אורחים כפויים

ממשהי מבחוץ שרק מביטה וקוראת אתכם

אני רוצה להגיד לכם שממזמן אני מתאפקת. כבר כמה שבועות קוראת אתכם דבריה של נוני יש בהם לא רק עניין אלא גם תבונה שכל ואנושיות. יוצאת מהכלל כידאי שתלמדו מדבריה תחסכו לכם הרבה עוגמת נפש אני בהחלט מזדהה עם כל מה שהיא כותבת. ניני ישר כוחך! ודרך אגב ... תוכלו למצוא אותי בפורום חמישים פלוס.כידאי שתבקרו בו.
 

ניני5

New member
תודה איב על שאת מחזקת את דברי.

לפעמים אני מרגישה כמו דון קישוט שנלחם בטחנות רוח.
 
ניני את הורסת את הפורום!

תסלחו לי שאני ככה נכנסת פה באמצע (באופן כללי אני מעדיפה רק לקרוא) זהו פורום לכלות מתוסכלות, ערוץ לשחרור קיטור. לא חושבת שמישהי כותבת כאן כדי שישפטו אותה או יחנכו אותה וזה מה שאת מנסה לעשות. את מזכירה לי את הרבנית הצדקנית כשבאתי לטבול במקווה... למה שלא תפתחי לך פורום משלך "בואי ללמוד להיות כלה למופת אצל ניני" מי שתהייה מעוניינת, תשמח לשמוע אותך שם.
 

