אור לבוקר שני

תודה גם לך


ואת תמיד מוזמנת להישאר איתנו גם בנושאים שהם לא בנפשך


אני משתדלת עד כמה שאפשר להשוות לפורום אופי ביתי ואישי שבו אנשים יכולים "לשפוך" הגיגים
גם כואבים, גם כועסים וגם שמחים...
תאמיני לי שאני על סף התמוטטות עצבים מכל מיני בעיות משפחתיות (אחים) ואני ממש מתאפקת שלא להעלות אותן כאן
כדי לא להכביד על האנשים.
אבל מה לעשות שהחיים לפעמים הם לא דבש אלא בצל חריף ומר וצריך ללמוד לחיות גם עם זה
 

poseidon111

Active member
אני לא מבין את הרדיפה הזו אחר שוש. מה לא קרה לך אף פעם

שהחזרת מוצרים או זרקת לרחוב חפץ כי לא יכולת לשאת אותו יותר, או שלא היתה לך סבלנות?
אז שוש עושה זאת עם בעלי חיים, גם אם נטישת חתול היא עבירה על חוקי המדינה...
בקצב הזה אני משער שבשנה הבאה זה יהיה עם פוני.
דרך אגב, לא עברת על שום חוק.
 

שוש אור

New member
אם לא היית קיים, היו צריכים להמציא אותך

ובמחשבה שניה,
כנראה היו מוותרים
 
אני חיה עם כלבה גדולה

ולפחות פעמיים בשבוע יש איזה מיני פוגרום בבית ופעם בשבועיים פוגרום יותר גדול.
זה מציק, זה מעצבן, זה מביא אותי למצב שאני מוצאת את עצמי מתאימה את הבית אליה.
כל דבר שעלול לההרס בגללה ואני יכולה להחביא להסתיר, אני מסתירה.
פעם אחרונה זה היה שלט של YES שהיה אכול כולו+ היא למדה לפתוח בעצמה את הפח מבלי להפילו, ומוציאה משם את כל תכולתו.

אם היה לנו כסף לאילוף,היינו שולחים אותה לאילוף..
אבל להחזיר כלב אחרי שכבר לקחת אותו... בחיים לא הייתי עושה את זה.

כמו תינוק,גם כלב צריך לחנך.
ואם זה גור,אז חייב לתת להם את האופציה להוציא אגרסיות,להשתולל, להיות בחוץ,לטייל.
 
זאת עוד סיבה למה אני לא מאמצת כלב או חתול

ולמה האיש שלי מתנגד לכך בכל תוקף.
גם ככה אני חולת סדר וניקיון ואני לא אעמוד בדבר הזה גם אם אני לא הולכת לעבודה וגם אם יש לי זמן לכך.
בן אדם צריך להכיר את עצמו ואת מגבלותיו. על זה אין ויכוח בכלל.
 
יפה

אם בנאדם מראש יודע שהוא לא יוכל להתמודד עם הבלאגן,
אם הוא מראש יודע שבמרבית שעות היום הכלב יהיה לבד..הוא גם צריך לדעת לא לקחת את הכלב.

זה לא בית שניתן לגדל בו כלב. (אלא אם כן יש גינה בבית.. או יש דוגווקר ועוד שלל פתרונות).
אני די כמוך בקטע של הסדר והנקיון, הכלבה היא של השותפה.
ידעתי קצת לאן אני נכנסת, לא תיארתי לעצמי שזה יהיה אפילו יותר גרוע,
אבל במקביל אני גם לומדת להתחבר ולאהוב את הכלבה,אז אני משתדלת לקבל את הדברים יותר בקלילות.
קונות לה יותר צעצועים, משתדלות לקחת אותה לטיול ארוך לשחק עם כלבים לפחות פעמיים בשבוע.
בכל זאת, היא ענקית ועוד לא בת 3, ויש לה הרבה אגרסיות להוציא.
 

poseidon111

Active member
היי, גם אני ענק ויש לי הרבה אגרסיות להוציא. אולי תלמדי לאהוב

גם אותי?
גילוי נאות- אני קצת יותר מבן 3.
 

