אזכור אחיד...

[יפתח00]

אזכור אחיד...

אוטוטו אני עומד להגיש עבודת סיום קלינית (שהיא עבודה סימינריונית קטנה מאוד בת 14 עמ'). אשמח לעזרת מומחי הציטוט האחיד במספר סוגיות: 1. הערות שוליים או ביבליוגרפיה בסוף העבודה (או שתיהן)? 2. בהערה 18 יש לי מאמר אמריקאי (אחד בלבד באותה הערה). בהערה 19 אני רוצה להתייחס אליו. איך תיראה הערה 19: א. Ibid, pp.18-19 ב. ראו: שם, עמ' 18-19 ג. ראו: Ibid, pp.18-19 3. כיצד עליי לצטט מאמרים שאינם משפטיים לגמרי. לדוג': מאמר שפורסם בכתב עת כלכלי, למרות שהוא עצמו משפטי מאוד, ונכתב ע"י פרופ' למשפטים. האם יש לצטט את המאמר עפ"י כללי הציטוט של כלכלה, או להתאים את זה לפורמט משפטי (המאמר הוא מאמר זר). 4.בהמשך לשאלה 2: ברצוני להתייחס לאותו מאמר שבהערה 18 לעיל אחרי מס' הערות, כיצד אעשה זאת: א. supra note 18, pp-18-19 ב. ראו: Yiptach, ה"ש 18 לעיל, עמ' 18-19 ג. Yiftach, supra note 18, pp-18-19 5. למישהו יש מושג איך מצטטים הרצאה שניתנה במסגרת לא מחייבת (פשוט המצאתי איזכור, אבל יהיה נחמד לדעת שיש לזה התייחסות רישמית, כי נכון לעכשיו בקובץ הגדול לא מצאתי כלום)?

 

[סטודנטית עייפה מדי]

לא יודעת הרבה, אבל

1. בד"כ עושים את שתיהן (כשה"ש הן הפנייה מדוייקת, ובבליוגרפיה היא רשימת המקורות שהשתמשת בהם). לא יודעת לגבי עבודת סיום קלינית. יודעת לגבי עבודות רציניות אחרות שמגישים במהלך התואר. 3. על פי כללי כתב העת שלרוע מזלי מצאתי את עצמי עורכת-סטודנטית בו - לפי כללי האזכור האחיד הרגילים של משפטים. 4. לא יודעת. אבל בטוח לא ב. כי גם אם זה בגדול הפורמט, זה לעיל ה"ש 18, ולא ה"ש 18 לעיל. ה"לעיל" בא קודם.

 

[אלמרפאד]

תשובות

1. בעבודה משפטית על הערות שוליים לא מוותרים לעולם. ביבליוגרפיה היא תמיד תוספת אפשרית, והשאלה האם להוסיף היא תלויית מרצה/מנחה. 2. בהנחה והאזכור החוזר מפנה במדויק לאותו מקור ולאותם עמודים בו, אז ה"ש 19 תיראה בפשטות כך: 19. שם. אם אתה רוצה להפנות לעמודים אחרים באותו מקור אז הדרך היא כזו: 19. שם, בעמ' 100. 3. כללי הציטוט האחיד נוהגים לפי המקום שבו הם מצוטטים, כלומר במאמר משפטי (או עבודה משפטית, סמינריון וכו') כל המקורות יאוזכרו על-פי כללי האזכור המשפטיים המקובלים. ולכן מאמר כלכלי יאוזכר ככל מאמר אחר, או בפרט ככל מאמר משפטי שאיזכרת. 4. הערת השוליים תיראה כך: ElmerFudd, Arnavim, לעיל ה"ש 18. אם אתה רוצה להפנות לעמודים אחרים באותו מקור, אז כתוב כך: ElmerFudd, Arnavim, לעיל ה"ש 1, בעמ' 101-100. שים לב: שם הכותב ושם המאמר באותיות רישיות מוקטנות. בסוף ה"ש תבוא נקודה עברית. ההפניה למספרי עמודים ספצייפים תמיד תהיה בעברית, והמספרים עצמם ייקראו מימין לשמאל. כאפשרות חליפית אתה יכול להזכיר רק את שם הכותב ללא שם המקור. 5. אם אין כלל מדוייק למקור כלשהו צריך "לשאוב" השראה מהמקור הכי קרוב אליו שקיים עבורו כלל ספציפי. אני הייתי מסתמך על כללי אזכור ריאיונות (25.4), כשבמקום המילה "ריאיון" הייתי כותב "הרצאה" ומוסיף את מיקומה וכו'. באופן כללי אם אין כלל מדוייק ואתה שומר בגדול על הציטוט שייראה נכון ויזואלית, אין כל חשש. אם אתה ממש פדנט בנושא שלח מייל לחבר'ה של הציטוט האחיד. הם יעילים ועונים מהר.

 

[יפתח00]

תודה רבה לשניכם!

ידוע לכם איך לסדר את רשימת המקורות? כמו בפס"דים של העליון בחלוקה לערכאות, מאמרים ישראליים לועזיים ושונות? (וחלוקה פנימית לפי תאריך מתן הפסק?) ושוב, עזרתם לי מאוד (ניסיתי לקרוא את הבלובוק, ומהר מאוד הגעתי למסקנה שזה לא כדאי...)

 

[אלמרפאד]

לא בדיוק אבל בערך

את פסקי הדין תסדר ברשימה אחת רציפה. כפי שציינת הסדר הפנימי שלהם יהיה לפי מתן הפסק והחלוקה לערכאות קיימת אך תהיה ללא ציון מפורש של הערכאה (שאת זה ניתן ללמוד משם ההליך). מאמרים ישראליים ולועזיים יסודרו בנפרד, הסדר הפנימי שלהם יהיה לפי שם המשפחה של המחבר/ים.