אושו -משחק החיים -

[ינוקא1]

אושו היקר

היה תאוותן , רודף בצע , וכראה גם מעורב ברצח או שניים.
&nbsp
הדבר היחיד שעבד אצלו טוב , זה המיינד והזיין.
אז די להביא ציטוטים שלו כל פעם , תחשוב קצת גם בעצמך.
&nbsp
&nbsp

 

[ברצלוזיס]

אותי אושו לא מענין .ההתבוננות היא

על הדברים .על המהות ולא על האדם .הגיע הזמן שתתבגר מעט .וכן .הצטוטים .
קשה להתבונן באמת בפנים .היא כואבת .אין מה לעשות .האמת כואבת .וזו האהבה עליה יש כאן הצבעה .
נ.ב -וגם זה לא יעזור .

.אל תחשוב יותר מידי

 

[ינוקא1]

ההצבעה היא

עליך.

אתה יודע "מהי האמת" , והפכת למסיונר של "האמת".
כזה שצריך "להטיף" את "האמת" , אך לא מסוגל לקבל אמת אחרת.

(אגב , גם אני הייתי כזה בעבר והשתניתי)

אני חושב שתהיה קרוב יותר להארה , דווקא כשלא תדע בדיוק "מהי האמת".
שתהיה מוכן לדון עליה , ולהיות פתוח לכל מסקנה שהיא.

ניסית את זה פעם ?

 

[lightflake]

רצח אנשים

מה אנשים לא יגידו.... ואחרים פשוט יתפסו על זה טרמפ כי ככה בא להם... אתה היית שם? ראית שהבן אדם רצח מישהו ? זה הרי קשקוש כמו כל שאר הקשקושים שלא בא לי בכלל להתעסק בהם כי לא הייתי שם אז אני יודע שאני לא יכול להבין מה בדיוק קרה ולמה, וגם אתה לא... אני יודע שדברים נוראיים נאמרו על גורו שהכרתי אישית ואני ראיתי בו ובהתנהגות שלו ושל תלמידיו פשוט מלאכים שעשו הכל כדי לעזור לי, ואחרי זה שמעתי שמועות על ניצול מיני ומה לא... דווקא אם נחשוב על אדם שחי באמת באופן חופשי לגמרי אז מה הסיבה שכשהוא נמשך מינית לתלמידה שלו ושוכב איתה אנחנו פתאום אומרים, הו לא, הוא כזה תאוותן ונצלן.... כלומר אנו שופטים את האדם שאמור להיות הכי חופשי באופן הכי שמרני ואז באים אליו בטענות... אני רק מעלה נקודות למחשבה לא ממש בא לי להכנס פה לדיון הזה

 

[ינוקא1]

אולי כדאי גם לי להעלות כמה נקודות.....

