אור לבוקר שני

שוש אור

New member
אור לבוקר שני

אני לא נוהגת לצלם זריחות ושקיעות, ובכל זאת, משהו בשקיעה של אתמול פשוט היפנט אותי עד שעצרתי את הרכב, יצאתי וצילמתי. שתי תמונות בהפרש של שניות ספורות זו מזו והשמש בכל תמונה כבר במקום אחר בדרך לים.
נפלאות הטבע

והבוקר, יום חדש, זריחה חדשה מתעוררת לה ומי יתן ובשורות טובות ילוו אותנו לכל אורכו



 

מוקהה22

New member
בוקר אור שוש ולכל באי הפורום


שוש צילומים יפים, ו,,,,,,הקדמת כ"כ הבוקר

ואני, אתמול הרגשתי קצת רע מהצהריים, וככל שעברו השעות, נהיה לי יותר ויותר רע,
ובכל זאת המשכתי את המטלות, ואפילו עשיתי קצת קניות, הגעתי הביתה בסביבות 6 וחצי, שפוכה מעייפות ו,,,כואבת,
לאחר המקלחת,אכלתי פרוסה עם קרם גבינה, בלעתי 2 כדורים,ו,,,,נזרקתי למיטה, לא היה לי כח לכלום, לא לעוד מעשים,לא לדיבורים, ואפילו לא לויכוחים,,,,,,חחח
ופתאום התעוררתי לי ב-2 וחצי בלילה, כך שנכנסתי לקרוא קצת בפורום ובעוד כמה מקומות, פתרתי סודוקו 1, ולאחר כשעתיים, נרדמתי שוב עד הבוקר,

והנה עכשיו אני די בסדר, ובעבודה, בתקווה שהיום ימשך כך (ללא כאבים)


גם אני לא כ"כ נוהגת לשלוף את ה-פון ולצלם כשנתקלת במראה מלבב
ובכל זאת בשבוע שעבר,
מוקדם בבוקר כשנכנסתי להתקלח,
המראה מחלון חדר האמבטיה כ"כ קסם לי, שעזבתי הכל ויצאתי ל-פון ו,,,,,,
יותר מאוחר אולי אביא לכאן את התמונה /תמונות



נעצבתי לקרוא הבוקר על מותה של הפצועה מפיגוע הדריסה בירושלים בשבוע שעבר,
קארן בת 20, הגיעה לארץ כדי להתגייר,
נקברה בהר הזתים
יהי זכרה ברוך



זה השיר ששמעתי מאחת המכוניות שחלפו על פני, הבוקר בדרכי לעבודה

https://www.youtube.com/watch?v=EahwRNhsiPI

וזה גם קצת מתאים למצב הרוח
בימים אלה
 

הדסהש1

New member
בוקר אור אני כבר 3 שבועות לאחר חיסון

וחולה בברונכיט כבר שבועיים..לא יודעת אם זה בגלל החיסון
אך יש לי ספקות...מקווה שאבריא כבר זה מתיש ..הרופאים מאלצים
להתחסן וטוענים שזה לא בגלל החיסון....לדעתי שכל אחד יעשה
מה שהוא חושב לעצמו ולא שיכריחו אותו בגלל גילו ובעיות הבריאות שלו.
 
זה לא בגלל החיסון לדעתי

עד כמה שאני מבינה, מדובר בנגיף מומת והוא לא גורם לברונכיט. כנראה שאת הברונכיט היית מקבלת גם בלי החיסון. חשוב מאוד להתחסן גם אם לפעמים מקבלים כל מיני תופעות כמו שפעת
אבל זה עדיף על פני קבלת השפעת האמיתית שממש יכולה לסכן חיים.
בעיקרון הם לא מכריחים בכוח אף אחד להתחסן ובסופו של דבר כל אחד אחראי על עצמו ועל בריאותו. אבל ככל שיותר אנשים מתחסנים, ככה גם השפעת שמגיעה אלינו מפילה פחות חללים.
יש קשר ישיר בין כמות האוכלוסיה שמתחסנת למספר החולים באותה עונה.

בכל אופן, תרגישי טוב ותתחזקי מהר


 

מיקאלה1

New member
הדסה תרגישי טוב אולי נדבקת כשהתחסנת ממישהו

שיעול לוקח לו כמה שבועות. וגם מוקה תרגישי טוב זה קורה.
 