snowhite1064

New member
ניני, קודם כל רציתי להגיד לך שממש

לא הייתי רסרית בצבא. אני נחשבת לבחורה מאוד עדינה ומנומסת (שהרבה מאוד פעמים "אוכלת" את עצמי מבפנים על כל מיני הערות והתנהגויות של המשפחה של בעלי. כפי שרשמתי בהודעה הקודמת שלי התגובה שלי לחמותי היתה חד פעמית ואני לא עונה לה אף פעם ונותנת לה יותר כבוד ממה שאת חושבת. לדוגמא: היא נסעה לחו"ל לשבועיים וחצי. מכיוון שהיא חזרה לארץ ביום חמישי הצעתי לבעלי ש"נמלא" לה את המקרר לכבוד שבת כי בטח היא תחזור עייפה מהנסיעה לחו"ל (עוד דבר שלמדתי מהוריי, תמיד להתחשב באחרים לא חשוב איזה יחס אני מקבלת מהם) עמדתי ובישלתי במיוחד עבור חמותי 2 סירים (עם כמות אוכל שמספיקה למשפחה שלמה-והיא הרי לבד) ואפיתי לכבודה עוגה. בעלי הספיק בבוקר לפני שנסע לעבודה לשים לה את הדברים בבית. בתה הייתה בקורס בצבא והייתה ארבעה ימים לפני שאימה הגיעה בבית ליומיים. בעלי סיפר לי שהיא השאירה בית מלוכלך עם כלים בכיור וכביסה מפוזרת בכל הבית. היא אפילו לא חשבה לסדר קצת את הבית לכבוד חזרתה של אימה. ומה יצא בסופו של דבר? אני שדאגתי לחמותי לאוכל לשבת לא קיבלתי אפילו תודה (לא שעשיתי את זה בשביל התודה, אבל בכל זאת...) היא רק משבחת מאז את הבן שלה כמה הוא דואג לה. שבעלי אמר לה שאני הכנתי (כי הוא לא מתקרב לעבודות בית) אז היא אמרה לו שזה רק בגלל שהוא אמר לי לעשות את זה. בכלל חמותי אם היא מחליטה משהו לא יעזור בית דין לשכנע אותה אחרת. כשאני ובעלי היינו חברים בשנה הראשונה אימי שלחה איתו משלוח מנות הביתה. מכיוון שהוא היה סטודנט ולא היה לו רכב הוא היה מגיע אליי בשתי אוטובוסים. מכיון שלא התחשק לו להחזיק את הצלחת ביד (שבמשלוח מנות היו עוגות ועוגיות לרוב מעשה ידיה של אימי) הוא הכניס את זה לתיק. כאשר הוא הגיע הביתה אמר לאימו שאימי שלחה משלוח מנות והוציא מהתיק. אז התברר שהכל התערבב ונוצרו פירורים. מה היא טוענת? שאימי שלחה זבל. שאריות ממשלוחי מנות אחרים. לא עזרו נסינות השכנוע של בעלי שאימי נתנה לו את המשלוח שלם ושזה פשוט התפורר בדרך. לגבי מחשבותיך שבכי אכן לא בריא, אני דווקא קראתי כתבה לפני חודשיים בעיתון "הורים וילדים" שם כתוב בפירוש שבכי הוא מאוד בריא גם לפיתוח הריאות וגם כדי לשחרר לחצים שמצטברים אצל הילדים ואין שום בעיה שהם יבכו קצת. זה לא שאני נותנת להם לבכות סתם כי אני רעה ו/או כי לא בא לי לקום אליהם. זה לפעמים רק מתוך חינוך טוב. הרי לא יעלה על הדעת שהילד ירצה לשחק בחשמל ואת תגידי לו "לא.אסור" והוא יבכה, אז בגלל שהוא בוכה את כן תתני לו. נכון? ואם תעברי ליד חנות ממתקים בדרך הביתה מהגן ואין עלייך ארנק אבל הילד ממש צורח שהוא רוצה ממתקים מה תעשי? תכנסי לחנות ותתחנני שייתנו לך ממתקים בחינם רק בגלל שהילד בוכה? ולגבי התגובה שלך שילדים משתוללים. אני חושבת שזה מאוד לגטימי שילדים בני 4 ובני שנתיים ישחקו קצת תופסת וירוצו בגן משחקים. מה הם בובות? אני לא חושבת שיש דבר כזה שילד לא רץ לפעמים ולא קופץ לפעמים וזה לא סיבה לצעוק כל הזמן "די, אתם תיפלו. אני לא מרשה" אני חושבת שזה סתם מכניס את הילד ללחצים. ואת האמת, כמה מקרים של ילדים ששיחקו ביחד מתיימים באפילפסיה? אז אולי אני כלה קטנונית אבל להגיד לי כל הזמן ליד הילדים שלי שאני לא יודעת לחנך ו/או לשמור על הילדים שלי זה מגעיל. אני מחנכת את הילדים שלי לנימוסים ולכבוד הדדי וזה מה שחשוב בעיניי. אני לעולם לא אשמיץ את חמותי ליד הילדים ולא אדבר עליה דברים לא טובים. רק מתוך מחשבה שאסור שהם יידעו שכך אני מרגישה. לגבי תגובתך על כך שחמותי לא מוכנה לקלח את הילדה. אני חושבת שאם היא הייתה עוזרת קצת יותר (ותראי אני לא מבקשת כסף. אני חושבת שזה מאד נחמד שהסבתא מדי פעם מקלחת, מאכילה, מחליפה חיתול. לי יש זכרונות מאוד טובים מסבי וסבתי מצד אימי שהיו לנו כהורים שניים וידענו שאפשר לסמוך עליהם בהכל לעומת סבי וסבתי מצד אבי שלא עניין אותם אפילו מתי יום ההולדת שלנו) היא הייתה לומדת להכיר את הנכדים שלה. את אומרת שזה לא פייר שאני מצפה מחמותי לעשות את כל הדברים כמו שהוריי עושים, אבל אני מבינה למה היא לא יכולה לעזור מעט. שאני שכבתי חולה אחרי לידה מאוד קשה (עד כדי כך הייתי חולה שרצו לאשפז אותי, ואני לא מהמפונקות.) הוריי, אחי ובת דודתי עשו הכל על מנת לעזור לי מעט, על מנת שאתחזק ועל מנת למנוע אשפוז בבית חולים (כאשר הילדה הייתה כולה בת חודש) אני חושבת שחמותי גם יכלה לעזור במעט ולו רק כדי לעזור לבנה גם כן. במקום זה היא מתקשרת אליי ואומרת לי שאני צריכה להוריד את הלחץ מבעלי כי הוא עובד מספיק קשה בעבודה. לקנות לבת שלה "מותרות" (נעלי ריבוק ב-600 שקל ומצלמה דיגיטלית ועוד ועוד) היא יכולה אבל פעם במליון שנה שקורה משהו חריג (לידה של נכדה בכורה) היא לא יכולה לעזור בבישול סיר מסכן ל-2 או כל עזרה קטנה אחרת? תגידי שאני רעה וקטנונית אבל אני והריי דואגים כל חג להוריו של בעלי שלא יהיו לבד ומזמינים אותם אליהם לחג, אף פעם חמותי לא הציעה לעזור, ולא עזרה בהגשה ו/או בפינוי מהשולחן. אז לפי דעתי זו לא התנהגות. תנסי לחשוב על מה שאני אמרתי כאמא לבת. אם את היית עושה הכל לעזור לבתך וחמתה לא הייתה עושה כלום ורק יורדת על בתך כל היום, עדיין היית חושבת שההתנהגות שלה מוצדקת? אני אסיים בבדיחה שממחישה היטב את מה שחמותי מרגישה. שתי זקנות נפגשות בפארק. הראשונה שואלת את חברתה :"נו, מה שלום הבת שלך?" חברתה משיבה לה:"הכל בסדר,בסדר גמור. איזה בעל היא מצאה לעצמה, משהו מהסרטים. הוא מבשל, מכבס עושה קניות מביא לה כל בוקר קפה למיטה. ממש מלאך." "ומה שלום בנך" שואלת החברה. "אוי, אל תשאלי. איזה כלה מכשפה יש לי. כל הזמן היא דורשת מבני שיעזור בעבודות הבית והוא צריך כל בוקר להביא לה קפה למיטה, הפרימדונה הזאת. מי הוא חושבת את עצמה? ממש התנהגות מגעילה."........
 