אני מעלה אותן מתוך כתבותיו של אורי לוטן ז"ל , שהיה מספר שנים שם בקומונה שלו , וכתב על הדברים מכלי ראשון :
&nbsp
"......אבל הדבר שהיווה עבורי ועבור רבים אחרים תפנית ראשונה ביחסינו לאושר היה פרשת העיקורים. בשלב מסוים הכריז רג'ניש שכל אשה החפצה לממש את ייעודה הרוחני חייבת לבחור בין שתי אפשרויות, שתיהן מתחילות למרבה האירוניה בה', הארה או הריון, וכפתרון הציע עיקור. ניתוח פשוט ובלתי הפיך לנשים. לגברים הוא לפעמים הפיך, מה שהציל את הגבר הישראלי היחיד שעבר אותו, איש רוח ירושלמי שכדי לשמור על צנעת הפרט לא נחשוף כאן את שמו. לעומתו, אלפי נשים, חלקן נערות בנות שבע עשרה (ביניהן לפחות שתי ישראליות לפחות) עברו את הניתוח המביש ואיבדו לנצח את מה שכל אשה נורמלית רוצה.
&nbsp
כאשר הבעתי בקול ספקות לגבי העניין הוזמנתי למשרדה של יוגה וידיה לשיחה. במהלך השיחה הוגשה לי כוס תה שטעמה היה מוזר במקצת. שעות מספר אחרי כן חליתי קשות, והרופא האשראמי (שמאוחר יותר התברר כלא יותר מסטודנט לרפואה) איבחן אותי כסובל מסרטן. הוא הציע לי להישאר תחת טיפול האשראם. לו קיבלתי את הצעתו מישהו אחר היה כותב את המאמר הזה לזכרי. את חיי אני חייב לסואמי ניצן, חבר קרוב שייעץ לי לחפש חוות דעת נוספת אצל רופא הודי שהוכיח לי מעבר ללא ספק שלא סרטן ולא נעליים, פשוט הורעלתי. אפילו לרגע לא עלה בדעתי מי עמד מאחורי ההרעלה."
&nbsp
"......סאלי, לשעבר מנהלת המרכז הרפואי בקומונה, היתה ידועה בין הסניאסים (חסידיו של רג'ניש) בשם החיבה סיסטר מֶנגֶלָה ותחביבה היה הרעלות. היא הרעילה במשך חמש שנות קיומה של הקומונה מאות אנשים, למען האמת אפילו יוגה וידיה עצמה סבלה פעם אחת מנחת זרועה. סוזן, גזברית הקומונה, היתה בירוקרטית אפורה וזעפנית כמו השמים האנגליים שתחתיהן נולדה. שילה נדדה בין בתי כלא שונים במשך שמונה שנים והשתקעה לבסוף בשוויצריה, במרחק יריקה מהבנקים שבהם אצרה את המיליונים שהרוויחה בתוקף תפקידה כמנכ"לית הארגון.
כך הגיעה לסיומה סאגה שלא היתה עולה אפילו במוחו של התסריטאי המבריק ביותר בהוליווד. חוץ מבניינים מתפוצצים היה שם הכל. בעצם גם זה כמעט היה. בשלב מסוים החליט קבינט ההארה להפיל מטוס מלא חומרי נפץ על בניין הממשל באורגון, תוכנית שנמנעה ברגע האחרון כאשר הטייס המיועד העדיף לא להיות השאהיד הראשון באמריקה ונמלט. באורח פלא הוא צץ מאוחר יותר בקוסטה ריקה שם נהרג בתאונת מטוס לפני שנים מספר."
&nbsp
&nbsp
".....בשלב הבא הוחלט בחווה, שכבר היו בה מגדלי שמירה, אמל"ח למכביר ושתי משטרות, אחת גלויה ואחת מיליציה חשאית, להשתלט גם על הבחירות המחוזיות. לשם כך היה צורך בכך שכמה שפחות אורגונים אמיתיים לא יופיעו לקלפי. יומיים לפני הבחירות במחוז וואסקו התפרשה יחידת סניאסים חמושים במזרקים מלאי חיידקי סלמונלה (הגורמים למחלת מעיים קשה) על העיר דאלֶאס באורגון, שם הזליפו בשמחת החיים האופיינית להם את הנוזל הקטלני בעשרות מסעדות וחנויות מזון. התוצאה: 750 מתושבי העיר חלו קשות. האירוע הזה נחשב עד היום לפיגוע הטרור הביולוגי הראשון על אדמת אמריקה.
בשלב זה החלה חקירה של האף.בי.איי בשיתוף עם ממשלת אורגון. בראש החקירה עמד צ'רלס טרנר, אז פרקליט פדרלי בממשלת אורגון. יום אחד הופיעה על דלת ביתו סניאסית שהגישה לו עוגה כמחווה של רצון טוב ולסיפתח ליחסים טובים יותר בעתיד. השליחה הלכה לדרכה, טרנר לקח את העוגה, וזו התפוצצה בידיו. חייו ניצלו, הוא המשיך בחקירה, והעלה כמה ממצאים מעניינים, בין השאר קיומה של מערכת האזנה מתוחכמת שעלתה חצי מיליון דולר, שבעזרתה היה אפשר להאזין לכל מילה שנאמרה בכל חדר בקומונה, ולכל שיחות הטלפון, כולל שלי אגב.
&nbsp
בעקבות אחת מהשיחות האלה, שבה אמרתי לאשתי שהמקום מזכיר לי מחנה ריכוז, נדרשתי להחזיר את המאלה (המחרוזת עם תמונת הגורו) וסולקתי מהחווה. יצאתי בזמן, שכן מאוחר יותר נאסר לצאת את החווה ומי שרצה הביתה נאלץ לברוח. שבועות מספר אחרי כן, לאחר שהשתתפתי בראיון בתחנת הרדיו KPFA בברקלי, נעשה ניסיון נוסף להתנקש בחיי, הפעם בסיועה של אלת גולף. ההשוואה למחנה ריכוז לא היתה רק שלי. ג'יידו קרישנמורטי, האדם היחיד שרג'ניש לא פסל מבחינה רוחנית, השתמש באותו דימוי עצמו כאשר נשאל בעניין.
&nbsp
בחקירת ההאזנות נמצאו גם שלושת אלפים קלטות שהקליטה שילה תוך כדי שיחותיה הפרטיות עם רג'ניש. הקלטות האלה, אף שאינן קבילות מבחינה משפטית, מוכיחות בלי צל של ספק שהגורו ידע בדיוק מה מתחולל סביבו, והיה שותף מלא לכל ההחלטות שהתקבלו באופן רשמי על ידי שילה, וידיה וסיסטר מנגלה. בשלב זה הפך הסיפור לאייטם תקשורתי חם, בעיקר בחוף המערבי. שילה, כאשר לא הופיעה בבתי משפט בתביעות דיבה ומרמה, כיכבה בכל תוכנית אירוח אפשרית. אופן דיבורה הגס, התנהלותה המתנשאת והופעתה המאיימת (מגפי עור אדומים ולפעמים גם אקדח) הפכו אותה למתחרה רצינית לאלקסיס מ"שושלת", סדרת הטלוויזיה הפופולרית ביותר באותן שנים. טד קופל, מבכירי השדרנים האמריקאים, אירח אותה בתוכנית היוקרתית שלו "נייטלין", אך כשהתחילה לקלל נאלץ לגרש אותה בשידור חי מהאולפן - הפעם היחידה בהיסטוריה של התוכנית."

