מכשלה עצמית
הי סיהייה "לתת מבלי לקבל הערכה או איכפתיות בחזרה" ולמה כתבתי מכשלה עצמית. בדיוק בימים אלו אני מתנסה בחוויות של ניסיון לתת בשביל לתת מבלי לצפות לשום דבר. בעובדי בבוקר בבית הקפה, בתור ברמן, משתדל אני לעזור למלצרים בדרכים שונות, תוך כדי ערות מלאה למחשבותי... שמתי לב שהתרגזתי כאשר הם לא אמרו תודה, או העריכו באופן זה או אחר את עזרתי. שמתי לב שהערתי פעם או פעמיים ( אך פעם אחת יותר מדי) לגבי מתן של "תשורה" בעבור עזרתי.. - דבר שאח"כ חשבתי עליו רבות.. והפכתי שוב ושוב, בכדי לבדוק מדוע ואיך זה בעצם לא נתינה בשביל לתת.. כמו כן אני שם לב להרבה התנהגויות קטנות, ומחשבות שרצות לי בראש.. ואיך שאני מתרגז כאשר אין החזרה כל שהיא ולא משנה באיזו דמות, אם זה באמירת תודה, אם זה בהודיה בצורה אחרת, כמו כן נתקלתי במקרה אחד בו אפילו הייתה התנהגות מזלזלת בחזרה אלי, ע"י מלצר, דבר שהתפרש אצלי כאילו אותו אדם לוקח אותי כמובן מאליו ובזה את עזרתי. - כמובן שהתרגזתי על זה, ולקח לי יממה לשים לב למחשבות הכעס אשר עברו עלי.. אז למה כתבתי מכשלה עצמית בעצם. כי כל פעם שאנו נותנים ע"מ לקבל. אנו בעצם מכשירים את הקרקע להפגעות/ לכעס/ לעצבים או בקיצור לפגיעה עצמית. אם נצליח להביא את עצמנו למצב של נתינה ללא רצון לקבל - מודע או לא מודע. מצב הנקרא בחברה הישראלית : פרייר. לא רק שנקבל פי כמה וכמה בחזרה!!! ולא רק שלא נהייה פריירים.. אלה בריאותינו הנפשית והגופנית יעלו פלאות! ולכן, אם נתת, ונפגעת מזה שלא הודו לך או לא העריכו אותך כראוי ( "כראוי" בעיני מי???????) סימן שלא נתת ממש בשביל לתת, אלה הכשרת את הקרקע לפגיעה עצמית. שווה לבחון את הרגשותינו ומחשבותינו לעומק.. ולהתאמן בלהיות "פריירים" בהצלחה רוח
הניסוח שלי לא היה רחב מספיק כי כשכתבתי התכוונתי לא לעשות דברים בציפיה לקבל משהו חזרה! הניסוח לא להיות נאמן לעצמך לא היה מתאים להסבר הנושא. בכל אופן כבר דיברנו על זה לפני השיעור קונג פו.
) (בכלל אני מעבירה את עצמי דרך שינויים רבים בזמן האחרון) 2. השם הוא סיהאיה 