sovlanit

New member
שלגי ,הכאב והכעס שלך

בהחלט ברורים לי. ואמנם כאן המקום "לשפוך" את הלב, ברוכה הנמצאת... הנה ציטוט בשבילך. " נקודת השקפה המציאות היא מה שאתה חווה,והדרך שבה אתה רואה את מה שקורה לך. נקודת ההשקפה שלך היא הגורם הקובע אם תתפוש את החיים כחוויה עויינת או כאחדות רוגעת. מה שאתה מגדיר מצב שלילי בחייך מהווה בעיה , רק אם אתה תופש אותו כבעיה. יש בידך הכח לשנות את הדרך שבה אתה חווה את חייך.. אף שקשה לקבל זאת,בעיותיך גורמות להשגת סיפוק בחייך. אילולא נאלצת להתמודד עם בעיות,לא היית מתפתח,לא היית לומד לטפל במצבים שונים,ולא היית מודע ליכולתך להצליח בחיים.. לאמיתו של דבר,אילולא היו לך בעיות, יש להניח שהיית ממציא אותן כדי לתת לעצמך הזדמנות ללמוד ולהתפתח.. לעיתים קרובות אתה אכן עושה זאת. אתה מגדיר בעיות שלא במודע כדי ליצור אתגרים חדשים. אפשר לפתור מצבים בעייתיים רבים באמצעות שינוי השקפתך.. התרכז בדרך שבה שינוי נקודת ההשקפה שלך יכולה לפתור את בעיותיך הנוכחיות." [מתוך הספר "גורלך בידך"-מאת דיק סאטפן,עמ'7]. הערה-ההדגשות ביוזמתי. מה שהתכוונתי לומר הוא- שציפיותייך גורמות לך לחוות אכזבה ומרירות. מתוך כך את שופטת ומבקרת את חמותך/סביבתך... אם תנמיכי ציפיות תראי כמה יפים חייך...-ביתר בהירות. איך??? נסי ללמוד מהקישור הבא-=מרחב היש חג שמח.
 

sovlanit

New member
שלגי,הנה עוד משהו

יום נפלא, מנסה לקשר/לצרף. אם לא ילך הכתובת היא /WWW.GREATDAY.COM מימין יש שני מלבנים. לחיצה על כל אחד מהם מובילה למצגת מוסיקלית. תהני. המצגות: RIGHT NOW EVEN NOW
 

