אזהרה !!!!

galim29

New member
, גם אני לא כותבת פה יותר אז אנחנו שוות../images/Emo31.gif

עשית יופי של עבודה ללבות עוד ועוד את הויכוח האידיוטי הזה שממשיך עד אין סוף. ואני לא מוכנה יותר להיות חלק ממנו או מהפורום הזה שאיבד את כל מה שהיה בו. אין בו שום ותיקות עם אנדו או כאלו שכבר ילדו שמוכנות ורוצות לשתף בהתמודדות עם המחלה, אין פה שום דבר שלא קשור לניסיון להיכנס להריון או הריון או הזרעות או בטא וזה מתסכל ומקומם שאין מקום לבנות עם סתם אנדומטריוזיס בלי ניסיון או רצון כרגע להיכנס להריון.. הפורום הפך לפורום פוריות/הריון ואני אגיד את זה זה כי זאת התחושה שלי וכנראה שהמקום שלי לא פה. אם את מפציעה אחרי זמן כה רב וזה כל מה שיש לך להגיד, אין לי מלים. המקום הזה הפך למקום של מריבות וחוסר כבוד והבנה.
 

galim29

New member
../images/Emo9.gif עד שאתעצבן שוב... אנאבל הרגיעה אותי אתמול

 
אנאבל יקרה

עזבי.... חבל על הבריאות שלנו... בסופו של דבר אנחנו מתעצבנות ונפגעות ועל מה??? על כך שרצינו לתרום מנסיונו ... אחרי הלילה שעברתי אני אפילו לא קוראת את ההשתלשלות הלילית. כלום לא שווה את זה, הבריאות שלנו שווה הרבה יותר... נדבר יקרה...
 

ר ו מ י ה

New member
snago יקר ../images/Emo24.gif

צר לי כל כך על מה שעברתם ואני שמחה שלמרות החוויה השלילית שעברתם בתה"ש, ההריון ממשיך באופן תקין
חיבוק עצום לך, לטל ולבכור הפורום הבלתי נשכח
לעניינו של דיון- כידוע, גם אני אינני מאוהדות תה"ש ומעולם לא פחדתי להשמיע את דעתי הן החיובית והן השליליות על המקום. הפורום הזה הוקם במטרה אחת- לשמש בית לכל נשות (ובעלי) האנדו' על שלל חוויותיהן והמידע שצברו על בשרן. לא חייבים להסכים עם הנאמר, במיוחד אם יש חוויה סותרת, אך חשוב להבין שיש לפעמים יותר מדעה אחת על מקום זה או אחר ועל רופא זה או אחר. אני חושבת שהמידע בפורום הזה לא יסולא מפז וצר לי על כל משתתפת בעבר או בהווה שבחרה להפסיק לכתוב, בשל החשש מאיך דבריה יתקבלו. אני רואה חשיבות עליונה בכך שאנדואית חדשה , אשר נכנסת לפורום ועורכת חיפוש על מחלקה מסויימת תקבל את מלוא הדעות- הטובות והפחות טובות. זו המטרה של הפורום- לעזור, לסייע, לתמוך ולשתף במידע האישי שצברנו על גופנו ולא פחות חשוב מכך, גם על נפשנו.
 
יקרים

מצטערת לשמוע על מה שעברתם ושמחה לשמוע שהכל ממשיך באופן תקין שמרו על עצמכם ועל העובר היקר. חיבוקים.
 
