היה לי יום מטורף היום
שלחתי פקס לצבא על הבעיה שלי, וכעבור 3 שעות בלבד (הפקס חירום הזה באמת עובד) התקשרו אליי ושאלו אותי מתי נוח לי לבוא השבוע. "היום אפשר?" ותוך שעתיים כבר הייתי שם, די כוסית האמת, והם טרטרו אותי כלכך הרבה.. (שעה חיכיתי בתור למודיעין בחוץ כדי שיאשרו לי להכנס! ואז עד שהגעתי למעלה לאיפה שהבדיקות, והעברתי את הכרטיס ושמחתי שאני הראשונה בתור.. באמת שחיכיתי שם חצי שעה עד שקראו לי! ואני כולי שמחה, נכנסת, ואז אומרים לי לחכות בחדר הקטן! סעמק ערס שלהם) הרופא היה ממש חמוד (לא חמוד.. חמוד, אלא ממש נחמד, יחסית לשעת שביזות מוחלטת) ולאחר הרבה מאוד לחץ ומתח הוא אמר לי את הבשורה הבאה: לפי המצב שלי- אי כשירות לגיוס בשלושה חודשים הקרובים. אבל, בגלל שהוא רואה שאני מחלימה, אז הוא קבע לי צו ל10 בספטמבר ששם יבדקו אם באמת יצאתי מסיכון ואם כן- 64, ישר לגיוס של הבנות. אני מקווה. וכמה שהתלוננתי על הטיימינג- גם אם זה היה לפני חצי שנה, אחרי דלקת או הפרעות בבלוטה, מההחלמה יש פרופיל 64 לשנתיים. ועוד שנתיים אני לא ארצה להתגייס לקרקל. טוב, אמרו לי לחכות בחוץ, והחיילת עוד רגע תבוא אליי. זה לקח לפחות רבע שעה אם לא יותר. "תבואי אחרי", היא אמרה והלכנו במסדרונות תל השומר עד שהגענו לעוד דלת. "תחכי פה עוד כמה דקות". ארר. בסוף ביטלו לי את הגיוס בראשון והכל בסדר. חזרתי ואמרו לי שאני חייבת להגיע לצומת גולני בדחיפות. וזהו. עכשיו טסתי להנהגה