יום שלישי ואני בבית!
בחיי שיש לנו את הטירונות הכי טובה בעולם עשינו חמישי-שישי-בית והשבוע יצאנו בשלישי (עד יום ראשון.. זה להיות בבית בערך אותו זמן כמו שהיינו בצבא) ושבוע הבא ברביעי ואז נסגור שבת וחוץ מזה שנראה לי שיהיה קצת קשיי הסתגלות אחרי כל הבית הזה, נראה לי שזה בסדר. וזהו סיימנו, טירונות 02 15 יום. וממש כיף לי בטירונות למרות שנפלה עלי מן עצבות כלשהי היום (תמיד זה קורה כשאני חוזרת הביתה! המ הקטע) ואני קצת חסרת חשק לכל דבר ובמיוחד לא לראות אנשים.. אבל עזבו את זה, בואו נתרכז בטוב? יעבור לי. לפעמים חייבים להאחז בדברים הטובים. קיצר, יש לי 4וחצי ימים להיות בבית. זה מלא זמן לכביסה, חגים, ים, לסיים עם הפיצ'יפקעס לברמצווה, לפגוש את כל האנשים שלא יצאו בכיפור, או שלי לא יצא לראות אותם, מסיבה אם בא לי, שיחות, לתפור את כל המדים, להתלבש איך שבא לי, להיות עם פזור, לאכול אוכל שמתובל עם היגיון כלשהו.. ועל הזין שלי שאני מרגישה חרא, זה ישתנה. באמת. ומתחיל להתקרר ואתמול ירד טפטוף בלילה והיה נחמד ומרגש, ואפילו היה לי קצת קריר. ואני עם בנות מתוקות ואני בנח"ל וזה גאוני הדבר הזה אני אומרת לכן. והיה לנו מד"ס והצלחתי לרוץ בערך שלושתרבעי רצוף, ואז מה, זה היה רק 500 מטר, אבל אני ממש שמחה על זה כי: 1. לא זזתי חודשיים בערך, ברמת כושר מינימלי, יעני, לעלות במדרגות בבית שלי או לסחוב תיק כבד או משהו, בגלל שהיה אסור לי, ולרוץ פתאום אחרי שלא רצתי גם יותר משנה (אפילו שנה וחצי), ואפילו לא להרגיש שאתה מת אחרי 10 שניות,זה ממש יפה בעיניי. 2. יש לי פטור מריצה בכלל (בערך) 3. בעיניי זה ממש יפה, נו, מה אכפת לי מדדים חיצוניים. אפילו מישהי אמרה לי בסוף הריצה "בואנה, את רצינית" וזה הצחיק אותי, כי אני לא. אה, ויש לי את הפטורים של החיים. על הדף עצמו כתוב ריצה, אבל כי פשוט אין דבר כתוב בסגנון. בגדול יש לי פטור ממאמץ, יעני, שאני מרגישה שאני לא מצליחה לעשות משהו יותר אני פשוט אפסיק. אם זה לרוץ או לעמוד יותר מידי או לשבת יותר מידי.. בעיקר הדגש הוא על מצבים סטטיים, כי השרירים שלי נגמרים מזה. ודווקא הריצה ובכלל פעילות אירובית, אני רוצה לשפר כי לא עשיתי כלום חודשיים וזה גם משהו שהתפקיד שלי בסוף יחייב.. קיצר אני לא מצליחה להסביר, פשוט אני לא חייבת לעשות את כל מה שאומרים לי אם אני לא מרגישה שאני מסוגלת לעשות את זה, ויש לי אישור על זה. ואני מתחילה טיפול בקרוב (לקחו לי כבר בדיקות דם) ואפילו אצל רופא אזרחי, אז בעזרת השם יתנו לי כדורים ואני ארגיש טוב ואני אפסיק להיות גמורה פתאום באמצע היום סתם ככה ואולי אפילו המצבי רוח שלי ישתפרו, מי יודע. ואני בבית באמצע השבוע לפני שהאחים שלי חזרו מבצפר, ואני חיילת. זה מגניב. ועכשיו אני הולכת לאכול