על נושא האבחנה המערבית כבר כתבתי
שאני ממש מסכימה אתך - הדבקת התוית מונעת טיפול בבעיה האמיתית. לגבי הרפואה ההוליסטית , בין אם סינית ובין אם מערבית בבסיסה כמו הרפלקסולוגיה בה אני עוסקת, אחד הדברים החושבים שלומדים בנושא אבחון ובנושא גישה למטופל הוא לא לקבוע עובדות וציונים. האבחון שלנו הוא לא שיפוטי והוא לא מונע מכיוונים אחרים לעלות. אני דוקא מסכימה עם מיכל שהבעיה יכולה להיות בגישת המטפל, כי נתקלתי גם במטפלים שמאבחנים בצורה של קביעות סיסמתיות למדי - לפעמים זה נעשה מתוך רצון של המטפל לסבר את האוזן למטופל, לתת לו הרגשה שהוא בידיים מקצועיות, אבל אני נמנעת ככל האפשר מלעשות זאת, כי אני חוששת שעצם ההתמקדות של המטופל ושלי באפשרות אחת תקבע את הטיפול לכיוון הזה, כאשר לא בטוח שהוא הנכון. כשאת דיברת על כך שלא העצבנות גרבה לבעיות המעיים, אלא בעיות המעיים וחוסר הבטחון גרמו לעצבנות, כמעט עניתי לך שלא מעניין ואתי המקור, אלא שעצם קיום הבעיה מחייב אותי היום לטפל בה. אבל אמירה זו לא היתה מדוייקת, כי למעשה אנו מחפשים את המקור, כדילטפל בבעיה - אבל הרבה פעמים המקור מגיע בשפה שלא מוכרת לאוזן המערבית : חסימה, חוסר איזון אנרגטי וכד'. וחשוב ביותר, כפי שאת הצבעת בדוגמא שהבאת , לשמור על הקשר בין הרפואה המערבית לרפואה ההוליסטית, כך שכל אחת תתן את המיטב שבה - בדיקות לזיהוי חידקים ספציפיים ו CT הם כלים שאנו כמטפלים הוליסטיים לא יכולים לשלוח אליהם ישירות, אך יכולים לעודד את המטופל לפנות אליהם דרך הרופא המטפל ומתוך הידע שלנו, על גורמים פיזיים אפשריים לבעיה שלו. אם תקראי תשובות נפוצות פה בפורום, בדרך כלל אנחנו ממליצים תמיד למצות את התהליך האבחנתי המערבי ולא מוותרים עליו במקביל לכלים אבחנתיים שיש לנו ובאים מתוך פילוסופיות אחרות.