ובדיוק בגלל תגובה כזאת גם אני נדחפתי והגבתי
לקחת כלב ולהעניק לו בית זה מעשה נפלא
אלא שכלב הוא יצור חי בעל רגשות ורגישויות
אי אפשר לשחק אתו בניסיונות, זה אכזרי ולא הוגן.
הגברת לקחה כלב, היו לה קשיים, היא קבלה עצות והכוונה לפתרונות ובכל זאת הרימה ידיים ומהר מאוד!
צריך לבוא ולהסביר לאנשים שוב ושוב שאסור לגשת לרעיון האימוץ בגישה של ננסה ואם לא נצליח אז לא.
נקודת המבט השונה שלך מוטעית מיסודה וזאת משום שהיא לא לוקחת בחשבון את מצוקתו של הכלב.
את חסה על האשה ומוקירה את הניסיון שלה כמעשה טוב.
המעשה הטוב שלה הסתיים בגרימת מצוקה מיותרת לכלב.
אני באה ואומרת שעדיף לא לאמץ אם לא באם מוכנים ומחויבים.
ואני מרשה לעצמי לבקר את המעשה משום שלא פעם אני נאלצת "לנקות" אחרי כאלה שלא מתייחסים במלוא כובד הראש לנושא האימוץ.
אפשר עוד איכשהו להבין כאשר מדובר במקרה קשה נאמר כלב מסוכן ותוקפני,
אבל במה חטא הגור הזה? הוא מתנהג כגור. אם הגברת הייתה עושה עבודה מקדימה ורצינית, לומדת את הנושא,
מבררת עם עצמה את מגבלותיה נערכת לאימוץ כמו שצריך ומתוך יושרה ומחויבות
היא הייתה מתגברת על כל מכשול ואפילו די בקלות.
היא טוענת שהעמותה אשמה כי מסרה אינפורמציה לא נכונה.
אבל היא לקחה גור! כל בר דעת יודע שגור לא יתאפק 12 שעות ויהרוס את הבית משעמום.
אדם אחראי יודע ןמברר עם עצמו אם ביכולתו לגדל גור או שהתנאים שלו אינם נכונים לגידול גור גם אם בעמותה אומרים הפוך.
אני מגיבה לך גם כדי שאחרים יקראו ויפנימו שכלב או חתול זה לא גחמה אלא מחויבות ל15 שנה.
אנשים מגדלים כלבים וחתולים במגוון של תנאים ולפעמים נאבקים ומתפשרים למען התענוג הזה שיש בגידול חיית מחמד.
אנשים שאין להם סבלנות, זמן או תקציב עדיף שיוותרו מראש עד שהתנאים שלהם ישתנו ויתאימו לאימוץ.
ללמוד, לחקור, לבדוק, להתחייב ורק אז להיכנס לזה! זאת הדרך הנכונה והראויה שיש להוקיר ולשבח.
ולגבי טוב לבם וכוונותיהם הטובות של המאמצים בתנאי ש... אומר שהדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות.
ותאמיני לי שהרבה פעמים לכלב שטעם בית ומוחזר לכלוב זה לא פחות מגיהינום.
