זה הכל גישה, והרצון הזה לחייך.
אחרי שבוע שהיה אחד הקשים והכואבים ביותר, שבאמת לא עברתי המון זמן, החלטתי שדי. טוב לי, למרות הקושי הזה מבפנים. ואני צריכה עכשיו להתמודד עם המצב, להתרגל לדברים חדשים. כל השבוע הזה גרם לי להבין כמה חסרה לי תחושת השמחה האמיתית הזאת, לחייך כי אני באמת רוצה לחייך ולא כי סתם קורה משהו. וזה נהדר כ"כ, ואני לא רוצה להמשיך לבכות כל לילה ולא להצליח לישון, והשעות שינה שאני צריכה להשלים כ"כ רבות עכשיו. באמת שהרבה זמן לא עברתי שבוע כמו שהיה לי, ואני רוצה עכשיו להשתדל כמה שיותר לחייך ולהנות, כי יש לי ממה ואני צריכה לזכור את זה. פשוט לרצות את זה, ובאמת לעשות שיהיה טוב. כי אמנם עדיין כואב, אבל זה לא שווה את כל מה שאני עושה לעצמי ואת כל הדמעות הבלתי פוסקות האלה. יש לי מנוחה עד ה1.6, אח"כ אני מתחילה עוד פעם, סוגשל מחדש. ללמוד טוב, לסיים את התקופה האחרונה כמו שצריך. ואני מקווה שאני אהיה גאה בעצמי בסופו של דבר, כי באמת שעכשיו רק חסרה ההצלחה בלימודים.