מוקהה22

New member
סוזי

ספרתי לכם בזמנו, כשהיה פה "שיחות" / דיונים/ סיפורים על חתולים / כלבים
את סיפור הדריסה של כלבתי האהבוה "דולי" שנחשבה מאודדדדדד מכוערת, ולא גזעית, אבל כשמכירים אותה, אי אפשר היה שלא להתאהב בה, (אפילו אימי ז"ל שהיתה נגדדדדדד כלבים , גם מטראומה וגם כי זה נוגד את הדת, נשבתה בקיסמה
)
&nbsp
ואני אז גרתי לבד וגם נעדרתי רוב שעות היום,
אח"כ הייתי "מפצה" אותה ולוקחת אותי איתי כמעט לכל מקום,
ממש לא היינו נפרדות,
גרתי במרכז ת"א, והיינו כמו "דבוקה", אני יודעת כמה קשה לכלב להיות לבד יום שלם,ובמיוחד גור/ה,
ולכן לאחר הדריסה והאבל, חברתי באותו יום הביאה לי גורה שבכלל לא דמתה לה, והרגלתי / והתרגלתי גם אליה,
לאחר ששהיתי איתה יומיומיים שלמים,ולאחר הפוגרום הראשון,
פשוט קשרתי לה רצועה מאודדדדדדד ארוכה מברזל , לפינה מסויימת בבית, עם מרחב / ושטח מחייה משלה, עם מיים ואוכל יבש, ו-"משחקים" (עצמות וכד' שתוכל לפרסם / לנגוס כאוות נפשה)
עד שתצא מהתקופה הזאת, וככה היא בסתגלה ללמוד לחיות איתי, ואני איתה, בכיףףףףףףף גדול

עד ש,,,,,,,
אבל זה כבר סיפור אחר,

&nbsp
אמרתי לכם כבר פעם, אני יכולה לדבר על כלבים (וגם חתולים) בלי הפסקה


&nbsp
 

קשקשה 9

New member
וואו , קשה לי עם הפוסט הזה

לא זוכרת תקופה שבה לא היה לי בעל חיים ופעמים יותר מאחד , את בטח מבינה שהיו לי מכל הסוגים ועברתי כל תעלול או "נזק" שאפשר .
לא ממקום של שיפוט אבל מעולם לא חלפה בראשי המחשבה "להחזיר"
כלב הוא לא חפץ ולא אגזים אם אומר ש(כי כך אני חשה) הוא עוד ילד/בן משפחה עם יתרון ברור של אהבה ונאמנות (שהוא מעניק) ללא תנאי.
עם כל דבר אפשר להתמודד היות והם אינטליגנטים ומבינים (לעיתים יותר מאיתנו)
חבל ...צר לי על הכלבה ועל עצב הנטישה שהיא חווה עכשיו וצר לי עליכן .
..............................................................................................................
בסופו של יום בעל החיים הוא הנחמה האמיתית והשפויה .
 
אהלן אהלן גם לך קשקשה


ואיפה את נעלמת בתקופה האחרונה?
שוב פעם המוזה לקחה אותך למחוזות אחרים מכאן?
 

קשקשה 9

New member
היי יחפה


כן , גם הפעם אפשר "להאשים" את המוזה ולאחרונה היא מכה בי חזק.
סיפרתי שהשתתפתי בתערוכה קבוצתית ושמחתי לאור הצלחתה החליטו האוצרים להמשיך ולהעביר אותה לעיר אחרת . אז נדדנו יחד איתה . מעבר לחשיפה הגדולה ולהכרות עם עוד אמנים ויוצרים חוויתי המון פירגון והערכה על העבודות שזה תמיד מרחיב את הלב והכי הכי הופרתי (יש מילה כזו?) ואני מלאה ברעיונות שהלוואי ואצליח ליישם . גם אם לא ,הדרך לשם זה הדבר שהכי מספק אותי.
לגבי הפוסט הקודם , שבוע שעבר שלח לנו חבר צילום של כלב שמחפש בית
מרגע שראיתי אותו (אהבה ממבט ראשון) ועד לרגע זה אני בהתלבטות מטורפת , הוא הפיל אותי אני רוצה ולא בטוחה שיכולה ,כמעט ואומרת כן .
כל כך רוצה חבר לכלבה שלנו ואם הייתי יכולה גם כלכלית וגם מבחינת חלוקת הזמן והטיפול הייתי מביאה עוד חמש ,לא צוחקת.
לא יודעת מה להחליט וזה גומר אותי
 
אני ממש שמחה לשמוע ומאושרת בשמחתך


אני לא רוצה לפגום בשמחתך ולהגיד לך כמה אני מקנאה בך שאת עושה מה שאת אוהבת,
אבל באמת זה כיף לשמוע ומנחם אותי לדעת שאם את לא כותבת בפורום, זה לא בגלל שאת "רואה" בשדות אחרים,
אלא את באמת עסוקה עד מעל לראש במשהו טוב ומספק.
בקשר לכלב, אני דווקא ממליצה לך לחשוב טוב טוב לפני שקופצים על עוד כלב. באמת. שניים זה כבר לא צחוק. יש לי שכנה
שהיה לה כלב אחד ואז הבן שלה מצא כלב נטוש ליד החנות של הווטרינר (מול הבית שלנו) והביא לה אותו הבייתה והלב לא נתן לה להחזיר אותו
ועכשיו היא מטופלת עם שני כלבים וזה כבר באמת סיפור מהסרטים. היא אלמנת צה"ל (בעלה נהרג במסוק האחרון שהופל במלחמת לבנון השניה) והיא לא עובדת ככה שהיא מרשה לעצמה לרדת
כל פעם עם כלב אחר כמה פעמים ביום, ככה שאין מצב שאני לא רואה אותה כשיוצא לי בכלל לצאת מהבית

אבל ברצינות. היא אמרה לי שזה קשה נורא ונהרס לה כבר כל הבית. תחשבי טוב טוב. גם ההוצאה לא קטנה.
 