בננות יקרות וסנגו ואישתו

סנגו, שמחתי לשמוע שאישתך מרגישה טוב ושהסאגה הזאת מאחוריכם... שימרו על עצמיכם...ברור לי, שאתם יותר לא תגיעו למרפאה בתה"ש וזה בסדר גמור...כל אחד חווה אחרת את הרופאים ותמיד נשמע דעות לכאן ולכאן... טלוש..נא לנוח הרבה ולשמור לשמור.. בננות אהובות, קראתי את כל מה שהתפתח פה וניראה לי שהדיון הזה קצת יצא משליטה... לכל אחת הזכות לומר את מה שהיא חושבת לטוב ולרע ונידמה לי שהיתה כאן אי הבנה אחת גדולה ובבת אחת זה הפך לאישי...חבל... מייקי, חוותה את המרפאה בצורה שלילית וזה בסדר, זואילי מאוד מעריכה את המרפאה ואת רופאיה "ובמקרה" גם הם הצילו את חייה...אנאבל..אני לא חושבת שזואילי התעצבנה מהדעות השליליות של מייקי על המרפאה כי אם על משהו אחר ובתחילת השירשור באמת כל אחת אמרה את דעתה האישית וברגע שהוזכרו שמות והפנייה היתה אישית האחת לשנייה, כאן זה יצא משליטה.. בנות...כל אחת תמיד יכולה להביע את דעתה ללא פחד, בסה"כ לכולנו יש את אותה המטרה: להיות בריאות.. אל תשכחו שזה הבית החם של כל אחת ואחת וצריך להשתדל לשמור עליו כך... שיהיה לכולכן חג שמח ומדהים...
 
קראתי מעט מאד מהתגובות

קודם כל,תודה ששיתפת - חשוב לראות את התמונה כולה לטוב ולרע. כל אחת והניסיון שלה בתה"ש. לי היה ניסיון טוב בתה"ש אבל גם לא נתקלתי בכל ההסתבכויות של טלי וממה שאתה כותב הן קיימות בשפע. אם יהיה לי עוד הריון ואם חלילה אתקל במצב של סיכון גבוה, לא יודעת לאין אפנה-דיה לצרה בשעתה. בכל מקרה- הבנתי שהשרשור התארך בשל דעות שונות - וזה בסדר- אף פעם לא נסתמו כאן פיות בפורום וזה לא הולך להתחיל עכשיו. שימשיך בטוב ויסתיים בידיים מלאות ובריאות
ובהחלט טוב לשמוע ממך- שנים שלא ביקרת כאן- תודה שכתבת ובהצלחה
ד"ש לטלי.
 

snago10

New member
חג שמח לחוגגות המימונה ולכולנו.

