אז ככה ...

[Gunji]

דעתי

היי, לדעתי עצם ההגדרה כח"ניקית גורמת לך להרגיש יותר לחוצה מהעניין הזה וזה בסדר להרגיש ככה כמו כול בנאדם נורמלי שמקבל בשורה לא משהו מתים מזה בטוח לא.המלצה אישית תרשמי כבר היום לסדנא של ד"ר צופי מרום בגהה - סדנא מצויינת שתקדם אותך המון מנסיון

 

[Lichy87]

היי ירדן

מה שאמרת בהתחלה זה דבר מוכר. אתמול בקבוצה שלי אפילו דיברנו על זה, ועל מה שהפורום עושה. אני בעד הגדרה של הבעיה כי אז יש יותר מיקוד במה לטפל ואיך. אבל באמת קורה שההגדרה מובילה לאובר-מודעות ואז פתאום את שמה יותר לב למצבים מלחיצים. לדעתי זו נסיגה לצורך התקדמות. המודעות הזו תורמת לך בזה שאת יודעת בדיוק במה צריך לטפל ועם מה להתמודד. אז כן, אני חושבת שהחרדה ללא ספק תתמתן, כי את כל הזמן פועלת כדי לטפל בה. את אומרת שיש דברים שיותר קשה לך לעשות מבעבר, אבל מצד שני את לא נמנעת מהם, זה מעולה. תשימי לב לזה, אל תוותרי על דברים כי זה יותר קשה עכשיו, לדעתי זו רק תקופה. לגבי הטיפול, גם לי היה קצת מוזר שהיו כ"כ מעט מפגשים ושהתייחסת בעיקר לנשימות, אבל גם הבנתי שאת לא מפרטת את כל מה שהיה שם. נשמע שהמטפל נתן לך עצות כלליות להתמודדות ולא התמקד בך ספציפית, איך החרדה מתבטאת אצלך, שזה קצת לא ברור. בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי יש חלק של מחשבות. שבו את מזהה את המחשבות שעוברות לך בראש לפני ואחרי חשיפה. בדר"כ מלמדים אותך להשלים דף מחשבות מיוחד, הוא נתן לך דף כזה? בנוסף יש את החלק המעשי, שבו את אמורה להתמודד עם המצבים המלחיצים ביומיום. כשבמסגרת הטיפול זה יכול לבוא בצורת משימות שבועיות. בגלל זה צריך איזה 20 מפגשים. כשבהתחלה את ממש עושה רשימה של מצבים מלחיצים ולאורך כל הטיפול את נחשפת אליהם בהדרגה. ככה את יוצרת לעצמך הרגלי חשיבה והתנהגות חדשים ויכולה להמשיך עם זה לבד. אבל צריך זמן כדי שההרגלים האלה יטמעו בך. לאיזו סדנה את נרשמת?

 

[yardeni21]

..

כן האמת שהוא גם לטעמי עשה את זה די קצר. ואני די מתבאסת כי ממש היתה ביננו כימיה, והוא גם הצחיק אותי והרגיע אותי ונתן לי להרגיש טוב אחרי כל פגישה. אולי אני אנסה טיפול דינמי כמה מפגשים, למרות שלא בא לי להכנס לחורים האפלים שבנפש שלי .. לא יודעת מה לעשות. ובקשר לסדנה- בגלל שפרשתי מקורס דיבור מול קהל באמצע, גיא הציע לי להצטרף לסדנה של ח"ח- סוג של חינם. אני צריכה לטלפן אליו ולהרשם.

 

[Lichy87]

לגבי הסדנה

יצא לי להיות בהתנסות חד-פעמית (ואולי אפילו ראשונה) שהוא עשה יחד עם הפסיכולוגית שאיתה הוא משתף פעולה. אני חושבת שהשילוב ביניהם טוב. היא מטפלת התנהגותית-קוגניטיבית ונראית באמת מקצועית. חוץ מזה שהסדנה שתצטרפי אליה נמצאת יחסית בתחילת הדרך, אז יכול להיות מעניין לשמוע איך זה הולך. תהיי שפן הניסיונות עבורנו. לגבי הפסיכולוג, אולי את לא חייבת לעזוב אותו (במידה ואת עדיין בטיפול אצלו), אולי תגידי לו מה חסר לך בטיפול. ושאת מעוניינת ליצור "תכנית עבודה".

 

[קופיפה טובעת]

לא מבינה יותר מדי בסוגי טיפולים

ואם המטפל שלך טוב או לא, אני גם חושבת שזה הכל אינדיבדואלי- השפעת שיטת הטיפול או החיבור עם המטפל. מה שכן, מסכימה איתך שכשאנחנו מודעים לדברים מסוימים הם מתחילים להשפיע יותר, לכן הגיוני מאוד שזה מה שקרה לך עם הח"ח. ולגבי יום ההולדת... אני שונאת את היום הזה! הוא מזכיר לי כמה אני בודדה בעצם וכמה אני לא יוצלחית, שהרי לא הספקתי כ"כ הרבה דברים שהייתי רוצה... מצד שני, דווקא התחושה הזו היא מעין אות אזהרה שכדאי לי לקחת את עצמי בידיים כי אחרת גם בשנה הבאה אבכה!

 

[פלייבקון]

טיפול

הפסיכולוג שלך עושה לי רושם לא מיקצועי . האבחנה "חרדה חברתית" וכו' - זה עיניין יותר לפסיכולגים מאשר למטופלים. כל העיניין של תוויות ("חרדה חברתית וכו) רק אמור לסייע לך למצוא אנשים עם בעיה דומה או חומר בנושא כגון ספרים מטפלים וכו . מעבר לזה - תיתעלמי מהתווית . והנזק שנגרם לך כתוצאה מהתווית "חרדה חברתית" - זה מה שקורה כשמיתייחסים למשהו שהוא לא מדע יותר מידי ברצינות . והספר הזה של הפסיכולוגים (DSM) , בחלקו נוצר לצרכי תביעות בקשר לביטוח , והשאלה מה יכתב בו ומה לא מושפעת גם מהשאלה "מי מהכותבים צועק יותר חזק" . זה לא מדע , זה לא מדויק , ואם את תיתיחסי לתוויות בפסיכולגיה יותר מידי ברצינות , אז את תיצטרכי טיפול הרבה יותר ארוך .