ניני5

New member
במקרה שלך שילגי לא הייתי מתאמצת

לרצות את החמות. היא נראית לי כאדם אגוצנטרי. ולא יעזור מה שתעשי לה היא תמיד תמצא מה לא טוב אצלך, או שתעוות את כוונותיך. היא מסוג האנשים שטוב הלב שלך מתפרש אצלה כהתחנפות. אני מייעצת לך להפסיק להיות נחמדה, טובה, וכו'. אל תמלאי לה מקררים. אל תנקי ואל תרוצי אחריה. מה שפחות תעשי עבורה, כך היא תרגיש יותר טוב. והיא תכבד אותך. אני יודעת שיהיה לך קשה לעשות את זה, כי קבלת חינוך מקסים מהוריך. אבל לגבי חמותך זה לא תופס, אז תפסיקי להתאמץ, ואל תרגישי ריגשי אשמה בגלל שהיא גרושה או משהו כזה.
 
אני לא חושבת שיש לחמות זכות לאמר

לכלה איך לחנך את הילדים שלה !!! פשוט מאוד מה ז"א שאם הם ירוצו ויפלו הם יקבלו אפילפסיה או יקרה להם משהו ? ניני אני בשוק ממך - חשבתי שאת קצת יותר מודרנית - אתן צריכות לקבל את זה הזמנים השתנו - יש מחקרים חדשים ודעות אחרות העולם התפתח ולא הלך אחורה !!!! לא יכול להיות שכלה וחמה יראו הכל עין בעין - גם עם אמא שלי לא הכל שושנים אבל היא מבינה אותי ולא מרשה לעצמה להתערב בגידול של הילדים שלי - אם היא רוצה לעזור תפדל - כמו שאני מבקשת ובלי להרוס לי את החינוך של הילדים - אם אני לא מרשה להם לאכול שוקולד בלילה כי זה ממריץ אותם או חלב כשהם מצוננים ומנוזלים (מאוד אינדבידואלי לכל ילד ) אין לה מה לרדת עלי - ולשאול איך גדלו ילדים עד עכשיו ??? ואם אני אומרת לא לתת דבש עד גיל שנתיים כי זה גורם לאלרגיה - ז"א זה מחקר חדש ... כמו שהיא רואה דברים בטלויזיה תודה לאל אני למדתי (יש לי תעודת מטפלת מוסמכת וניהלתי משפחתון משלי ) ויודעת מה אני אומרת - דברים מתפתחים ומשתנים אני אהיה אמא כמו שאני רוצה להיות .... ואם חמתי לא מסכימה למה שאני אומרת - סליחה זו בעיה שלה - את ילדיה היא גידלה זכותה להעיר הערות אבל לא לקטול אותנו ובטח לא ליד הילדים ... מצטערת על האורך אבל הוצאתם את המרצע מהשק - רק הבוקר היה לנו ויכוח על שטויות איתה.... אני אומרת שאפשר להיות מפשחה גם בלי להכנס אחד לורידים של השני - תנו לנו לעשות את הטעויות שלנו בעצמנו - וילד שלא מקבל כל מה שהוא רוצה יגדל להיות ילד טוב ולא מפונק !(גפ אנחנו לא גדלנו בצמר גפן ולא קיבלנו מה שרצינו - בתור סבתא רואים הכל אחרת )
 

geni1

New member
../images/Emo45.gif

גם אותי זה מרגיז שכולם נותנים עצות ומתערבים. אתמול , למשל , הייתי עם כל משפחת בעלי בסוכה , בארוחת החג המסורתית. גיסתי לא מרשה לילדים לשתות מתוק . כמובן שהיא הרשתה להם לשתות קצת אתמול - וזהו. אז כשבנה ביקש ממנה לשתות קולה , והיא לא הרשתה לו , הוא ניגש לדודה וביקש ממנה. הדודה נתנה כמובן , וגיסתי התעצבנה , ובצדק! היא "שברה" לה את המילה! ההורים הם האחראים על הילדים ועל דרך גידולם וחינוכם. לדעתי , גם אם לאחרים יש הסגות על החינוך - הם צריכים לקבל את זה שיש יותר מדרך אחת לחינוך.
 