לרגע לא חשבתי שהכתיבה שלי תעורר כאלו אמוציות. התכוונתי למה שכתבתי: לחשוב פעמיים לפני שמגיעים לשם. חלילה לא כתבתי לא להגיע ואגב, יש גם מצב בו אני רואה גם אותנו מגיעים לשם. איני שולל כל אופרציה ניתוחית. אם וכאשר צריך אז צריך. אולם לפני כן צריך לבדוק מה נכון יותר לאישה הספציפית ומה היא מוכנה לספוג / לסבול לפני שתעדיף לעשות ניתוח, שאגב - לכל ניתוח יש את הסיכונים שלו. את זה לא קיבלתי מהמכון ולכן כתבתי את מה שכתבתי. אני מכיר מרכיבי משקפיים שהמשקפיים לא מפריעים להם כלל. ההפך - בשבילם הם אביזר אופנתי. מנגד ישנם אחרים שאני מכיר שביצעו ניתוח להסרת המשקפיים, כיון שהמשקפיים הפריעו להם בכל שניה ושניה מחייהם. אז מה? להמליץ על הניתוח? זה אינדיבידואלי.. אני סבור בדוגמא זו, כאחד שעבר ניתוח שכזה, שעל הרופא להרחיב למטופל על היתרונות והחסרונות של הניתוח ולתת למטופל להחליט מה טוב בשבילו. כך הרגשנו עם פרופ' שולמן המופלא, לדעתנו. טלי החליטה שדי. נמאס לה מהמשקל שלה, מהניסונות הכושלים להכנס להיריון וכו'. היא רצתה לעשות הפסקה, לחזור למשקל "שלה" (לטעמי זה היה מעט אנורקסי ...) ואז לעשות טיפול אחרון, לפני ניתוח לכריתת החצוצרה הקיימת ושאר ירקות. פרופ' שולמן הבהיר לנו כי עמדתו היא לבצע את הניתוח. הוא הסביר לנו את הרציונל מאחורי העמדה שלו ואת החסרונות של הבקשה של טלי. הכל בסבלנות ותוך הפגנת ידע מקצועי וניסיון שלא יסולא בפז. לאחר דו שיח נינוח ופתוח הוא ציין כי הוא מבין את טלי - והבחירה היא שלה ושלה בלבד. הוא הדגיש שהוא יתמוך בנו בכל החלטה שנקבל ואכן -העלה את בקשתה לוועדה (חרף דעתו האישית !!!). הועדה בסופו של דבר אישרה את הבקשה החריגה ובסופו של דבר, עם לא מעט עזרה מלמעלה - הגענו עד הלום, בלי עין הרע
. ללא קשר לתוצאה, זו הדרך שבה אני, אישית, חושב שיש לטפל בנושאים כגון אלו. לדאבוני - ישבנו בתל השומר עם רופא שלא נתן לנו את התחושה הזו. ההפך. הוא ממש לא הבין איך זה שעדיין לא ביצענו את הניתוח. מה שגרם לעצמותי לבעור היתה הבדיקה שערך ואין צורך להאריך. נזכרתי בדבר מצחיק - בהריון הקודם טלי לא ידעה שהיא בצירים שעות לפני הלידה. הסיבה היתה פשוטה: אמרו לה שהצירים הם כאבים שיותר חזקים מכאבי מחזור... מה זה כואב? מה סף הכאב שממנו והלאה תנקטו פעולה (אופרציה ניתוחית) ועד אליו "תסבלו בשקט"? זו שאלה כל כך אינדיבידואלית שתלויה בכל כך הרבה מרכיבים, שחלקם לא קשורים רק לכאב (פחד מניתוח או מהרדמה, למשל). הענין הוא שניתוח הוא בלתי הפיך, כך שלעניות דעתי - והיא אכן עניה בכל הקשור לחוויות האנדו' (אני רק כלי שני...) על הרופא לוודא כי אכן המטופלת יודעת לגמרי בפני מה היא ניצבת. לשמחתי יש לנו את הרופאים האהובים עלינו שאספנו בדרך, שעוזרים לנו בצמתי ההחלטה. אם וכאשר נחליט לפנות לניתוח - לא מן הנמנע שנשקול לחזור לתה"ש. כאב לי מאוד לקרוא על ניסונות לא מוצלחים. חשבתי שרק אנחנו יצאנו כך מתל השומר, אבל מנגד אני שמח שנחשפתי לצד השני, כך שאם וכאשר נגיע לשם - נדע שגם שם התחום האפור הוא השולט.... מי שמכירה אותי יודעת שלא לרע התכוונתי וכולי תקווה שכל אחת תחשף דרך השרשור לשני הצדדים. שיהיה לכולן בהצלחה בהתמודדות עם המפלצת שבוע טוב
 

זואילי

New member
חג שמח ותודה ששבת ../images/Emo140.gif

שמחתי לקרוא את תגובתך ושוב, צר לי על השתלשלות השירשור שגלש מהודעתך הראשונה ובו לקחתי חלק פעיל. אני מסכימה עם כל מה שכתבת ומעריכה את הפתיחות והסובלנות שלך ואכן חשוב ביותר מה שציינת - "שעל הרופא לוודא כי אכן המטופלת יודעת לגמרי בפני מה היא ניצבת". אתה מכיר את הפורום מימיו הראשונים אם אינני טועה, וידוע לך עד כמה הפחד שולט בנו ולפעמים הפחד מנתב אותנו ומעוור את המחשבה והראייה. כך היה אצלי. פחד משתק שגרם לי נזק בכמה וכמה החלטות שלקחתי על עצמי. אני מקווה שתמשיך לגלוש כאן, כי לדעתי חשוב לשמוע גם את ה"קול הגברי" שמלווה אישה עם אנדומטריויזס ובאמת מעניינת אותי ההתמודדות שלך עם המחלה "שלנו". גם קראתי שירשור אחר בו השתתפת לאחרונה ובהחלט החכמתי. כי בד"כ אני שומעת רק את הנשים וההתמודדות שלהן. מאחלת לכם המשך הריון תקין ורגוע ואהבה גדולה, והעיקר - הרבה בריאות לכולכם.
 

