אופטימיות

Mooa-Numi

New member
יום שלישי ואני בבית!

בחיי שיש לנו את הטירונות הכי טובה בעולם עשינו חמישי-שישי-בית והשבוע יצאנו בשלישי (עד יום ראשון.. זה להיות בבית בערך אותו זמן כמו שהיינו בצבא) ושבוע הבא ברביעי ואז נסגור שבת וחוץ מזה שנראה לי שיהיה קצת קשיי הסתגלות אחרי כל הבית הזה, נראה לי שזה בסדר. וזהו סיימנו, טירונות 02 15 יום. וממש כיף לי בטירונות למרות שנפלה עלי מן עצבות כלשהי היום (תמיד זה קורה כשאני חוזרת הביתה! המ הקטע) ואני קצת חסרת חשק לכל דבר ובמיוחד לא לראות אנשים.. אבל עזבו את זה, בואו נתרכז בטוב? יעבור לי. לפעמים חייבים להאחז בדברים הטובים. קיצר, יש לי 4וחצי ימים להיות בבית. זה מלא זמן לכביסה, חגים, ים, לסיים עם הפיצ'יפקעס לברמצווה, לפגוש את כל האנשים שלא יצאו בכיפור, או שלי לא יצא לראות אותם, מסיבה אם בא לי, שיחות, לתפור את כל המדים, להתלבש איך שבא לי, להיות עם פזור, לאכול אוכל שמתובל עם היגיון כלשהו.. ועל הזין שלי שאני מרגישה חרא, זה ישתנה. באמת. ומתחיל להתקרר ואתמול ירד טפטוף בלילה והיה נחמד ומרגש, ואפילו היה לי קצת קריר. ואני עם בנות מתוקות ואני בנח"ל וזה גאוני הדבר הזה אני אומרת לכן. והיה לנו מד"ס והצלחתי לרוץ בערך שלושתרבעי רצוף, ואז מה, זה היה רק 500 מטר, אבל אני ממש שמחה על זה כי: 1. לא זזתי חודשיים בערך, ברמת כושר מינימלי, יעני, לעלות במדרגות בבית שלי או לסחוב תיק כבד או משהו, בגלל שהיה אסור לי, ולרוץ פתאום אחרי שלא רצתי גם יותר משנה (אפילו שנה וחצי), ואפילו לא להרגיש שאתה מת אחרי 10 שניות,זה ממש יפה בעיניי. 2. יש לי פטור מריצה בכלל (בערך) 3. בעיניי זה ממש יפה, נו, מה אכפת לי מדדים חיצוניים. אפילו מישהי אמרה לי בסוף הריצה "בואנה, את רצינית" וזה הצחיק אותי, כי אני לא. אה, ויש לי את הפטורים של החיים. על הדף עצמו כתוב ריצה, אבל כי פשוט אין דבר כתוב בסגנון. בגדול יש לי פטור ממאמץ, יעני, שאני מרגישה שאני לא מצליחה לעשות משהו יותר אני פשוט אפסיק. אם זה לרוץ או לעמוד יותר מידי או לשבת יותר מידי.. בעיקר הדגש הוא על מצבים סטטיים, כי השרירים שלי נגמרים מזה. ודווקא הריצה ובכלל פעילות אירובית, אני רוצה לשפר כי לא עשיתי כלום חודשיים וזה גם משהו שהתפקיד שלי בסוף יחייב.. קיצר אני לא מצליחה להסביר, פשוט אני לא חייבת לעשות את כל מה שאומרים לי אם אני לא מרגישה שאני מסוגלת לעשות את זה, ויש לי אישור על זה. ואני מתחילה טיפול בקרוב (לקחו לי כבר בדיקות דם) ואפילו אצל רופא אזרחי, אז בעזרת השם יתנו לי כדורים ואני ארגיש טוב ואני אפסיק להיות גמורה פתאום באמצע היום סתם ככה ואולי אפילו המצבי רוח שלי ישתפרו, מי יודע. ואני בבית באמצע השבוע לפני שהאחים שלי חזרו מבצפר, ואני חיילת. זה מגניב. ועכשיו אני הולכת לאכול
 

Mooa-Numi

New member
המדריך הטרמפיסט סרט מצוין

אני בטוחה שזה גם ספר טוב (גם קראתי אותו! אפילו לא כזה מזמן, באיזה כיתה ט' או משהו, אבל לא זוכרת כלום.. והסרט מצחיק נורא, תרראו) קפצתי לרותם לשוקו חם.
 

The Bitter End

New member
דווקא אכזב, יחסית לספר.

