אופי בודד

אופי בודד

הי לכולם,
אני יחסית חדש פה, אשמח לתגובות.
חששתי, היססתי, אבל בסוף סעמו כולם, הנה הסיפור שלי:
אני בשנות העשרים המתקדמות ומעולם לא הייתה לי חברה ולמעשה גם בקושי חברים.
לא אני לא בעל מום, לא שמן, לא מוזר ובלי דפקטים, לפחות לא כאלה שנראים כלפי חוץ...
האמת שאולי להפך, עם כל הגועל ההוא של הנחתום, זה שמעיד על העיסה שלו, אז אני נראה טוב יחסית.
אז מה הבעייה בטח שואלים? טוב, גם אני שואל את זה בערך עשרים וכמה שנים.
אני אדם מאוד עמוק, מאוד רגיש ולא אך במובן הפגיע והעדין של המילה אלא רגיש כזה ששם לב להכל, שם לב אבל לא מראה.
אני לא טיפוס המוני, לא אוהב(בלשון המעטה) מסיבות, פאבים וכיוצא באלו, בקיצור טיפוס אישי, אינטימי איך שלא לקרוא לזה.
אני יודע שיש בי משהו שונה, אולי זה רק נדמה אבל עם הגיל גובר החשש, בנסיון להבין מה המכשול שמבדיל אותי, זה שמונע ממני לפרוץ, להתחבר, להעיז, להגיב ולהיות כמו כולם מצאתי תופעה שמסבירה את הכל, קוראים לזה אדם רגיש מאוד,
יכול להיות שזה סתם, הנסיון הזה לחפש שם למה שאתה, אני באמת לא יודע, מה שכן המחיר שאני משלם הוא כבד, אני בודד במובן הטהור של המילה ולא מצליח לצאת מזה,
הייתי שמח לשמוע תגובות
 
לא הבנתי כיצד...

המצב שבו אתה נתון כרגע או בכלל בהקשר של אדם רגיש מאד מונע ממך להכיר אנשים חדשים,בנות...
מה הקשר בין זה שאתה אדם רגיש לבין ניסיון להכיר אנשים?

אשמח אם תאיר את עיניי..
 
האמת שגם אני,,, ובכל זאת

קצת קשה לענות,
אם לנסות לתאר את זה, אז אני פשוט מקריןן רצינות אולי, אולי נגם נראה מופנם, וגם כשדברים מתחילים איכשהו הרגישות מציפה ודוחקת הכל.
יכל להיות שאני לא מדייק אבל קצת קשה להסביר את זה, באיזשהו מובן זה מודעות מאוד גבוהה לנעשה סביבך, מרוב מודעות אתה מתקשה לשחק את המשחק
 
היית בטיפול?

אנשים כמוך בעלי רגישות גבוהה יכולים לעזור לאנשים אחרים במקצועות הטיפוליים..
וגם לתפקד מאד טוב כבן זוג וכחבר.
אבל צריך לקבל מיומנויות..
ללכת לטיפול פסיכולוגי יכול לעזור לך להבין את עצמך
וכך גם להבין אחרים.
 
יש טיפולים מוזלים

דרך קופת חולים ודרך האוניברסיטה.
לגבי האנשים.. יש עוד אנשים רגישים כמוך.. אתה כניראה לא נמצא עם האנשים הנכונים.
ככל שתרפא את עצמך כך תוכל למגנט אנשים מתאימים יותר.
 
תרוצים

אם לא ניסית , אז אינך יודע מה האיכות וכמה צריך..
ותמיד עדיף כמה מפגשים על כלום.
זו חוויה של התקשרות למישהו באופן מוגן.
וחוויה של ריפוי.
 
קבל האמת ממי שאמרה

אני מניח שאולי בגלל שזה כה רגיש, מעולם לא נפתחתי בפני איש,
אולי בגלל זה חשוב לי שזה יהיה איש מקצוע כלבבי, קרי איש מקצוע יקר בלשון המעטה.
מצאתי אחד כזה, אבל הוא אמר כמו שאת אומרת-שאם המחיר יקר יש באוניברסיטה או מטעם קופ"ח
יש לך אולי נסיון עם כאלו מטעם קופ"ח? עד כמה הם עונים/שונים מסטיגמת הרופא המסובסד אל מול הרופא הפרטי הקשוב?
 
לשחק את המשחק?!

איזה משחק בדיוק?
אני חושבת שעליך לתעל את עצמך לכיוונים חיוביים...
בגלל שקיימת בך מודעות גבוהה,בגלל שקיימת בך רגישות גבוהה זה הופך אותך להיות אדם אמיתי וכנה.
ומה פסול בלהיות אדם כזה?

אתה עובד? לומד? ניסית לקיים במקומות האלה קשרים חברתיים?

ואולי אחרי הכל אתה בסה״כ ביישן מעט?
 