snago10

New member
תודה ../images/Emo9.gif

אכן אשתי ואני חברים בפורום עוד מימיו כקומונה. היינו אפילו במפגש וישנן בנות שאני עדיין זוכר את הפרצוף שמאחורי הניק.. לשמחתי, כל פעם אנחנו נכנסים לעולם חדש ומרתק (טיפולים, היריון לאחר טיפולים, היריון כימי וכו') ובכך פחות נכנסים לפורום, אולם מאחר שלכולנו ידוע שלמחלה הזו אין, בינתיים, פתרון סופי - זה בדיוק כמו הבית ואנחנו באמת שמחים לחזור אליו. הפורום, אגב, עזר לנו להבין יותר, לשתף ולהשתתף יותר ובכך להתמודד עם הפחד שברובו היה מפני הלא נודע. היום, כשאפשר לקבל הרבה מידע דרך הרשת על כל גווניה (פורומים, קומונות וכו') מי שעומד בצומת ההחלטה הוא הפציינט השקדן ופחות הרופא. רפואה לצערי איננה מדע מדוייק ועל פי רוב יש יותר מדרך פעולה פרואקטיבית אחת. אם יש התלבטות בין שתי דרכים וקולנו יכול להשמע - אנחנו מעדיפים שכך. אני יכול להעיד עלינו שבכל צומת בה היינו הגענו מוכנים וכך יכולנו לפתח דיאלוג אינטילגנטי עם הרופא ובכך להגיע, לא אחת, לתוצאה שמצד אחד רצויה לנו ומצד שני - "נכונה" מבחינת הרפואה. לא תמיד זו היתה הדרך הראשונה עליה המליץ הרופא (מעין ברירת מחדל...) וההריון שלנו, בי עין הרע, הוא דוגמא חיה למצב בו פרופ' שולמן הלך שלא לפי ברירת המחדל.... אני כותב אנחנו כיון שיש דברים שטלי יודעת שאם היא תקרא ותעמיק - היא תפתח תסמינים היפוכונדריים כאלה ואחרים - ואז אני נכנס לפעולה... ככל שהימים עוברים מהרגע שקראתי את השאלה של יעל והחלטתי לענות, אני שם לב שזוגיות באנדו' זה עולם ומלואו. אני מצדיע לכל מי שעוברת את זה לבד
ושב ומציע שוב את עזרתי למי שמתקשה עם בן הזוג בעניין. אני אומנם איני מטפל זוגי או פסיכולוג, אבל אני בהחלט גבר שחי כבר 11 שנים בביגמיה. עם אשתי ועם האנדו'...
 

gh1010

New member
מורכבות החיים

הי, מחמם את הלב לקרוא את דבריך באשר לגישתך לעובר על זוגתך ועליך בעקבות האנדו. שיהיה בהצלחה! מניסיוני האישי, על אף מצבי הפיזי המורכב ופגיעה באיברים כגון המעי והכליות, לא היתה המלצה מהירה לניתוח. כל מקרה לגופו ודורש התייחסות קפדנית והתאמה לצרכים וגיל. להערכתי, בסופו של דבר האחריות לגוף שלנו הינה ראשית בידינו, הרופאים כאנשי מקצוע אינם יודעי כל וכך עלינו להתייחס אליהם. מעבר לכך, הם אמורים לשמש לנו ככלי שרת בייעוץ ובהכוונה, אולם האחריות לקבלת ההחלטה בביצוע פעולה כזו או אחרת היא שלנו. לפיכך, בשל מורכבות הבעיה הרפואית שאנו חוות, חשוב שנלמד מהנסיון האישי של כל אחת, אולם במקביל נפתח מנגנון בקרה ונקבל החלטות בהתאם לצרכים האישיים של כל אחת. בהצלחה ולחיים טובים.
 
סנגו זה לא אישי נגדך או נגד טל ממש לא

יש פה כמה מיוחסות שמקבלות יחס של vip בתל השומר ויש אותנו אותי ואת מייקי ואת אנאבל וכנראה גם את טל שהיחס אליהן הוא זוועתי. אין מה לעשות ככה זה וזה שהשרשור קיבל תפנית כזאת זה כי הנושא הזה חם ונטחן הרבהההה פעמים. תקרא את הקישור שצירפתי לתגובה שלי לגלים ותבין כמה זה הרבה ולמה אני לא מהאוהדות שלהם, אבל בלית ברירה אני שם, בינתיים אין עוד מרפאה לאנדו' לפחות לא באזור שלי.
 

