יודעת מה
אם ככה,אז לכי על זה,תיפגשי איתו אם הוא מעיר בך משהו שהיה כבוי הרבה זמן(יכולה להבין את התחושה).אלא שאם זה אפשרי,נסי לא לפתח ציפיות.תזרמי,אבל תהיי עם היד על הדופק. לכי תדעי,אולי גם לך לא יתאים לפתח קשר רציני איתו ופשוט תהני מהרגע,את הרי לא מכירה אותו בעצם,רק נמשכת בשלב הזה. מכירה את ה"מחשבות הנאיביות"שציינת ובגלל שכאלו "נתקעתי" בקשר כזה במשך תקופה ארוכה למרות שהבחור היה אחרי מע' יחסים ארוכה והצהיר מההתחלה שכוונותיו אינן רציניות ואני למרות הכל לא הפסקתי לקוות שהוא ישנה את דעתו.זה לא קרה וחתכתי בסופו של דבר בכאב לב גדול .אז היום לא אכנס שוב לקשר שמראש מוצהר כלא רציני ולא רוצה להיות ריבאונד של אף אחד. מה שהכי חשוב מבחינתי זה שהוא יהיה פנוי רגשית לקשר(רציני,לטווח ארוך,יציב,אמיתי)ההגדרות לא באמת חשובות,אלא הכוונות. ובשורה הכי תחתונה-תעשי מה שמרגיש לך הכי נכון כי רק את נמצאת בתוך הסיטואציה ומרגישה את מה שקורה בשטח ובהחלט מסכימה שכל מקרה לגופו.