אבל אני לגמרי מבינה, אי אפשר להכניס את כל מה שהיה בספר הזה לתוך סרט, זה בלתי אפשרי לדעתי.
 

Bitch47Percents

New member
כבר הודיעו לך איזה מיון עברת?

ואני שמחה שאת לוקחת את הטירונות בכיף
[והיה נחמד לראות אותך! אפילו שזה היה לשניה! לא הספקתי להגיד לך את זה..]
 

Mooa-Numi

New member
לא..

רק בטירונות נדע. היה גם נחמד לראות אותך!
(ואת החברה של החבר שלי לשעבר.. שאת בטוח מכירה אבל לא משנה) בראיון אישי, כאילו ממש רצו שאני אהיה מורה חיילת! כאילו "את רוצה להיות מורה חיילת? את בטוחה? ואם תהיי מורה חיילת תתאכזבי? את בטוחה שאת מסוגלת להיות מד"נית? זה ממש קשה תקשיבי..", אבל הבנתי שלרוב הכיתה שלי זה היה ככה. איזה מוזר שזה היה לפני שבוע והייתי אזרחית רגילה אז, ולבשתי מה שבא לי ושילמתי על אוטובוסים וכאלה. (לא למיון הזה, אבל את מבינה..)
 

Mooa-Numi

New member
מורה חיילת לא מאתגר אותי

ג'ובניקי כזה גם ממש לא בראש שלי לגור בדירה כזאת והכל.. חוץ מהמשכורת זה לא באמת מעניין אותי. וזה מד"נית בסיס, שזה מדריכת גדנ"ע, אגב. לא מד"נית שמסתובבת בבית ספר ומציירת צבים ראשונים וכאלה
 

DIE kvar

New member
חברה שלי עשתה את זה

לתקופה מסויימת והיא הכי סבלה בעולם. בעולם היא הייתה בשדה בוקר, שזה נחשב אחלה מקום מרוב שהיא רצתה העברת תפקיד היא הסכימה להיות מש"קית מטבח לאיזה חודש עד שימצאו לה משהו. היא הכי צופיפניקית והכי בנאדם שעושה ותורם והכי לא ג'ובניקית במנטליות אבל היא באמת באמת סבלה בתור מד"נית בסיס תחשבי על זה שזה חבורה של ילדים בכיתה י"א פחות או יותר שבאים לתקופה מסויימת בשביל לעשות צחוקים הם כ"כ שמים עלייך זין שזה מדהים ואין פה את המקום של לשנות אותם או להשפיע עליהם, כי כמה זמן זה גדנ"ע כבר? תחשבי על עצמך בתור מורה בטיול שנתי לא משנה כמה תקפידי ותשתדלי הילדים עדיין ישארו ערים בלילה, יתערבבו בחדרים של הבנים והבנות, יעשנו נרגילה בחדר ומה לא... ובתור מורה יש לך אולי אי אלו סנקציות שאת יכולה להפעיל. אתה תעוף מהבית ספר, אתה לא תקבל תעודת בגרות, אנעארף. בתור מפקדת של מלש"בים אין לך במה לאיים עליהם. מה? פק"לים? תעשי לי טובה. זה לא כאילו את יכולה להשאיר אותם שבת, וצה"ל מוכיח שגם שבת זה לא מאיים מספיק על חיילים בעיתיים. לא מאיים בכלל, אפילו. מורה חיילת לטעמי כ"כ הרבה יותר תורמת. בסה"כ שתיכן ג'ובנקיות, זה שטות מה שאמרת. ויש לי עוד חברה, שהיא מורה חיילת במועדונית של ילדים שבאים ממשפחות הרוסות ובאמת שהשירות שלה הוא הכי תורם והכי הומני והכי מספק בעולם, והיא כ"כ השתנתה וכ"כ נתרמה מהזמן שהיא העבירה שם עד כה.. אני חושבת שלא חשבת על זה לעומק מספיק
 