זואילי

New member
ממתינה

זוכרת את התשבוחות ש"הניק שלי זמני" הרעיפה על המרפאה בכרמל ועל ד"ר קאופמן? זה אומר שהיא VIP? היא קראה בקולי קולות לבנות להגיע לשם, וחוץ ממנה לא זכור לי שעוד בנות סיפרו בכזו התלהבות על נסיונן מאותה מרפאה. למה לא לפרגן כשמישהי כן מוצאת מקום בו היא מרוצה אלא ישר לתייג לה טייטל שהיא VIP? ולמה תמיד אך ורק מרפאת האנדו מעוררת את זה? מה עם שאר המרפאות אליהן אנחנו מגיעות? שלל דיעות יש עליהן לטוב ולרע ועל שום מרפאה אחרת אין את הכעס שתמיד מעורר הדיון על מרפאת האנדו. יכולה לספר לך על מח' אורולוגיה בתה"ש אותה הזכרתי לראשונה בניתוח האחרון שלי. התרשמתי מהאחיות המדהימות והמלצתי עליהן ואף נקבתי בשמן. הייתי שם אצל רופא, שאני יודעת שיש נשים שמרוצות ממנו. אני ממש לא התלהבתי. (אשמח לתת את שמו במסר למי שתרצה). לא היה לי חיבור איתו. אז קבעתי באותה מרפאה לאורולוג אחר. וככה אני אעשה עד שאמצא אורולוג שאוכל להמליץ עליו מנסיון טוב שלי. אבל בכל פעם שיוצא לי להגיע לשם, בא לי לנשק את האחות יעקובה. יכולה להמליץ שוב (כי גם על זה כבר המלצתי כאן) על מרפאת הכאב בתה"ש ועל ד"ר דולברג שמבינה באנדו ומרכיבה לך פרוטוקול משככים ומבקשת שתחזרי אליה לביקורות עד שתספרי לה שמצאת משככים שעוזרים לך. יכולה להמליץ למטופלות פוריות על אסותא רמת החיל שם הייתי מרוצה עד מאוד על אף שהמקום קר ומנוכר אבל מנסיוני בלבד -מתוקתק ונעים לשהות בו והמעקבים שם רצים בלי ביזבוזי זמן מיותרים. האם בכל מקום בו אני מרוצה וממליצה עליו ונשארת שם אני VIP? את בחרת להישאר במרפאת האנדו למרות שאינך מרוצה רק בגלל שיקול של נוחות לפי מה שכתבת. לגיטימי. זו בחירה שלך. אבל אם תחליטי שנוחות לא מספיקה לך ואת רוצה יותר מזה - ותמצאי, מקווה שתשתפי. כשאני בוחרת רופא או מרפאה, שיקול נוחות ההגעה עבורי הוא לא רלוונטי. אני מוכנה לנסוע לכל קצוות הארץ אם אדע ששם נמצא הרופא הכי טוב שיש. בטח ובטח אם יהיה לי חיבור טוב אליו. גם כשאהיה אמא אעשה ככה עבור ילדיי. במקום שרע לי לעולם לא אשאר. בכל תחום בחיים. (עבודה, מערכות יחסים, קשרים חברתיים וכו'). שוב - כמו שאמרו פה אחרים בשירשור הזה - הכל מתחיל ונגמר בבחירה שכל אחת עושה ולקיחת אחריות על הבחירה.
 