 

[ינוקא1]

המשך :

"באוקטובר 1985 נודע לשילה על ידי וידיה, ששימשה סוכנת כפולה, כלומר עבדה גם בשביל הדוד סם וגם בשביל הדוד אושו, שהאפ.בי.איי. עומד לפשוט על החווה. היא לא בזבזה זמן ונמלטה לפרנקפורט, שם נעצרה כעבור שבוע. סיסטר מנגלה וסוזן הייגן נמלטו לאנגליה, והוסגרו לממשלת ארצות הברית. וידיה נמלטה לדרום אפריקה. רג'ניש עצמו ניסה להימלט במטוס פרטי לברמודה, עם מזכירתו החדשה וקומץ מאנשיו הקרובים, ביניהם רופאו הפרטי והכנופייה ההוליודית. הוא נתפס בשדה התעופה של דרום קרוליינה, שם נעצר עם כל החבורה והוחזר לאורגון. לאחר שבועיים במעצר הוא הובא למשפט.
בסך הכל הורשעו בפרשה כשלושים איש, כולל הגורו עצמו. רופאו הפרטי הפך לעד מדינה, קיבל זהות חדשה ונעלם מהעין. רג'ניש עצמו, שנידון למאה שלושים וחמש שנות מאסר מצטברות, הודה בכל ההאשמות שהועלו נגדו וחתם על עסקת טיעון - חצי מיליון דולר שאותם שילם בכסף היחיד שהכיר, כספם של אנשים אחרים, סכום מזערי בהשוואה ל-120 המיליונים שנשפכו לתוך החור השחור שהקים באורגון, וגורש מארצות הברית.

היחידים שהצטערו על לכתו היו אנשי המכירות של רולס רויס שאיבדו את הלקוח הטוב ביותר שהיה להם בהיסטוריה של החברה. 90 המכוניות נקנו במחיר הזדמנותי על ידי מיליונר טקסני, והחווה נשארה עזובה עד שנמכרה, למרבית האירוניה, לארגון נוצרי פונדמנטליסטי.

התנועה שהקים הצטמצמה פלאים, כמעט כל ותיקיה עזבו, הרופא שביצע אלפי עיקורים בפונה פרסם מאמר חרטה ב"טיימס" של לונדון, שילה, סוזן וסיסטר מנגלה היו מאחורי סורג ובריח, והבעיה היחידה שנותרה בפני רג'ניש היתה מה עכשיו? ועל כך בשבוע הבא. "