ניני5

New member
ג'ני, תהיי קצת יותר מתונה לגבי

החמות. אנחנו והמחותנים החלטנו שאנחנו לא מחנכים את הנכדים. אנחנו נותנים לנכדים מה שהם מבקשים אצלינו ביית. ואמרנו לכלתי שאת החינוך שיעשו בבית. אם הם באים אלינו הבייתה אז אמלי הם כן יקבלו. כלתי הבינה את זה והיא לא מרגישה רע. אז אצלינו מותר ואצלה בבית אסור. לא יקרה שום דבר לנכד אם ישתה קצת קולה. סבתא לא יכולה לסרב לנכד. פשוט אי אפשר. הלב ממש כואב להגיד לנכד לא.את לא תביני את זה עד שלא תהיי סבתא בעצמך. לילדים שלי יכולתי לומר לא בקלות. לנכדים אני לא מסוגלת, כי זה ממש קורע לי את הלב. מערכת היחסים של הסבתא עם הנכד היא שונה מאוד מאשר עם הילדים. יש פה אהבה מאוד מיוחדת, לא כמו בין הורים לילדים. משהו הרבה יותר עדין ותומך ונותן. כל הכלות שיש או הייתה להן סבתא יכולות לדעת שזה אחרת עם ההורים ואחרת עם הסבים. בחייכן אל תאלצו אותנו הסבתות להיות מחנכות של הנכדים. אנחנו לא יכולות לעשות את זה ריגשית. אנחנו לא שוברות לכם את החינוך, פשוט תחנכו אותו בבית לא אצלינו. אם הנכד מבקש אנחנו רצות לתת לו בשמחה, לא יכולות לסרב. כי אנחנו מתות על החיוך שלו כשהוא מקבל מאיתנו דברים שהוא אוהב, ולפעמים הוא גם נותן לנו חיבוק ואז בכלל זה מרגיש כמו גן עדן.
 

snowhite1064

New member
אני דווקא חושבת שחינוך צריך להיות

בכל מקום בו נמצאים. גם אם נמצאים במדבר. אם אמא אומרת לא אז זה לא . למה לשבור לה את המילה. אני יכולה להגיד לך שבתור ילדה (עד גיל 8) הייתי המון אצל סבי וסבתי מצד אימי. גרנו בארה"ב (מקום הולדתה של אימי) והיינו הולכים אחרי בית הספר והגן לסבא וסבתא עד שהוריי חזרו מהעבודה. לפעמים אפילו היינו נשארים לארוחת ערב. שבתות וחגים היינו עושים אצלהם ולא פעם ולא פעמיים נשארנו לישון אצלהם כי הוריי יצאו לבלות. גרנו ממול הכביש מסבא וסבתא כך שזה היה מאוד נוח. אבל יש דברים שסבי וסבתי הקפידו שיהיו כמו שאימי רוצה. דוגמא: יש לי בת דודה שגדולה ממני בשמונה חודשים. גם היא כמוני הייתה כל יום אצל סבי וסבתי (הם היו עצמאיים והמשרד של העסק של סבי, שהיה סוכן רהיטים, היה בבית וסבתי ניהלה לו אותו) עד שאימה הייתה חוזרת מהעבודה (הוריה התגרשו כאשר בת דודתי הייתה בת שנה) פעם בכמה חודשים סבי היה לוקח אותנו אחר הצהרים או בשבתות לחנות צעצועים ענקית (בסגנון Toys R us) ואומר לנו שאנחנו יכולים (כל הנכדים) לבכור לעצמנו מתנה אחת (כדרך כלל לא יותר מ-10 $ למתנה). פעם אחת בת דודתי בחרה לה סט של ברבי הכולל נעלי עקב קטנים לילדות עם איפור לילדה ולק, צמידים ושרשראות. אני ראיתי שהיא לקחה כזה וגם אני רציתי. סבי אמר לי:"נכון שאמרתי שאת יכולה לבחור מה שאת רוצה, אבל אני מבקש שתבחרי משהו אחר כי אמא שלך מאוד תכעס עליי אם אני אקנה לך דבר כזה. (הוריי לא אהבו שילדות בנות 6 מתאפרות, והדבר שהכי שנוא עליהם זה לק אדום). אני חושבת שבגלל שהוא הסביר לי את הסיבה למה הוא לא מוכן לקנות לי את זה ולא ישר אמר לו תרמה להבנה שלי ואמרתי לו בסדר. ומה הוא אמר לאימי באותו ערב (אני הייתי בחדר הסמוך והם חשבו שאני לא שומעת) שמאוד כאב לו שהוא היה צריך להגיד לי לא. אבל הוא לא רצה מריבה עם אימי. ולא פעם ולא פעמיים במסגרת השהות שלנו בחופשים אצל סבא וסבתא קיבלנו עונש בגלל שעשינו משהו לא בסדר. מה הם יעלימו עין רק בגלל שהם סבא וסבתא. נכון שקיבלתי מהם יותר חינוך מאשר מההורים אבל אין שום מניעה מלחנך לפעמים (כמובן שהכל נעשה עם הסכמה ואישור של שני ההורים שלי. וזה מה שאהבתי אצל סבא וסבתא שלי מצד אימי. הרגשתי שאכפת להם לא רק בגלל המתנות, הם גם דאגו לי . גם היום אם אני לא מרשה משהו לבתי והיא הולכת להורים שלי תמיד הם שואלים אותה קודם:"ומה אמא ואבא אומרים?" הרי אותה סיטואציה יכולה לקרות בין הורים. תארי לעצמך שאמא תגיד לילד שלה אני לא מרשה לך לצאת עד השעה 01:00 בלילה, אני מבקשת שתהיה בבית בשעה 11:00 . ואז הוא הולך לאבא ושואל אותו האם הוא יכול לחזור בשעה 01:00 והאבא אומר בסדר. זה לא נקרא לשבור לאמא את המילה? את יכולה להגיד אותו הדבר "חינוך רק אצל אמא. לאבא קשה להגיד לא." כמובן שזוהי דוגמא מאוד קיצונית, אבל בכל זאת...
 