galim29

New member
לא הגזמת בכלל ממתינה

אולי תחשבי קצת למה את מקבלת יחס כזה ואחרות מקבלות יחס אחר כדברייך. מה זה יחס אחר? מגלגלים לי שטיח אדום? אני לא מתייבשת שעות בתור כמו כולן? אולי אני נכנסת לרופא שניתח אותי 5 שעות והיחיד שמסוגל לבדוק אותי גופנית כי יש לי בעיות שאת לא יודעת עליהן? חשבת אולי על זה? אולי אחרי שעברתי 100 רופאים שלא מסוגלים לבדוק אותי אני לא ממש רוצה שאף אחד אחר ייגע בי? יכאיב לי? אולי גם אני עברתי מספיק סבל (גם אם לא עברתי ניסיונות להיכנס להריון או הזרעות) ואחרי שהרופא המיוחס כדברייך הבין שאם הוא לא יבדוק אותי אז אף אחד לא יבדוק אותי ואזניח את האנדווא ההידבקויות שיש לי וצריכות עוד ניתוח שלא עושה? ולי אין בן זוג שיתמוך בי ויהיה לצידי ואני לבד עם המחלה הזאת. חשבת על זה לפני שאת משחררת הודעה שאת מאשימה אותי בזה שאת סמויה? ויותר מזה, זאת חוצפה ממדרגה ראשונה כי אחר כך אותן בנות שבוכות על היחס באות "למיוחסות" ומבקשות עזרה בקבלת הטלפון הפרטי שדל מנהל המרפאה או לעזור להן לדבר איתו או להקדים תור למרפאה. חבל מאוד שאת זה אתן לא טורחות לציין בהודעות שלכן בפורום אלא רק במסר או בטלפון אישי. אז את יודעת מה ? אני אקח את מה שמייקי כתבה עלי ועל האחרות: חבל על הבריאות שלי כי אין עם מי לדבר. מיציתי עד הגג את השטויות האלו.
 