Mooa-Numi

New member
לא, את צודקת

אני ממש מתלבטת בזה. אני זוכרת שאני הייתי בגדנ"ע חשבתי לעצמי 'וואו, זה התפקיד הכי גרוע בצבא'. אבל כשאני אומרת שזה מה שאני הולכת לעשות אנשים מתלהבים ואומרים שזה תפקיד מעולה וממש חשוב ושיש לו קורס נהדר ולא יודעת מה. וזה לא רק התפקיד, זה גם עוד גורמים. כמו עם מי אני עושה ואיך. סתם, דברים אצלי בראש עכשיו, לא חושבת שזה נכון בשבילי לגור בדירה עכשיו עם עוד בנות. לא רוצה לחזור לסביבה בית ספרית שוב. אני יודעת שגדנ"ע זה הכי להתמודד עם תיכוניסטים מושתנים, אבל זה אחרת, יש משהו בסביבה של בתי ספר שמטריף אותי, הרבה גם מתוך דברים שעברתי שם.. לא יודעת, אני ממש מתלבטת בזה. אנחנו גם אמורים ללכת מוקד די גדול לגדנ"ע (5 בנות ובן), וזה גם משמעותי לי.. עם מי עושים והכל. אני לא ממש רוצה להיות במוקד של המורות חיילות. אבל התפקיד.. לא יודעת, אני מתלבטת קיצר.
 

NoWords

New member
חתיכת אופטימיות

ה18 הזה. אבל מרגיש לי קצת מת, קצת יבש לא נורא אנשים מתאמצים לשמח אותי וזה כיף:) אמא קנתה לי זר פרחים עם בלון ענקקקק סגול והכינה לי בראוניז עם שלושה שוקולדים. (אפשר למות עכשיו מאושר ומשוגר-ראש מטורף
) ויש תמיד את הסמסים החמודים וההודעות במסנג'ר וכל מיני כאלו שעושים שמח לכמה שניות. בערב נצא כל המשפחה לאיפשהו בת''א, ואחרי זה בערב בטח פאב עם חברות או משו, נמצא מה לעשות כבר מחויך לי אבל עם תחושה מוזרה. P:
 
מעתיקה מה../images/Emo32.gif../images/Emo71.gif

אז נכון שלא הלך לי איתו...והלב שלי עושה לי סקווווצ' בכל פעם שאני מדברת עליו עם חברות שלי, אבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבל אזרתי אומץ והתקשרתי אליו,ואמרתי לו שאני ממש ממש ממש מבינה את המצב שהוא מרגיש עכשיו, שהוא נבוך כי זה לא הדדי,שהוא מצטער ומרגיש אשמה וכל זה...[הוא אמר את זה ואני הסכמתיP:] ואני מבינה שהוא היה היום אדיש אליי והתבייש,אבל כל זה הולך להשתנות. ממה שהבנתי רצו לעשות פגישה בשישי בערב למש"צים או משו כזה, ואני פשוט אמשיך לדבר איתו כרגיל,כי כמו שאמרתי לו, הידידות איתו זה הדבר שהכי חשוב לי. התיידדתי איתו הרבה לפני כל מה שקרה,כל זה שהיה לי אליו משהו. התיידדתי איתו כי בראש ובראשונה הוא נחמד,מצחיק,בנאדם טוב ואני אוהבת אותו כידיד.[גם כמשו אחר אבל זה לא קשורP:] ואם הוא לא יתייחס אליי זה יהיה הכי גרוע.אז הוא אמר שהוא יתייחס:) וגם אני איזום שיחות ועניינים. וחוצמזה שהיום בערב הולכים למקס ברנר כמה בנות לכבוד יומולדת של אחת מהן, מחר ת"א עם הידיד הכי טוב וחברה טובה, ואח"כ ביום ראשון הפלגה לטורקיה וקפריסין עם חברותתתתת!!! המ וגם עשיתי גבות ויצא יפה.סופסוףף
 
מתחיל להסתדר.

אני החופש מטיילת בארץ.. מהבית לנהריה, מנהריה לב"ש, מב"ש לערד מערד לצומת קסטינה מצומת קסטינה לבקעת כינורות(ליד הכנרת) מבקעת כינורות הביתה, ואחרי לילה בבית אני נוסעת לצפית, יש יום מרוכז של המד"צים...
 

coolit

New member
מממ ננסה :]

היום היה לי שיעור נהיגה סבבי ונראה לי שהמורה שלי מת להגיש אותי לטסט חח [עשיתי 18 וחצי שיעורים.. הוא מעיר לי על כלמיני דברים, אבל בעקרון אני נוהגת מעולה ואני יודעת את זה, הוא גם מחמיא הרבה ותמיד אומר שאחרי שאני אפסיק לזרוק תקלאץ' יהיה לי סגנון נהיגה חלק ומהיר ויפה.. וחוץ מזה הוא ממש ממש ממש ממש ממש מלחיץ שאני אעשה תיאוריה, וזה בטוח כי הוא מפחד שהוא ירצה להגיש אותי בקרוב [טוב.. אחרי 28 חח] ולא תהיה לי עדיין תיאוריה. טוב חפרתי]
אני לחלוטין לא זוכרת מתי היה היום האחרון שלא התפללתי בו שלוש תפילות [ויש לציין שאפילו שלוש תפילות בזמנן, לא השלמות]
התחלתי להאמין בעין הרע חחחחח.. טוב העניין הוא ש, בלי עין הרע- נראה לי שיש לי מלא כסף. אני לא סופרת אותו, מחביאה אותו במגירה ורק דואגת שיהיה לי כל פעם 150 ש"ח בארנק.
ב"ה קניתי היום סנדלי שורש חדשים, כי
הייתי ביום ראשון ביהודיה [והשורש נקרעו לי. זה לא משמח כי ממש אהבתי אותם, אבל חפיף!]
אז את השורש קניתי מכספי הפרטי. וזה למרות שמלאאאנתלפים זמן לא עשיתי בייביסיטר!
אבל מחר יש לי בייביסיטר ואם אני ארצה נראה לי הוא יכול להיות גם 10 שעות חחח..
שמתי לאקס מכתב+כיפה מתנה ליומולדת בערב יום כיפור [=היומולדת שלו...] והוא לא הגיב עד אתמול, ואתמול היינו ביחד [עם עוד אנשים] כמה שעות והוא לא אמר כלום... אבל כשהוא היה רגע לבד והתקרבתי אליו הוא אמר, "דרך אגב, תודה רבה על הכיפה.. היא ממש יפה.. ויום כיפור כבר עבר אבל אני גם, מצטער אם פגעתי.. והיא באמת ממש יפה!" וזה עשה לי מצברוח טוב.
חוצמזה כמובן שאני מתאהבת בו מחדש כל פעם שאני רואה אותו, למרות שזה לא בהכרח משמח.
אתמול נפטרנו ממשהו שישב לנו על הוריד כבר מלא מלא זמן סוף סוף.. בזאר צדקה שתכננו כבר מזמן מזמן וסוף סוף עשינו אותו! וב"ה גם הרווחנו כסף!
עוד חצי שעה אני הולכת ליומולדת שהחברות מארגנות לי ולעוד חברה! זה הפתעה, אנחנו לא יודעות מה יהיה, רק שיהיה:] ומשהו שלא קשור, שנראה לי כבר אמרתי אותו- החבר הכי טוב שלי התאהב בי ולפני יומיים הוא ממש..... ממש....... הציק לי... ורצה שאני אגיד מה בו אני לא אוהבת וזה.. ושיגע אותי קצת. בסוף כתבתי לו SMS שנגמר במילים "אל תציק. בבקשה..." והוא לא כתב אחר כך כלום. טאדאדאם. עכשיו אני הולכת להתקלח. אם קראתן תגידו משו, לא הייתי פה מלא זמן!;[[
 

RainbowL

New member
יש לי סוכה בחצר!!!!!!!!+התלבטות

יש לי סוכה בחצר!!!! ומחר אנחנו מקשטים אותה ואני האחראית!!!!11 כי אחותי בחו"ל היא חוזרת עוד שבוע ותביא לי מלא שטויות זולות מתאילנד
וגם אם אתם כבר פה אז יש לי התלבטות יום ראשון-שני יש טיול חניכים, עכשיו- נרשמו 5 חניכים (בעייתית קצת השכבה) מה ש5אומר שאני ועוד מישהי מהצוות שלי יכולות לצאת. לא בא לי כל כך כי יש לי רק 5 כשלשכבות אחרות יש איזה 20 חניכים והם יעשו מורלים ובאלגן ואנחנו נהיה כאלה מעפנים בצד. וגם בטיול בפסח יהיו בטח יותר חניכים ויותר כיף אבל לא בטוח שאני אצא כי אולי כל שאר הצוות כן יוכל ואז הסיכויים שלי נמוכים יותר. וגם אולי יהיו לי השלמות ושטויות בגלל השביתות וכי יש לי בגרויות. אבל אם אני כן אוכל בפסח זה יבאס אותי שנסעתי עכשיו. עצה? מישהי?
 

hoyben

New member
אז נכון שלא היה מדהים בפסיכומטרי, אבל...

לפחות זה עבר, לפחות זה נגמר, לפחות שוכחים מזה לעוד 3-4 שבועות, לפחות ביום ראשון בערב אני טסה להונג קונג ומשם לניו זילנד, לפחות אני מאוהבת בטירוף, לפחות קניתי סופסוף את כל הציוד לחו"ל... לפחות יש לי סיבה לחייך
 
למעלה