אופטימיות!

מזל טוב:)

 

THE ronch

New member
אהובתי!!!!

תעשו חיים הכי שבעולם! מקנאה בטירוף (ומבקשת ביקורת על הצימר...
). מזל טוב חמודיזים
 
הכדורגלן בא אליי באמצע היום

למזלי הייתי לבושה מממממש יפה [אבל למה תמיד לבוש יפה הולך אצלי עם מחסור מוחלט באיפור? הייתי כולי עם עיגולים שחורים] ואני יודעת שזה מוזר, אבל הרחתי את הבושם שלו מהשניה שהוא נכנס למסדרון והיה כמה עשרות מטרים ממני וזיהיתי את הצעדים שלו כשהוא התקרב ובסתירה מוחלטת ללמעלה... אני כבר לא מתרגשת ממנו יותר מדי הוא התקשר אליי אח"כ לראות אם אני כועסת עליו או משהו, למה אני קרירה אליו. איך להסביר לו שקרירות זה המצב הטבעי, והתנהגתי אליו יפה רק כי ממש ממש רציתי אותו?
[חשבתי שאיתו זה יהיה שונה מהידלקות-אובססיה-דעיכה-תיעוב מוחלט שזו הרוטינה אצלי בד"כ... זה הרגיש כ"כ אמיתי בהתחלה] [ולמרות הכל, כשראיתי איזו כונפה מפלרטטת איתו רציתי לתלוש את השיער המחומצן שלה כדי שתפסיק לצחקק לו בפרצוף. אז אולי יש לזה עוד צ'אנס!]
 

the mush

New member
הוא התקשר.

והייתי קצת מבולבלת ולא עניתי לו. אז מה אם כשחזרתי אליו הוא לא ענה, הוא בכל זאת התקשר!
 

OverSharing

New member
וואע, כסף!../images/Emo103.gif

כ"כ שטחי ולמי לעזאזאל אכפת!
188.5 [
] ב5 שעות! = 38 [כמעט] לשעה. זה אדיר! בכלל לא הייתי אמורה לעבוד ובגלל שמלא זמן לא יצאתי עם הבנות אז אירגנתי כמעט את כולן שנשב בביתקפה שלי פתאום שחר [המנהל] מתקשר "שחר תקשיבי, מה הסיכוי שאת עובדת לי ערב? אני ממש צריך אותך, יש פה מלצרית חדשה ואני צריך אותך לגיבוי" שימו לב- עד היום עשיתי שתי משמרות והוא כבר רוצה אותי לגיבוי.. איזה כיף זה!:) אז אמרתי שיאללה נו "אבל שחר, זה בתנאי שאם אין עומס אני יושבת עם הבנות!" "טובטוב, תבואי!" והחברות הנשמות בעולם האלו השאירו 80 שקל טיפ!!!! על חשבון של 240. איזה חמודות יואוווווו:):) ובאמת ממש כיף לי בעבודה הזו, המלצריות חמודות והמטבח חמודים והמקום נעים ונחמד נחמד! וגם היה שולחן עם ילד קטן ואני והוא דיברנו ממש שיחות נפש אז ההורים שלו שאלו אם אני עושה בייביסיטר ולקחו את המספר שלי!:) חח נחמד מאוד..
 

little shorty

New member
כולם מתקשרים ושולחים הודעות

על הטסט ואומרים לי מזל טוב וזה כזה כיף :] ואתמול עשיתי סוף סוף טיפ מכובד בעבודה! והוא בא לישון אצלי היום :] והאלבום שלו כמעט מוכן :] רק הדלקת בשתן הורסת לי קצת אבל נו טוב.
 

©big smile©

New member
חזרתי לפסיכולוגית.

וכן, החלטתי שזה אופטימי. חודש וחצי לא הלכתי, כי אני החלטתי שאני לא צריכה. אני הצבתי בפני עצמי עובדה, שאני מסוגלת לבד. לאור האירועים האחרונים והשינוי שאני עוד פעם עוברת במסגרת הצבא, החלטתי שאני חוזרת קצת לפגישות קבועות [עכשיו כשאני יכולה, כי אני חוזרת יומיות]. קצת כדי להתפקס על עצמי, להעמיד את עצמי על הרגליים ולהמשיך הלאה. כי קשה לי לבד, והמסקנות שיצא לי להסיק כשסיפרתי לאנשים אחרים על כל מה שקורה, היא שרק אצל הפסיכולוגית אני שומעת את מה שאני באמת צריכה ורוצה לשמוע. וכן, גם התגעגעתי.
 

Small talk

New member
../images/Emo6.gif

שאנג: "מה שמך?" מולאן: "אה- יש לי שם- והוא גם שם של בחור!" מושו: "לינג! מה בדבר לינג?" מולאן: "השם שלו לינג!" שאנג: "אני שאלתי אותך מה שמך, ולא מה שמו!" מושו: "אולי אהה -האצ'ו!" מולאן: "האצ'ו!" שאנג: "האצ'ו?" מושו: "לבריאות,חחח! זה הורג אותי..." מולאן: "מושו" שאנג: "מושו?" מולאן: "לא!" שאנג: "אז מה שמך?" מושו: "פינג! כשמו של חברי הכי טוב!" מולאן: "פינג!" שאנג:"פינג?" מושו: "אם כי פינג גזל ממני..." מולאן: "כן, השם הוא פינג!" שאנג: "פא ז'ו... את פא ז'ו?" צ'י-פו: "לא ידעתי שלפא ז'ו יש בן!" מולאן: "אה- הוא לא נוהג לדבר עלי הרבה..." צ'י-פו: "ברור לי למה... הבחור מטורף עם קבלות..."
 
למעלה