זהבה240

New member
בקשר לשרשור הויכוחי הנידון כולו

מזמן כבר לא כתבתי כאן, פשוט הרגשתי טוב יותר. ובקשר לכמה דברים שנכתבו על המרפאה בתל השומר וכל מה שהתגלגל בשרשור הזה. אז ככה: א. לא הייתי בתל השומר. הייתי באופן פרטי אצל סוריאנו, והזדעזעתי ממנו. כן הבנתי את מי שכתב (על תה"ש אמנם, אבל המרפאה שם נבנתה בצלמו ובדמותו..) : על המהירות לנתח, על האובססיה לראות בכל דבר מעורבות של המעיים (גם אצלי הוא אבחן כבר באולטרסאונד מוקדי אנדו' שלא היו ולא נבראו על המעיים, ושגם אי אפשר לאבחן אותם באולטרסאונד וכו'), גם אלי (למרות הבוכטה של הכסף שקיבל 800 ש"ח ומה שחשב שגם יקבל בניתוח פרטי שהיה בטוח שאעבור אצלו) הוא התייחס בגסות ובהתנשאות ובחוסר סבלנות. כאשר בנוסף גם היה אצלי סיכון גבוה לממאירות שהוא התעלם ממנו, ורצה לעשות פעולה שיכלה מאוד מאוד לסכן את חיי, ולדעתי רק בכדי להאדיר את שמו. אבל: אני לצערי מכירה היטב רופאים (גם מאירועים ומחלות אחרות) ואני יודעת שחלקם יכולים מאוד טובים ומאוד מקצועיים לחולים מסויימים ומנוולים ורשלנים כלפי האחרים. לצערי, זהו הטבע האנושי של חלק גדול מהרופאים. בעולם אוטופי הייתי מעדיפה להנתזר ולהמליץ להנזר לחלוטין מאנשים כאלו שיכולים להיות כל כך רעים ורשלנים לחלק מהחולים, וללכת רק לרופאים שהם בני אדם כלפי כולם. אבל, למרבה הצער, אנחנו צריכים גם את הרופאים הללו. ואולי לא אנחנו-אלא אלה שהם כן נחמדים ורציניים אליהם. לא תמיד יש סיבה שמסבירה למה דווקא הם נחמדים לאותם החולים. לפעמים בגלל שהם צעירים, לפעמים בגלל שהם יפים, לפעמים בגלל שהם מזכירים להם משהו אישי שלהם. אי אפשר לדעת תמיד למה. אבל, לא בהכרח בגלל שאותו החולה עשה או לא עשה משהו בנידון. ב. כתבתי בעבר שלא אהבתי את הגישה של סוריאנו. אני לא זוכרת שנעניתי בצורה מכוערת, או שפסלו את דברי וכו'. ג. אמנם רוב הבנות כאן כותבות על הריון ובעיותיו, אבל זה בגלל שזו הבעיה שלהן כרגע. זה לא מה שמעסיק אותי כי עברתי את הגיל ולצערי אין לי ילדים. זה לא אומר שיש סיבה שאפסיק להיות חברה בפורום הזה. אנחנו כותבות כאן כדי לשתף, כל אחת בבעיותיה היא, ולקבל עידוד ותמיכה. מה לעשות שרוב הבנות כאן צעירות ממני והריון זה מה שמעסיק אותן ברוב הזמן. עיני לא צרה בהן, להיפך. ד. כשהייתי לפני ניתוח וביקשתי ייעוץ נעניתי על ידי בנות רבות שעזרו לי מאוד. רוב העידוד והיידע שהיו לי לפני הניתוח, היו מכאן. ה. נכון שיש כאן כמה בנות שכותבות בהתלהבות מסיונרית ממש גם על תה"ש וגם על דברים אחרים, אבל אני לא רואה בזה משהו רע. הן רוצות לשתף בחוויה טובה וחיובית ולעזור גם לאחרות לעבור כזו. אז מה הבעיה? ה. מהחצי שנה האחרונה שבה אני חברה בפורום הנוכחי, לפחות מהזמן הזה, אני יכולה להגיד שנעלבתי בשמה של זואילי. אני לא מכירה אותה באופן אישי, לא חברה אישית שלה, רק קוראת את דבריה בפורום. ומעולם לא קראתי בתגובות שלה ביטויים של זלזול באחרות, או מסיונריות לשמה לתל השומר תוך ביטול רופאים אחרים וכו'. בה טפלו נהדר בתל השומר, אליה סוריאנו מתייחס באופן יוצא מן הכלל טוב גם מבחינה אישית וגם מבחינה מקצועית. אני לא יודעת למה, אולי בגלל שהמקרה שלה מאוד מעניין אותו מקצועית (למרבה הצער זהו מקרה קשה ומאוד מאוד מעניין לרופא), ואז הוא גם נקשר אליה אישית ורואה בה בן אדם. ואם הצילו את חייה בתל השומר, אז טבעי שהיא תרצה לעזור לכל אחת אחרת עם הכוונה לשם. אף פעם לא קראתי תגובה שלה שפוסלת רופאים או מקומות אחרים. בכלל לא קראתי אף פעם תגובות אגרסיביות או גסות שלה. תמיד תגובותיה מעודדות ומאוד אנושיות וחמות. ו. אני מבינה את התגובות האגרסיביות כנגד תל השומר, ואת מי שנפגעת וחושבת שמזלזלים בחוויות הטראומטיות שעברה שם. אם מזלזלים זה באמת מאוד מאוד מרגיז. אבל, לפעמים אנחנו רק חושבים שמזלזלים בנו, כי אנחנו כל כך פגועים מהחוויה, ואז רואים את כל מה שמסביב גם כשחור. בקיצור, אני חושבת שכל השרשור הזועם הנוכחי הוא רק ביטוי לסבל שאנחנו עוברות, ושלא כולם מבינים אותו. אז חלקנו מוציאות את זה (כמובן, שהרבה פעמים גם אני) על האנשים הלא נכונים. הרבה בריאות לכולנו, זהבה
 

זואילי

New member
תודה זהבה על סעיף ה. ../images/Emo140.gif

לא נעלבתי מאנאבל כי אני מכירה אותה כבר הרבה זמן. אבל בהחלט הופתעתי מלהט התגובות אלי כי הן היו אישיות לחלוטין ולא ברור לי מהיכן זה הגיע. אבל כמו שאמרו פעם בסיינפלד (?) בייגונז... דרך אגב, לגבי סגנון כתיבה - ברגע שאני מדברת על עצמי, אז בהחלט מתפלקות לי קללות וכו'. אבל על עצמי בלבד. ראי למעלה את שירשור הפיפי בו קצת פרקתי...
מסכימה איתך שהזעם שלנו הוא ביטוי לסבל. תמשיכי להרגיש טוב! זו סיבה מעולה "להיעלם"
 

זואילי

New member
צודקת! מכירה ואוהבת! ../images/Emo25.gif

ואף נהניתי משיחתנו אתמול (על אף שדיברנו על חולי ואיכסים). ובכלל לא משנה לי שאת מפלצת
 
למעלה