אופי בודד

הרצון והתקווה

לא פעם אמרו לי שאני עיקש ווכחן,
אבל לגופו של עניין צודק או לא הרצון הטוב של ההתייחסות, כשלעצמו מסייע בדרכו ולו במעט.
אולי זה הזדהות, אולי זה תקווה אבל זה מעודד ומנחם במשהו.
תודה!
 

השלושר

New member
מזדהה - זה אינו מצב טוב

אתה מזכיר לי אותי. חשבתי שאני דוגמא יחידאית, אולי לא.

אני לא אדם בלתי חברותי, לא ביישן פתולוגי שלא מסוגל לדבר עם אנשים,
לא רציני באופן תהומי כל הזמן. רוב האנשים סבורים שדי מהנה בחברתי.
אני עובד, לומד, נחמד מתוך אמונה בסיסית שככה צריך להיות.
אני לא חתיך הורס ולא בקצה השני, לא שום דבר קיצוני, אולי מחבב לברדורים
יתר על הממוצע. בכל מובן יבש היית אומר שאני פרט נורמלי בחברה.

כמוך, אני נמנע ממסיבות' פאבים וכד' משחר נעוריי. לא אוהב את זה.
אלא שזה לבדו לא עד כדי כך ייחודי או הרסני.
אבל הנתון הזה, מה שאתה מתאר כ'רגישות' (אני מתאר קצת אחרת,
אולי ניתוח יתר), את זה אני מכיר טוב.

זה מה שלא מאפשר לך להיות 'קליל'. חבר שלך יכול לדבר עם מישהי
30 דקות על כלום. אתה לא יכול. כי מה זה כלום. כמו שהגבת פה,
אתה לא יכול לשחק את המשחק. כי זה מלאכותי.

זה שאתה רואה בחורה חמודה אבל לא מדבר איתה כי כבר
ניתחת מראש את כל האפשרויות וברובן הגעת למסקנה שאין טעם.
או יותר מוזר, כי פרט לזה שהיא חמודה לא מצאת משהו אחר להיתלות בו
(ולמה שתמצא אצל מישהי שהרגע ראית ואינך מכיר) והחלטת שאם ברור כל כך
שאתה מתחיל איתה רק על סמך זה אז זה עשוי לפגוע בה (???), אז עצרת. באמת.

זה כשמציעים לך לעשות משהו ואתה מוותר כי הגעת למסקנה
שהנוכחות שלך לא תועיל שם (???) אז חבל סתם להפריע.

בקצרה, יש לך יותר מדי מנגנוני בקרה, ניתוח ווידוא רציונליות.
אני לא יודע אם מה שאני מתאר על עצמי בדיוק מתאים למה שהתכוונת,
אבל אני בהחלט מכיר את התופעה במבחן התוצאה.

העצה היחידה שאני יכול לתת לך היא ללכת נגד הטבע שלך. בכוח.
 

כנרת לי

New member
עיצה מוזרה-מעניינת


אתה מצליח ללכת נגד הטבע שלך, בכח?

התאורים שלכם מרגישים לי כמו פחד סמוי, אז כצעד בסיסי, זה אחלה שאתם כותבים
את עצמכם : )

ואולי זה הכל בגלל
 
אין מה להפסיד

ללכת נגד הטבע, אם להתפלסף קמא זה בעיני כמעין "התאבדות נפשית"
או "הקרבה עצמית", כלומר המצב התהומי טבוע בך כה עמוק עד כי לא נחזה סופו, היום בו ידעך.
בהנתן זאת-כשהעצמי שלך "בסכנה" אין לך אלא להלחם אף במחיר של הקרבתו או להמתין שאז ממילא יאבד מהמצב משולל הקץ.
ומהי הקרבה זו? ללכת נגדו, נגד מי שאתה ומה שאתה, ממש נטישה של מי שהיית.
אם מתעמקים באנלוגיה הזו, נדמה כי יכול ויש בה ממש
אולי הצד הלא ישים הוא מועד ההקרבה, מתי תחליט שתמו כל הקיצים.
אבל לך תוציא את זה מן הכח אל הפועל....
 