שלגיה...אני מסכימה 200% עם מה

שכתבת. אני לא בעד כל המתוקים למיניהם ומאוד משתדלת שהילדות לא יחיו על שוקולד וסוכריות. אבל כיוון שאי אפשר למנוע גישה מוחלטת הסכמנו שרק אצל הסבתות מותר ממתק אחד ליום. הורי מכבדים את בקשתי אבל החממות שלי ,בביקור האחרון, איבדו כל גבול. בהתחלה הן קיבלו סוכריה על מקל... יופי. אחרי 10 דקות מופיע מטבע שוקולד... סימנתי עם היד שמספיק וכמובן חייכתי. אחרי 10 דקות נוספות מופיעה ביצת קינדר..הלמתי עם היד על השולחן , אמרתי שמספיק וניגשתי לחמותי ,לקחתי לה מהיד והחזרתי לארון. יצא שאני הרעה ועוד הגברת חמותי בעלת השיניים הרקובות מייתר אכילת ממתקים אומרת לי אבל זה רק ממתק קטן ואת קשה עם הילדים. למה הראש הקטן שלה לא מבין שכשאני אומרת לא אז זה לא.
 

ניני5

New member
נטלי, אני מסכימה לכל מה שכתבת.

אין לי שום בעיה עם המחקרים החדשים. וזה לא משנה מתי נותנים מזון מסוים. אם מצאו שזה בסדר לתת בגיל שנתיים אז בסדר. עוד אף ילד לא מת בארץ מתת תזונה. להיפך, רואים די הרבה ילדים שמנמנים שהמזון היחיד שלהם הוא שניצל וספגטי. בלי ירקות ובלי פירות. וגם שותים המון שוקו. יום אחד אמרתי לכלתי כשירדנו יחד לגינה, שלא כדאי לקחת לנכדים חטיפים כי יש בזה המון מלח, אולי נקח תפוח עץ מקולף במקום. אז היא אמרה שעדיף לה שהנכדים לא יהיו יוצאי דופן, כי כולם אוכלים חטיפים בגינה. אז שתקתי. לא יודעת מה יותר חשוב, חיי חברה, או בריאות? אני יודעת שזה המקום לקטר. אבל אם מה שאני אומרת, יעזור טיפ טיפה לשלום בית, בין כלה לחמות הרי עשיתי את שלי. משהו ממה שאני כותבת בכל זאת מחלחל אצל כמה כלות. הפורום לא יהרס, כי כל הזמן מגיעות כלות חדשות עם סיפורים מסמרי שיער על החמות.
 
