות) עד כמה הוא חלק? (אף לא שערה אחת בגוף, ותאמין לי כשאני אומרת לך שבדקתי בכל הפינות...).... זה מפיג מתחים נהדר, וזה גם נותן אינדיקציה מיידית לצורך בגיוון.

בעניין מתן ביטוי לרגשות עולים, קשים או אחרים: זה חובה! אגב, למי שמעוניין, זו חובה גדולה יותר בסווינגריות מאשר בזוגיות פתוחה, כי כשכולם עם כולם, הסיכוי של מי מהרביעיה להגגר לתוך משהו שלא מתאים לו ע"י השלושה האחרים - גדול.

מה הגבול? לא יודע. אני מקווה שאם אראה בעיניה של זוגתי שעברתי אותו, אדע לעצור. מאידך, הרבה קודם היא תוריד לי נבוט על הראש, כך שמשמר הגבול יכול להרגע....

 

[אהובת הספרן]

זאת תשובה

טובה כמו כל אחת אחרת...
ומעוררת מחשבה כמו כל תשובה אחרת
תודה

 

[אהובת הספרן]

אתם כותבים כל כך יפה..

וכל כך לעומק
ואני נכנסתי רק לרגע להציץ ואין לי זמן עכשיו להגיב
אעשה את זה בערב, עם נשימה קצת פחות קצרה...
בינתיים תודה על המחשבה, ההשקעה בתגובות והנכונות לשתף (חשבתי על זה שלאנשים שנמצאים כאן יש כלמני תכונות שמאפשרות גם את החיים בזוגיות פתוחה וזה יוצר מקום די נעים..)

 

[רכה ונשית]

גמני

מבטיחה לקרוא הכל בערב.

 

[רכה ונשית]

גמני

מבטיחה לקרוא הכל בערב.

 

[פרא סגול]

הכל יכול לקרות..

ובעיניי זה נכון לכל מסע..
בתחילת המסע ידעתי בעיקר עם מי אני יוצא לדרך מהי האידיאולוגיה ומהן הנקודות בהן אנו תמימי דעים.. בנוסף הכרתי את אותו בסיס רחב שיצרנו יחד ואת הכלים שסייעו לנו לבנות אותו כה מיוחד וידעתי שכלים אלה יהיו ברי שימוש כאשר האדמה תרעד..
אני אלוף ביצירת תרשימי זרימה ותסריטים.. בדיעבד אני יכול לומר שכבר בתחילת הדרך הוכחתי לעצמי שהאנטילגנציה האנאליטית שלי לא השכילה לנבא דבר וחצי דבר וגם לא נסיונם של אחרים והדרך נחצבה מתוך הרצון האמונה התקשורת והאהבה צעד אחר צעד כשחלקם באור וחלקם בעלטה..
תורת היחסות ומדדי האהבה העצמית לא פסחו או חסכו משבטם והיו לילות בו הספינה הטלטלה בחוזקה.. אלא שגיליתי תמיד את אותה יד אהובה אוחזת בשלי גם כשהיה קר.. ואז פשוט הבנתי.. היד הזו אוחזת בשלי מתוך רצון ולא מחוייבות.. תמיד שבה אליי מחדש מלאה באהבה ובחירה בדרכנו המשותפת כל יום מחדש..בדיוק כמו שידי לוטפת את שלה..
כמו בריקוד חיפשתי להרגיש אותה ולדעת את הקצב הנכון לה לי לנו..לעיתים סערנו ולעיתים התרפקנו אחת בזרועות השני כבחלום..

הזמן הוא פקטור.. גם הנסיון..
התקשורת חשובה והרגישות אולי אפילו יותר..

אני מאמין שאנו משתמשים במעט מיכולותיו של הלב
יודע כי אני יכול לאהוב יותר
יודע שמותר לי.. מותר לי ממנה אך יותר חשוב מותר לי ממני..
יודע הכל יכול לקרות
ושמח על כך

 

[רכה ונשית]

זה מקסים

מה שכתבת

 

[אהובת הספרן]

זה באמת מקסים

ומרעיד שם משהו בלב
אולי בגלל שזה מאוד דומה למה שאני חווה ולכן מאוד מדבר אליי.
(ואני יודעת שאם רק הייתי יודעת שככה זה יהיה תמיד הייתי נרגעת, ואני יודעת שאף אחד לא יכול להבטיח לי את זה ואני יודעת גם, שרק אנחנו יחד בעבודה יומיומית יכולים להביא לזה שככה זה יהיה גם בעתיד...)