".....פעילותו הראשונה של רג'ניש על אדמת מולדתו הישנה היתה מסיבת עיתונאים שבה השתלח בארסיות בבני האנוש הבזויים שלדבריו "הרסו את חזונו". הוא היה כמובן חף מכל. הנאשמים התקשו להגיב שכן רובם ישבו בכלא או התחבאו במקום מסתור כלשהו. את אמריקה, שבעבר הלא כל כך רחוק הוגדרה בפיו כערש המהפכה הטנטרית האמיתית, הגדיר כמדינה מתועבת ופושעת. בקומונה שלו, לעומת זאת, לא היה פשע. במשך ארבע שנות קיומה לא היה בה, למשל, מקרה אונס אחד. נהפוך הוא הקומונה תרמה למאבק בפיצוץ האוכלוסין בעולם, ולראיה לא נולד בה אפילו ילד אחד. הייתכן שהסיבה לכך היתה העיקורים, או האיסור (שנאכף בקפדנות) לקיים יחסי מין בלי קונדומים וכפפות גומי? ואולי העובדה שתושבי החווה היו מותשים מעבודת הפרך? כל אלה לא הוזכרו. גם משטרות רג’ניש, החשאית והגלויה, בלטו בהיעדרן, וגם את הנשקייה, מצבור אמל"ח שלא היה מבייש חוליה קטנה של החמאס, הוא שכח להזכיר, וגם את מושבת העונשים, מגדלי השמירה, הבידודים וזיוף בדיקות האיידס. אף מילה על הציתותים, ההתעללות בתושבי אנטילופ, ההצתה בבית המשפט במחוז וואסקו, הפיצוצים בפורטלנד, שני מקרי מוות מסתוריים, וכמובן שלא את ההרעלה ההמונית בדאלֶאס. "

".......בשלב זה התפכחו מרבית חסידיו הוותיקים, כולל יוּ מילן, לשעבר שיבאמורטי, שומר ראשו האישי ואחד משני האנשים הקרובים לו ביותר פיזית, ותירת'ה - מי שיועד להיות יורשו. מילן כתב את זיכרונותיו בספר The God that failed שבו חשף לראשונה את הדברים שעליהם קראתם כאן בשבועות האחרונים."

 

[ינוקא1]

ומילה או שתיים משלי :

אולי לא הכרתי את אושו אישית , אך אני חושב שיש כמה דברים פשוטים שאנשים קדושים באמת מקיימים.

יש פסוק שאומר בספר משלי :
""צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ, וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר""

הצדיק אוכל מה שמספיק לו כדי להתקיים.
חי חיים נורמליים.
אוכל לשובע מה שמספיק לו - לא מרעיב את עצמו , ולא מפטם את עצמו.

לעומתו , רשע , מרגיש כל הזמן שחסר לו מעניני העולם , לכן הוא צובר וצובר ותמיד חסר לו - "בטן רשעים תחסר".

אינני צריך להיות גאון כדי לדעת כי מי שמחזיק ב90 רולס רויסים , איננו מואר.
אינני צריך להיות גאון כדי לדעת כי מי שמזיין בחורות בלי סוף , והופך זאת לאידאל , איננו מואר.

אושו כל הזמן דיבר על ה"זן בודהיזם" -
האם בודהה היה מקבל כזאת התנהגות ?
בודהה שדרש מכל נזיר פרישות מינית מליאה כתנאי בסיסי לנזירות ?
בודהה שדרש מכל נזיר לוותר על כל רכושו מלבד הגלימה הכתומה וצלחת האורז ?

איני בודהיסט , ואני דווקא חושב שלא מוכרחים להיות נזיר כדי להיות מואר.
מוארים אמיתיים יכולים להיות עניים ויכולים להיות עשירים , יכולים לחיות חיי בדידות ונזירות ויכולים להיות בעלי משפחות.

אבל דבר אחד משותף לכולם -
"צדיק אוכל לשובע נפשו" .

גם אם הוא עשיר , הוא ישתמש במה שהוא צריך כדי לחיות חיים נורמליים.
הוא לא יחיה חיי ראוותנות , ולא יקים לעצמו חצרות במליונים - במיוחד לא על חשבונם של מאמיניו.

זו גם הסיבה שמעולם לא הלכתי ולא אלך לכל ה"באבות" שחיים חיי עושר.
(ההוא שמוזכר בכתבה הזו נרצח , ולדעתי לא במקרה).

אני מעריך הרבה יותר אנשים כאלו , למשל , שגם אם יש מאות אלפים הנשמעים למוצא פיהם , חיים חיי צניעות אמיתיים.
כמובן , זה עדיין לא מבטיח שהמדובר באדם קדוש , יתכן אדם שחי בצניעות ואיננו קדוש , אך צניעות היא "תנאי הכרחי".