ניני בטוח שהפורום לא יהרס

ואני חושבת שאת דווקא מהעדינות האלה - אף על פי שגם את עדיין לפי מה שהיה - אבל שוב את מבוגרת יותר ואני לא פוסלת כלום ולא ברה נגדך וגם לא נגד דברים שמבוגרים אומרים או חמתי בפרט בגלל שהם מ"דור אחר או מבוגרים יותר" - אבל יודעת לסנן ולקחת מה שנוח לי - אני מתרעמת על הצורה והדרך שדברים נעשים -0 אצל חמתי זה נעשה בכעס ולפעמים זה פוגע - אז למדנו ללכת בין הטיפות והיא מצידה כבר משתדלת לא לשבור לנו את המילה - לפחות לא בפנינו - ואני תמיד אומרת שאם היא או הורי עוזרים לנו - והם עוזרים לנו המון - ולוקחים את הילדים אליהם לשעות ארוכות - לפעמים הם ישנים אצלה - אנחנו גרות מאוד קרוב - למעשה אני בחצר שלה - יש לנו דירה שנבנתה עבורנו על ידה ... בקיצור אני אומרת שילדים יודעים מה מותר ומה אסור אצת אמא ואבא ואם סבא וסבתא חוטאים לפעמים ונותנים שוקולד בלילה - מותר לפעמים בשביל זה יש סבא וסבתא לא ???? בקיצור חיו ותנו לחיות - מפריע לי שמזלזלים בי וביכולות שלי כאמא ... זה מה שפוגע
 

ניני5

New member
נטלי, אני מסכימה עם כל מה שאת כותבת

בסוף מגיעים לפשרה.
 
../images/Emo9.gifפשרה היא שמי השני ....

אבל באמת למדתי על בשרי שאם לא נתפשר רק נריב כל הזמן - וזה עולה לי בבריאות וגם מריבות עם הבעל - לא הכל מושלפ עכשיו אבל הרבה יותר טוב - לוקח בערך 10 שנות נישואין ושני ילדים כדי להפנים ולבצע....
 

rrina

New member
משהו לגבי ביקורת במשפחה

נראה לי שביקורת לגבי גידול ילדים זה כמו לתת ביקורת לנהג ברכב: מדי פעם אפשר להסב את תשומת לבו לדברים. אבל אם יושבים לו על הראש וכל הזמן מעירים לו - זה פשוט מ-ס-ו-כ-ן ולא בטיחותי, כי אז הנהג לא יהיה מרוכז בנסיעה שלו. כנ"ל הורים לילד - תמיד יש להם איזושהי קרבה לילד שאין לאף אחד אחר. גם לא לסבא ולסבתא. ואם האמא עסוקה כל הזמן במגננות מול קרובי משפחה אחרים (כגון חמות) - זה עלול לבוא על חשבון התפקיד המקורי שלה, שהוא לגדל את הילד ולהשקיע. לכן, האביזר החשוב ביותר בבית של החמות הוא פלסטר לפה. (מקווה שלא נשכח את זה לכשנגיע בע"ה לצד השני של המתרס....)
 
זה הפחד שלי ריננה

שאני אהיה חמה גרועה לכלות שלי - ויש לי כרגע רק בנים
אז בינתיים אני מתאמנת על החברות של אחי חחחחחחחחחחחחח אבל באמת הכל בראש - אם נחליט ונאמין שלא נהיה חמות כאלה אולי נעשה שינוי ?
 

ניני5

New member
נטלי, אין מה לפחד מה שיקרה

בעוד הרבה זמן. אולי אחת הכלות תהיה מקסימה? לא הכל תלוי רק בך.
 
למעלה