פעם חשבתי שכן,

יש נטייה לראות במיזנטרופיה כדבר שראוי להתגאות בו, אולי משום שהתודעה הציבורית בחברה שלנו מחנכת לכמה אנשים "מניאקים", גנבים, אגואיסטים וכו'
אולם מיזנטרופ הוא אדם שלא רוצה בקשר חברתי, לא אדם שרוצה אך לא מוצא כזה.
אם לא הייתי חש צורך כנראה שלא הייתי כותב פה.
אבל אני חושב כל זאת שזה לא שחור או לבן, לא אכחש כי יש סלידה מהמון ככלל, מצהילתו ואנחתו כאחד וקל וחומר מדעותיו, אני לא אדם שרואה עצמו חלק מקבוצה/דיעה, יש בי נטייה לעצמאות ואימננטיות בכל רבדי חיי.
אבל מאידך קשר זוגי הוא אכן צורך, צורך חיוני דווקא בגלל האימננטיות והעומק.
 
ואם להתפלסף קמעא

אפשר גם להגיד שרצון נגזר משלל גורמים, כאלו שאינם ניתנים לפשרה ניתן להגדירם כרצון הכרחי
 
אז המצב הוא לא עד כדי כך גרוע

הבט , גם אני סולד מהרבה אנשים וגם לא נמשך להמון , מעולם לא תמצא אותי יושב בפאב עם יותר משני אנשים , אבל אני בכל מנסגרת מחפש את האנשים שאיתם אני פחות או יותר משדר על אותו תדר .
הייתי רוצה להמליץ לך על שהות ארוכה בחו"ל אומנם כמות האנשים שמה גדולה יותר ( אם נדבר על מדריד בלונדון) , אבל כל אחד שם לעצמו, במהלך שהותי שמה עבדתי בצוות קטן שיחסית הקביל למה שעשיתי בצבא , לכן הסתדרתי עם כולם גם מתוך רצון וגם מהידיעה של אין באמת ברירה .
אמרת שאתה סטודנט , אין לי מושג יודע איפה אתה לומד , אני יכול לשער שבאונ' תל אביב כמוני, אני די סבור שמכל 30 אלף הסטודנטים שלומדים שמה, אתה תמצא אנשים שמקבילים לך בהתנהלות כנ"ל בעבודה, אם אתה עובד .
בד"כ זאבים בודדים מזההים זאבים אחרים מקילומטרים
 
קשה להסביר במילים

אבל המצב כן קשה ואפילו מאוד,
אולי בנתונים האישיים הוא אינו נראה כזה אבל במצב המציאותי הנתון הוא קשה מאוד,
דווקא זה מה שאני לא מבין.
בן 26 בודד, לא מעכשיו ולא מאתמול, תמיד בודד, לא יצאתי לבלות, לא לראות סרט, לא לאכול גלידה, אפילו לים אני הולך לבד...
 
לא בקטע של רחמים

ואני גם ממש לא בעניין של גברים, אתה מוזמן לשאול את ארוסתי :)
גם אני גר בת"א אם בא לך לצאת לריצה ואז ללכת לשתות איזה בירה תשלח מסר , אני חושב שיש בנינו תדר משותף
 
הרצון הזך

הכוונה הזכה פשוט מרוממת את הרוח
מעריך זאת במאוד איש יקר(ללא קשר לנפקות ההצעה)
 

icloud

New member
חח זה נשמע בדיוק כמוני

רק שאני בת :)
צריך לעשות הרבה עבודה כלפי פנים.
להבין שזה בסדר לא לרצות להיות "המוני", ולקבל את עצמך קצת יותר.
עם חקירה עצמית וקבלה יהיה לך קל יותר.
 
למעלה