משחקי החזות

קצת קשה להמחיש את זה, נראה לי שזה סוג הדברים שכשמנסים לתאר אותם הם מאבדים מערכם, ובכל זאת,
התנהגות בחברה מונעת מאינטרסים, אנו רוצים שיחשבו עלינו ככה, ואנו רוצים להראות ככה, ואומרים ועושים ומתנהגים וזה טבעי לחלוטין.
קחי דוגמת הקצה גבר שמתחיל עם בחורה, לא באמת מעניין אותו אותו נושא שיחה וכו'
לי כאדם רגיש יש את הקושי לשחק את המשחק, נראה לי שזה אולי המודעות הגבוהה למה אני באמת רוצה, המודעות הגבוהה למה אני לא באמת רוצה, לא באמת מצחיקה אותי הבדיחה של ההוא, ולא באמת מעניין אותי השיחה עם הבחורה ההיא, המודעות הגבוהה למה אתה באמת רוצה מקשה עליך להשיג את זה במשחקי החברה ויוצרת תחושה של מעין שקר וחוסר כנות עצמית שגם האחר חושב ויודע,
לכן אני די רציני ומופנם בחברה ושוב, לא מתוך עיקרון אני פשוט לא מצליח להתחבר לזה, המודעות הגבוהה מבליטה את המשחק ומקשה על האדם "להיכנס לתפקיד", בלי להאמין לעצמנו ולו במעט לא ניתן לעשות מעשה,
אני מסביר את זה כאילו אני אידיאליסט או בר סמכא בתחום, אבל ברור שזה ממש לא ולכן אין טעם להקשות קושיות אם לא דייקתי בדברים...
זה הלך הרגש והמציאות שלי, אינני מצליח להילחם בה, אני כן לומד, אני כן עובד ולא שנה שנתיים, אני נמצא רוב הזמן בתוך חברת בני אדם ובכל זאת זו המציאות
מציאות כואבת ועמוקה...
תודה לכולם על התגובות
 
על רגישות ותבונה...אני מקווה ש...

הלינק שצירפתי יוכל לשפוך מעט אור על חייך...


http://www.yeud.info/high-sensitivity-purpose/תהליכי-ליווי-למציאת-הייעוד-עבור-אנשים/




 
תודה רבה

הרצון הטוב בהחלט שווה את ההחשפות,
אבל לצערי אני מכיר זאת, ואיך לומר... זה לא זה.
אני כלל לא שולל על הסף, באמת ובתמים שזה פשוט לא זה, לא מתאים לכל אחד,
אני יודע מה אני רוצה לעשות בחיי ומה לא, לצערי אני נמצא במקום שזה פשוט לא מתאים(ללא נימה של גיפתנות)
לפעמים אני אומר לעצמי שבסך הכל מה שחסר לי זה אשה אחת, זוגיות מתאימה,
חיי חברה ונהנתנות הם משתנים מאדם לאדם, די לי באילני וענפיו שלו, אך זוגיות זה כבר צורך חיוני וככל שאתה שונה ונבדל הסיכויים שלך להכיר פחותים בהרבה
 
איזה משחק? אני שואלת בשיא התמימות

למה אתה חושב שכל מי שהתחיל איתי לא התעניין בנושא השיחה?
למה אתה חושב שבחורה לא יודעת לשים לב מתי מתעניינים במה שהיא אומרת ומתי לא? ולמה אתה חושב שאני קיוויתי להמשך עם כל מי שלא בדיוק התעניין במה שאני אומרת?

וסתם לידיעתך: היו כמה גברים שיצאתי איתם, ומרב שהעניין היה השיחה עצמה, זה לא המשיך מעבר לזה, אבל היה מאוד נחמד להפרות אחד את השני באותו הערב.

ושום משחק. תהיה מי שאתה, אבל אל תפחד לנסות. אם מישהי באמת מוצאת חן בעינייך, אל תוותר על ההזדמנות. לא כל יום מוצאים בחור או בחורה שקולעים בדיוק לטעמנו.
 
אין מקשים על דוגמאות

קודם כל סליחה אם נעלבת,
אולי הדוגמאות לא מדוייקות, לכן אני לא אוהב להביא דוגמאות.
הכוונה הייתה לאינטרס הפנימי, והוא לא קיים רק בחיזור, אולי חיזור זו דוגמה מוקצנת לכך,
האינטרס האישי שמניע את הפעולות שלנו,
לפעמים האדם עצמו מתכחש אליו,
שוב דוגמה(בסייגים רבים) לפעמים אדם מתווכח ומלהם עם אדם אחר על כל שהוא, שבפועל המניע לכך הוא לא הנושא שנטען גופא אלא תחושות ויחס האדם(המשתנה) כלפי אותו אובייקט, או בכלל סיבה אחרת שלא לגיטימית.
דפוסי התנהגות בחברה במיטחד ברווקות כשהאינטרס הדומננטי ברור- הם רווים באינטרסים שונים ומוצפנים, לגיטימים ככל שיהיו ברוב המקרים אדם לא גולה את מטרותיו ורצונותיו האמיתיים במישרין.
לי קצת קשה יותר מהרגיל ״לשחק״, או איך שמכנים זאת ״לזרום״
תודה על התגובה, הכל ברוח טובה!
 
למעלה