Aronsona

New member
ובכן שוש, מאד מאד לא אהבתי את החלטתך

ומאד שמחתי על התגובות שקיבלת פה מרינתי וסוזי ומוקה וקשקשה.
כלב זה לא חפץ להחזרה.
כולנו עברנו ועוברים פוגרומים. זה חלק מהעניין בגידול כלבים.
אתמול אמר לי איש חרד, שהוא הבעלים של הדירה בה גר בני, "משמעות השם כלב היא כולו לב," וזה הוא אמר כשראה את לייקה, כלבתו של בני.
לשמחתי הוא לא ראה את פח הזבל ההפוך או את הגוזיה הקרועה של חברה של בני.

מה שהם מזירים לא יסולא בפז.
 

שוש אור

New member
לך ולכל השאר [תגובה מועתקת]

אני כנראה לא קורצתי מהחומר שלכם,
מה לעשות? לא כולנו דומים, בטח שלא זהים.
עצוב לי לקרוא חלק מהתגובות כאן, לקרוא את התוקפנות של חלק מהכותבים כאן [ושזולגים גם למקומות אחרים], ושלא מסוגלים להבין שלא כל אדם בנוי למערכת היחסים הלא פשוטה שבין אדם לכלב.
יש בינינו גם כמוני, שרוצים, שיש להם מלאי כוונות טובות ורצון אבל במבחן התוצאה הם נכשלים, ולא בושה להודות בטעות וכישלון. ואני מודה שנכשלתי ולא יכולתי להמשיך את התהליך.
אז אם לתחושתכם הכישלון שלי והרמת הידיים נותנת לכם לגיטימציה להשתלח כך בי ובמי שנתקל בקושי כמוני, אזי ... אולי עדיף שאעצור כאן ולא אוסיף.
והרי לא משנה מה אומר, אתם נעולים על עצמכם
כי רק אתם מבינים, רק אתם יודעים ובכלל לא משנה מה אני מרגישה ומה עבר עלי.
[אני סתם מנסה לתפוס טרמפ....]
אז, תודה שהייתם כאן ובהצלחה לכם בגידול, חינוך ואהבת חיות הבית שלכם.
מקווה שאיתם אתם יותר נעימים מאשר עם בני האדם
 

purehoney

New member
סורי שאני נדחפת בעניין שלא קשור אליי ולא מבינה בו בכלל

אבל הרגשתי שיש לי מה להגיד על זה לפחות מנקודת מבט שונה ממה שקראתי פה מאחרים...אני לא מכירה אותך אישית(כמו את כל האחרים פה)אבל מרגישה שאני האחרונה שיכולה לשפוט ולתת דין לאנשים ולא משנה מי הם או מה הם עשו...אף אחד לא מושלם בעולם שלנו...ועדיין אבל אני חושבת שאת עשית מעשה טוב שניסית לתת בית טוב לכלב וניסית להחזיק מעמד ולהתגבר על הקושי...לא שיש לי הרבה מושג בזה כי אף פעם לא היה לי בע"ח משלי בבית(כלב או חתול)שממש לטפל ולדאוג להם כי זה חתיכת אחריות אבל בקיצור מה שיש לי להגיד לך זה שבאמת חושבת שמגיע לך כל הכבוד על הניסיון ולא רואה בזה ש"ויתרת עליה" אלא נתת לה הזדמנות למצוא בית טוב לא פחות משאת יכולת לתת לה במצב אחר...ומה לעשות שרוב האנשים זה אנשים עובדים שלא נמצאים נגיד מספר שעות מסוים בבית ובזמן הזה החיה נשארת לבד אז מה לעשות?כאילו ברור שזה לא הכלב או חתול או אפילו אם נרחיק קצת ילד היחידים שנשארים כמה שעות לבדם בבית...אז בעיני עשית מעשה טוב שגם אם החלטת להחזיר אותה עשית את זה במקום שממנו לקחת אותה ולא כמו שלפעמים קוראים בפייסבוק או בעיתונים על אנשים שזרקו ונטשו אותם איפשהו ומוצאים אותם במצב לא טוב...ומסכימה איתך עם מה שכתבת קצת יותר למטה וחושבת שלפעמים אנחנו מנסים דברים ולא תמיד הדברים האלה במציאות קורים כמו שאנחנו חושבים ומדמיינים שהם יהיו אז מה?זה לא הופך אותנו לפחות טובים או משהו כזה מאחרים...
 
למעלה