(כלומר , מי שחי עם 90 רולס רויסים שנקנו מכספי חסידיו , לא יכול להיות אדם קדוש - תשכחו מזה

אך מי שחי בצניעות - יכול להיות קדוש , יכול להיות גם לא).

 

[lightflake]

קראתי את ההתחלה, מאוד שטחי

קודם כל הוא לא כל הזמן דיבר על הזן בודהיזם אלא פירש עשרות רבות של דרכים וזן בתוכן, אבל לא רק שאין קשר ל"האם בודהה היה מקבל כזאת התנהגות ?" כיוון שאת פירושיו הוא מוציא מעצמו ואינו תלוי באף מורה של אף שיטה, אלא שאפילו הזן עצמו אינו תלה עצמו בבודהה וחרג מהרבה ממה שבודהה לימד, אז פשוט אין לך מושג על מה אתה מדבר, ואתה מגלה שטחיות רבה. אני אפרוש כאן.

 

[ינוקא1]

לפעמים האמת

שיטחית.
אין לי בעיה להביא לך את ציטוטיו של אושו על זן בודהיזם ושזוהי בעיניו השיטה , זה נכון שהוא פירש גם שיטות אחרות לצרכיו.
ואני חושב שנזירי זן אמיתיים מאוד יעלבו מאמירתך שהם אינם הולכים בדרכו של בודהה.

 

[lightflake]

אם הם יעלבו מגיע להם מכות עם מקל.

אבל תודה, כי הראת לי משהו, הראת לי שהתפתחתי קצת, פעם עיוות כזה מוחלט של הדברים היה ממש מרגיז אותי, היום קצת יש מין צביטונת קטנה בלב אבל שמהר עוברת. זה סימן טוב.

 

[ינוקא1]

זה נכון

שאם הם יעלבו מגיע להם מכות מקל.

השתמשתי בזה כביטוי , כמובן הם לא אמורים להיעלב מכלום , ואפילו לא מהטענה השיקרית שהם לא ממשיכיו של בודהה.

 

[ברצלוזיס]

נפלא .יש לך מורה טוב .תגיד תודה .

איפה הכדורים .הנה מצאתי כמה

. אין מספיק אופציות לפנים שמחות .

 

[ינוקא1]

בהקשר הזה

התודה היא הדדית.
מה שלייטפלייק אמר עכשיו לגבי הצביטה הקטנה , זו גם תועלת עצומה שאני מפיק מהפורומים ומלייטפלייק בפרט.

 

[lightflake]

לא נראה לי שהבנת מה זה זן

"אם תפגוש את בודהה בדרך - הרוג אותו!"
&nbsp

 

[ינוקא1]

אם תראה את אושו , הרוג אותו גם.

ואם תוכל גם להרוג את תלמידיו , ואת הפסיכים שמצטטים אותו , זה בכלל מעולה

 

[ברצלוזיס]

אתה מאמין לזה ?

מכאן זה נשמע כמו שכנוע עצמי .אם זה עושה לך טוב אז איך אנחנו אומרים :לך על זה .יאללה איפה הכדורים

.מה זה כייף

 

[lightflake]

תן לי גם קצת

אתה משתמש רק ב

אבל יש גם

וגם

וגם

גם זה קצת

וכמובן

 

[ברצלוזיס]

זה חדש אז בהתחלה אני הולך על בטוח

.לאט לאט אני מתחיל לשלב

.מה זה כייף

 

[נציב המים]

מה הקשר בין המילים לדובר?

האם ניתן להתייחס לתוכן הדברים מבלי להתייחס לדעתנו לגבי הדובר?
זו שאלה מעניינת (אותי לפחות) לא רק לגבי אושו, אלא לגבי כל "תקשורת" מילולית.
אולי זה אפילו רלוונטי להודעות בפורום!

 

[ינוקא1]

מה בהודעתי עורר

אותך לומר זאת ?
&nbsp
אני אישית משתדל "לקבל את האמת ממי שאמרו" (כלשון הרמב"ם) , כלומר - לא משנה מי אמר דבר אמיתי , אקבל ממנו.
(וגם ההיפך - לא לקבל את מה שאינו אמיתי , ולא משנה מי אמר).
&nbsp
כמובן ש"אמיתי" ו"לא אמיתי" הם יחסית למי שאני באותו הרגע.
&nbsp
אני מודה שלא תמיד אני מצליח לעשות זאת ולנתק את עצמי מהיחס כלפי הדובר , אך אני בהחלט משתדל.
&nbsp
&nbsp