וואו מוקה, תרגישי טוב היום


ותפסיקי לעבוד כל כך קשה...

קראתי אותך, ואני רואה שבאמצע הלילה ישבת לקרוא בפורום וחייכתי לעצמי:)
נו, מישהו קורא כאן באישון לילה
סוף סוף יש איזו הצדקה לשם שלו


הבוקר שמעתי שאכן המשפחה של המפגע מודה שזה היה פיגוע דריסה.
עד עכשיו הם טענו שזאת הייתה תאונה. איבד שליטה על ההגה, נבהל וברח... כמה קל.
לצערי, ואני אומרת את זה בלב כבד מאוד, יש הרבה מפגעים גם בקרב היהודים
שנוסעים כמו מטורפים בכבישים, הורגים אנשים חפים מפשע וביניהם לא מעט ילדים,
והם לא נקראים מחבלים והם נשפטים ומקבלים עונשים קלים ואצלנו קוראים לזה תאונות דרכים.

תרגישי טוב היום ושיהיה לך יום נפלא


 
בוקר אור לשוש ולכל החברים הבוקר הזה


יופי של צילומים, בהחלט שקיעה לא שגרתית ולא מתקתקה... הצילום עצמו נראה כמו ציור בצבעי מים... ממש יפה ומעניין


אני רואה פה אנשים שלפעמים כותבים בשעות הבוקר המוקדמות
ואני מקנאה בהם. אני לא מסוגלת לקום מהמיטה כל כך מוקדם. גם אם אני מתעוררת בשעה חמש לפנות בוקר, אני בטוחה שאני חולה או משהו כזה...
נראה לי לא הגיוני להסתובב בבית בשעות כאלה במקום להתכרבל במיטה מתחת לשמיכה ולהתחמם מצינת הבוקר


בכל אופן, זאת אני, פדלאת בוקר מוצהרת

שחוזרת לשתות קפה שחור בבוקר עם טיפה חלב ועוגיה בצד...

יום שני נפלא לכולם


 
וזאת הזדמנות לאחל טיסה נעימה לרונית בחזרה לארה"ב


עד כמה שנהנים פה בארץ היפה שלנו והחמימה ומכניסת האורחים,
אין כמו בבית היכן שנמצאים האהובים
 
אהבה או גנטיקה טובה ? זאת השאלה שלי ביום הזה


ולפעמים אני שואלת את עצמי,
האם הילדים שלי ירשו את הגנטיקה המחורבנת שלי או
שאולי התמזל מזלם והם ירשו את הגנטיקה של האיש שלי?
לא פעם אני שואלת את עצמי, מה גובר על מה, האהבה או המחשבה על גנטיקה טובה?
קורה ואנחנו מתאהבים עד כלות באדם שאנחנו יודעים שבמשפחתו מחלות רקע רבות,
החל מנטיה ללחץ דם גבוה, סכרת, כולסטרול וכולי, וכלה בסרטן על כל סוגיו. האם הייתם חושבים
או מתלבטים אם להתחתן ולהקים איתו משפחה ולהביא לעולם ילדים?
האם בגיל צעיר חושבים בכלל על הדברים הללו?
מניסיון שלי, כל פעם שהתאהבתי במישהו, לשניה לא חשבתי על הרקע שלו, ומעולם לא חשבתי על משפחתו ועל מעמדו הכלכלי.
תמיד התאהבתי באופן אבסולוטי ורומנטי. אחותי תמיד הייתה אומרת שאהבה הולכת וחולפת ותמיד עדיף לחשוב על המצב הכלכלי ולעזאזל הרומנטיקה...
האם לא כדאי להתאהב במישהו עם גנטיקה משובחת, סבים וסבתות שהגיעו לגילאים מופלגים, במקום להתאהב במישהו דלפון שמחלות רבות במשפחתו?
מה משקלה של האהבה? האם חושבים על זה בכלל?
שמעתי שנישואים מעורבים משביחים את הגנטיקה של הצאצאים, האם זה עלה בשיקול דעתכם אי פעם כשחשבתם להתחתן?

איך תגיבו אם הצאצא היקר שלכם ירצה להתחתן עם מישהי בעלת רקע משפחתי לא מזהיר בלשון המעטה. מה תעשו? האם תנסו להשפיע על הילד או הילדה שלכם?

