מממ.
אזהרה- הרבה הרבה הרבה שטויות. לוידעת מה חשבתי לעצמי כשהתחלתי לכתוב על דברים כלכך לא למוח הקטן שלי, אבל אהמ, כתבתי כלכך הרבה שחבל למחוק
הם, לא יודעת להגדיר בדיוק מי זה הם, אבל אני משארת שאלו המבוגרים שמעורבים ואומרים "זה מה יש.." אני משערת שהם כבר ניסו לעשות, לשנות.. אבל אהמ 50 שנה שזה לא בדיוק הולךP: אני חשה פשוט ייאוש. ולוידעת, נולדנו לתוך זה, אני פשוט מתעלמת מהמציאות וחיה את החיים שלי, כנערה בתיכון, חברים, יציאות ואינטרנט
. אני ל-א שומעת חדשות, אלא אם זה משו קריטי, אבל אם זה קריטי מדיי אני גם מתעלמת. אני כן מאמינה בשינוי, וכן רוצה לשנות. אבל באמת באמת באמת שבתור ילדה בת 16, אני לא יכולה לעשות שינוי משמעותי. רק יכולה לדאוג לסביבה שלי, אז אני מדברת לפעמים עם חברות ומנסה לגרום להן לחשוב כמוני.. ולוידעת כזה, להתחיל בקטן ולהניע את הגלגל פשוט:| וכמו שאמרתי אני רוצה שינוי, ויצא לי לחשוב על זה הרבה פעמים "לו הייתי ראש הממשלה" לדרג את האקוטיות של כל נושא, ולפעול בדרך הנכונה ביותר. ממ, את הדעות של המדינות העוינות, אני לא אוכל לשנות, אבל את דרך המחשבה של הנוער שלנו כן.. כשהייתי בארה"ב ונכנסתי לאחד מהשיעורים, היה תחילת שיעור, ויש רמקול בכל כיתה, וכולם עמדו, נוטים כאלה, היד על החזה, שרים את ההמנון. וזה צבט. עם כל דעת הציבור נגד בוש, זה לא משנה את אהבתם למדינה. ואולי תגידו שיש להם יותר מה לאהוב, אבל זה לא העניין. הם פטריוטים בצורה מדהימה. אירחתי אמריקאית, היו לה באמפי שירים על אמריקה, כאילו וואטדהפאק? ובארץ אין את זה כלכך, אהבת הארץ/: יש רק ישוב אחד, עומר, שלמען האמת מצא חן בעיני מאוד. אחוז הגיוס שם עומד על 98%. עומר זה מעין ישוב אמיד, כאילו לקחו את רמת אביב לנגב וקראו לה "עומר"
רק שלעומת הג'ובניקים של רמת אביב {-כן, סטיגמות, הכללות ומה שתגידו, אבל זה נכון} דווקא שם, יש המון המון המון קרביים. וזה בחינוך, זה בבתי ספר, זה בציון ימים שהם לא רק יום זכרון לחללי צה"ל/שואה, הם מציינים שם בטקס זכרון גם את המקרה במינכן למשל.. וזה לא שאני מעודדת מלחמה, אבל אנחנו מדינה שחיה ונושמת מלחמות, ומן הסתם אני חושבת שאנשים צריכים להאמין בה ובקיומה, כדי שנשרוד. כמובן שגם תאונות הדרכים, הסמים .. הדברים ה"קטנים" האלה גם מטרידים אותי.. וזה כבר בגלל מודעות יתרה.. למרות שאני רואה אנשים שאני מכירה מעשנים, אני לא טורחת להעיר יותר מדיי
בלעכס, לעומת זאת, המצב הכלכלי ממש לא מעניין אותי. תסקלו אותי ומהשאתן רוצות, אבל אני אהבתי את ביבי, רוב העם שנא, בעיה שלו, כי ביבי באמת יכל לעשות שינוי. אחד האנשים שכן האמנתי בהם. כרגע, אין מה לעשות, אבל רוב האנשים בדרגים הגבוהים הם קקה. וכשהייתי בארה"ב, סיפרתי לאלכס, חברי האמריקאי, על הנשיא וההטרדות מין. סתם כי כבר צחקנו על יהודים, אז בואו ננצל כדי לצחוק גם עליו. עכשיו זה נאמר בחוש הומור והכל, אבל בתכל'ס זה קצת עצוב, אה?:| ובכלל, בלי קשר לכלום, אלכס היה מסוקס. הוא היה צובע את השיער לשחור, והיה לו שיער חלקחלק, בתספורת יפה שכזאת, אימו:]] היו לו עיניים כחולות יפות. ואם הוא רק היה פה, הייתי מתחתנת איתו. אני מתגעגעת לילד הזה!!
ולילהטוב<: