אופטימיות חדש

O-M-G!!!!

וזה בא משונאת בע"ח מושבעת!!! ;[ איזה קיציייייייייייייייייייייייייייייייייי
 

N o o s h y

New member
קמתי מוקדם יחסית

בביתי השני. הלכתי ברגל לקניון לב אשדוד. קניתי לנעהלה חלוק רחצה עם הרקמה ("לנעהלה, שחיקה מוצלחת!" כי היא מתחילה קדצ לשחקים ביום ראשון ויש לזה כפל משמעות. חה.) בזמן שחיכיתי שהרקמה תהיה מוכנה: קניתי גם את 'המכתב' של אביב והשלמתי את כל אוסף האלבומים שלו. זהו. יש לי את כולם. קניתי לי גם דיאורדורנט חדש. והתחלתי לקרוא בסטימצקי את 'מיכאל שלי' של עמוס עוז, התאהבתי בו והייתי חייבת לקנות. זהו. בדרך חזרה הבייתה ראיתי את זיו באוטו, עם פרחים למוריה. חמוד. ואז נעשה לי גוש בגרון בגלל ההקלטה של השיר של אביב שהקשבתי לו מפסטיבל הפסנתר. ("כי אנחנו לבד, תמיד היינו בחושך, וזה עצוב לחכות מבלי לדעת למה.") עשיתי אחורה פנה וניגשתי לסטודיו. זהו. עכשיו רק צריך לחכות שההחלטה תבשיל בי. אם אני אמשיך לחיות בלי להרגיש שוב את הרגש הארור הזה ולחוות אותו, אני ארה בעצמי. נשבעת. (כן, אני יודעת שזה שרשור אופטימיות).
 
../images/Emo23.gif../images/Emo99.gifיום שלם עם החבר.../images/Emo99.gif../images/Emo23.gif

הייתי אתמול מ8:00 בבוקר בערך, עד 12 בלילה כמעט עם החבר במרכז תל אביב. היינו בהמון חנויות, המון רחובות, ישבנו גם בים וגם הלכנו על החוף צמוד לים(ומתישהו הוא נתן לי יד, וזה היה כ"כ חמוד! קיטש), הוא צעק שהוא אוהב אותי באמצע הים וזה היה כל כך מביך
(קיטש2) ומלא אנשים הסתכלו רציתי לקבור את עצמי חח, אבל לא נורא. אחרי זה היה לי ממש קר אז הוא גם נתן לי את הסוצ'ר שלו(קיטש3.), וכאבו לי ממש הרגליים כי ברוב "חוכמתי" הלכתי עם עקבים, אז הוא הציע להרים אותי, לא רציתי אבל הוא פשוט הרים אותי(קיטש4...) אחרי שניה צעקתי לו שיוריד אותי. ואז פשוט ישבנו בפארק בארלוזרוב, והיו שם כמה זוגות מפוזרים והיה חשוך, והיה כל כך כיף. חזרתי הביתה ממש עייפה, אבל מרוצה מאד... אני כל כך שמחה שחזרנו. כל כך.
 
למעלה