סתם הרהורים טורדניים שהציקו לי הבוקר הזה...
לשיפוטכם

 

מיקאלה1

New member
אהבה זה הדבר הכי חשוב בזוגיות

לפי דעתי. כשאוהבים מישהו מקבלים אותו גם בחוסר המושלמות שלו.
אף אחד לא יודע מה יהיה מחר. אין חברת ביטוח לגבי בריאות בלי קשר לגנטיקה.
גם במשפחה שאחד ההורים חולה יכול להיות אח אחד שיהיה עם המחלה ואח שני בלי המחלה.
כי יש שני הורים.
 
טוב, זה ברור, ככה נוהגים הרוב בדרך כלל


פוגשים זה את זה ומתאהבים ולא חושבים יותר מדי על משפחה, הורים, סבים סבתות
ובדרך כלל גם על הכסף לא מסתכלים אלא אם כן יש פערים עצומים מבחינה כלכלית בין אחד לשני
ואז אולי ההורים קצת מתנגדים...
אבל השאלה שלי היא האם בדיעבד המחשבה הזאת עלתה בראשו של מישהו?
האם הייתי מתחתן עם הבת של רוטשילד גם אם לא הייתי אוהב אותה?
בכלל האם המחשבות הללו הם מנת חלקו של אדם מבוגר או שיש כאן צעירים שגם חושבים על זה?
 

purehoney

New member
יחפה..גנטיקה או לא-בכל אחד יש משהו קצת(אם לצטט אותך)"מחורבן"

זה נראה לי מזעזע אם יגיע יום שבאמת השיקולים להביא ילדים יהיה אם הגנטיקה טובה ומשובחת...ונראה לי כבר היום(שמעתי פעם איפשהו על זה)שיש כאלה שעושים הזמנות לילד שייצא יפה ועם גוון עור מסוים וצבע שיער וצבע עיניים ומין ועדה או משהו כזה אם כל זה אפשרי...פשוט נראה לי הזוי כי אי אפשר לקבל ולשלוט על הכל בחיים כי לא הכל יכול או יהיה בסדר ומושלם כל הזמן
 

purehoney

New member
לא יודעת להגיד מה יותר גרוע

אבל נראה לי לפחות בגיל כזה כמו הילד בסירטון זה שילדים הם המראה של ההורים(או משהו כזה)אז זה מסביר את הכל...
 

Ronit FL

New member
מזעזע!

מאיך שאני רואה את זה (צפיתי רק בשניות הראשונות), האב נראה משועשע מהמשחק, הילד הרבה פחות ומוציא על האב את הכעס שלו.
לא נראה לי שהילד נהנה והוא בהחלט נותן לאבא להרגיש את זה.
&nbsp
אני זוכרת שכשבכורי היה ילד, דובר כי בנים זקוקים למגע הפיזי ביניהם ולכן הם ׳משחקים׳ במכות.
עליי הסיפור הזה לא עבד ואני עד היום לא מקבלת את זה. לא נתתי לבנים שלי לשחק במכות ולא נתתי לאף אחד לשחק איתם בצורה הזו.
 

שוש אור

New member
ערב, עצוב

אחרי כמעט שלושה שבועות, עם הבטחה להחזיק מעמד ולא להתייאש,
היום ויתרתי עליה.
אחרי שהגעתי מהעבודה ומצאתי בית שהיה פשוט הרוס ושבור.
פשוטו כמשמעו.
הרגשתי שכל כוחותיי אוזלים ממני והיה ברור לי שהיא חוזרת אל העמותה ממנה אימצנו אותה.
אז בלב כבד ארזתי את כל מה ששיך לה - הקערות שלה, שק המזון, המיטה, הכדור והקונג,
חטיפים, רצועה וגם הכרית שהיא אימצה וניכסה לעצמה כשהלכה לישון.
זהו.
מיקה כבר לא איתנו ועצוב לי,

ואני באמת מקוה שימצא לה בית טוב שיוכל להעניק לה את כל הטוב
 
אוי באמת עצוב


אני לא יודעת למה,
אבל עוד לפני שפתחתי את ההודעה,
הייתה לי הרגשה שזה קשור במיקה...
נשבעת לך שיש לי תחושות של מכשפה

באמת עצוב שנשברת, אבל אני מאוד מבינה אותך ולכן גם אני מהסיבה הזאת לא מאמצת כלב ולא חתול.
אני באמת מקווה שיימצא לו בית חם וטוב
 
למעלה