מזדהה - זה אינו מצב טוב
אתה מזכיר לי אותי. חשבתי שאני דוגמא יחידאית, אולי לא.
אני לא אדם בלתי חברותי, לא ביישן פתולוגי שלא מסוגל לדבר עם אנשים,
לא רציני באופן תהומי כל הזמן. רוב האנשים סבורים שדי מהנה בחברתי.
אני עובד, לומד, נחמד מתוך אמונה בסיסית שככה צריך להיות.
אני לא חתיך הורס ולא בקצה השני, לא שום דבר קיצוני, אולי מחבב לברדורים
יתר על הממוצע. בכל מובן יבש היית אומר שאני פרט נורמלי בחברה.
כמוך, אני נמנע ממסיבות' פאבים וכד' משחר נעוריי. לא אוהב את זה.
אלא שזה לבדו לא עד כדי כך ייחודי או הרסני.
אבל הנתון הזה, מה שאתה מתאר כ'רגישות' (אני מתאר קצת אחרת,
אולי ניתוח יתר), את זה אני מכיר טוב.
זה מה שלא מאפשר לך להיות 'קליל'. חבר שלך יכול לדבר עם מישהי
30 דקות על כלום. אתה לא יכול. כי מה זה כלום. כמו שהגבת פה,
אתה לא יכול לשחק את המשחק. כי זה מלאכותי.
זה שאתה רואה בחורה חמודה אבל לא מדבר איתה כי כבר
ניתחת מראש את כל האפשרויות וברובן הגעת למסקנה שאין טעם.
או יותר מוזר, כי פרט לזה שהיא חמודה לא מצאת משהו אחר להיתלות בו
(ולמה שתמצא אצל מישהי שהרגע ראית ואינך מכיר) והחלטת שאם ברור כל כך
שאתה מתחיל איתה רק על סמך זה אז זה עשוי לפגוע בה (???), אז עצרת. באמת.
זה כשמציעים לך לעשות משהו ואתה מוותר כי הגעת למסקנה
שהנוכחות שלך לא תועיל שם (???) אז חבל סתם להפריע.
בקצרה, יש לך יותר מדי מנגנוני בקרה, ניתוח ווידוא רציונליות.
אני לא יודע אם מה שאני מתאר על עצמי בדיוק מתאים למה שהתכוונת,
אבל אני בהחלט מכיר את התופעה במבחן התוצאה.
העצה היחידה שאני יכול לתת לך היא ללכת נגד הטבע שלך. בכוח.