אונס בחדר לידה

[ענת רז דארמה]

 

[valeta]

כמה מחשבות:

התיאור הזה קשה לקריאה. מאוד מאוד קשה. ברור לגמרי שהחוויה של הכותבת פשוט איומה. גם כאב לי פיזית לקרוא את התיאור הזה, כי את בני הבכור ילדתי בלידת וואקום, שההשפעות שלה, הפיזיות והנפשיות נמשכו חודשים ארוכים אחרי הלידה. לידת וואקום היא סבל נורא, וכיוון שהיא באה גם ברגעים של לחץ (הרי זה נוהל חירום), היא באמת משאירה משקעים. אני חייבת לומר שלמרות שאני חוויתי את הצוות כאמפטי, הרגשתי חודשים מושפלת. לא בגללם - בגללי, בגלל איך שצעקתי ואיך שתפקדתי ואיך שנראיתי.

אבל אני לא יכולה להתעלם מכמה דברים:
קודם כל היולדת עברה בעבר תקיפה מינית. סף הרגישות שלה גבוה מלכתחילה, ואני לא יודעת כמה מהתיאור הזה היה נחווה ככה גם על ידי למשל.
שנית, יש כאן הרבה התרחשויות מהירות, וקשה להפריד, כי הכל צבוע בצבעים עזים של חוויה אחת ארוכה וקשה. אולי המיילדת עם השמן נהגה בחוסר רגישות משווע, אבל אולי ההחלטה על הוואקום הייתה נכונה?
אני כן יכולה לומר שההתעקשות על לידה היא דבר ראוי לשבח. קיסרי חירום זו זוועה אמיתית.

אז מהו החומר למחשבה? שכן, בתי חולים הם מקומות עמוסים, יש בהם כל מיני סוגי אנשים, ויש גם החלטות רפואיות שלפעמים הן גם נכונות, עם כל ההתנגדות שלנו. אין לי שום דרך לדעת האם החליטו כאן נכון, בכל מקרה לא מהתיאור.
ואני מודה -
בעקבות העיסוק הנוכחי שלי, אני מרגישה שיולדת בריאה וילד בריא הם בסופו של דבר המטרה הנכונה. ואם כתוצאה מההליך הלא רגיש הזה נולד ילד בריא - אז אשריה.

 

[מיסיס מייס]

כתבת יפה (והמשפט האחרון כ"כ כ"כ נכון!)

 

[פולספגן]

מילת המפתח היא "אם"

 

[kita1000]

לא לציטוט

כשהצליחו להכניע אותי ולקשור ולשתק ושכבתי שם חסרת אונים

והתחילו לדבר על ואקום ואולי עוד סיכוי
ואז המיילדת עשתה משהו שלא ראיתי אבל פחדתי ממנו
והיא חתכה אותי
ולא הרגשתי והיא לא אמרה
ורק שכבתי שם אחרי שהילדה יצאה ושאלתי אם חתכו אותי
כי לא ידעתי
היא לא אמרה


ועד היום אני נושאת את הצלקת הזו שלא תחלים.
התפר מזמן התאחה. אבל מה שעשו לי שם הרגיש כמו תקיפה.

אני יודעת להשוות.

שולחת.

 

[שושונלה]

 

[סו ורד]

 

[Koketka11]

באתי מהראשי אבל לא יכולה להתאפק

אני עברתי משהו דומה בחדר לידה. תשע שנים אחרי ואני עדיין בטראומה. אני לא טיפוס רגיש שלוקח ללב, אבל מדובר בסיטואציה כל כך רגישה והברוטליות הזאת של הצוות, וחוסר אונים שלך, יוצרים שילוב של פגיעה בכזאת עוצמה, שאחת הסיבות לאי רצון שלי ללידה נוספת, הוא חשש לעבור את זה שוב.

 

[mitmit11]

 

[ענת רז דארמה]

זה תקיפה לכל דבר, לא רק הרגיש ככה

אם עושים לאדם דבר ללא ידיעתו וללא הסכמתו, מדובר בתקיפה ואפילו אונס. אני באמת לא מבינה למה כולן כל כך מזדעזעות כאן מהשימוש במושג הזה בהקשר של טיפול רפואי וחדר לידה, אבל אין שום דרך אחרת לתאר את ההחפצה של הנשים והזלזול ברצונן שקורה שם.
וכמו שאמרה האיילות, הגענו למצב קיצוני שדורש שימוש במילים קיצוניות, והגיע הזמן שנסתכל לאמת בעיניים.

 

[john111]

להתרכז במונח אונס או לא אונס בסיפור הזה

זה לפספס את העיקר
סיפור נוראי של חוויה נוראית. מזעזע לקרוא ומזעזע שהיא עברה את כל זה.

 

[ירוק כחול אפור]

|Y|

 

[ירוק כחול אפור]

זה היה אמור להיות

 

[your simba]

מסכימה

 

[אשכוליה]

ממש ממש מבינה

מבינה לחלוטין. ולמרות שלא עברתי את כל מה שעברה (ועדיין הרבה יותר ממה שהייתי רוצה), ולמרות שבמקרה שלי האחות כן היתה מתחשבת וניסתה לעשות את הבדיקה בכמה שפחות עוגמת נפש בשבילי (והתנצלה לפני שזה יהיה לא נעים) - כמעט פרצתי בבכי. לחלוטין תחושה של חילול הגוף.

 

[אמא נייחת]

הגדרה נשית לאונס לעומת גברית

אלו שטוענות שהסיפור הנורא הזה הוא לא אונס מאמצות את התפיסה הגברית של מהו אונס. שבו פגיעה מינית היא אורע בעל פוטנציאל להריון (סכנה על בעלות הגבר על האישה) לעומת ההגדרה הנשית, שמרוכזת בחוויה ותחושות הנלוות אליה.
כל אחת מאיתנו הותקפה מינית בחייה, מי סוחבת טראומה ומי שפחות אבל כולנו עברנו את זה והמעט שאפשר לצפות מהצוותים הרפואיים שבלידה, אירוע שכרוך במעגל המיניות ומציף זכרונות מיניים בעיקר אצל נפגעות, להיות רגישות יותר מתמיד כלפי האישה שכרגע עוברת שוב את הטראומה המקורית. במקרה הזה לראייתי יצרו אירוע של תקיפה מינית. נקודה. כל מה שהיא מתארת הוא אירוע תקיפה.
לומר לה שזה זילות במונח אונס זה זילות באונס שהיא עברה. היא הושפלה, חוללה, נפגעה, הופשטה, כבודה נרמס, גופה הפך לאמצעי על ידי אנשים חסרי רגישות שלא ראו אותה כאדם. על פחות מכך יושבים בכלא (לפחות במדינות מתוקנות)

 

[zimka1]

גם לי קשה ההתעסקות הזו אם היא עברה אונס או לא. עבורה כן. כולנו יודעות כמה פגיעות אנחנו בלידה, ותלויות בצוות הרפואי.
בתור אחת שנלחמה בבית חולים שלם שרצה לנתח אותי וביקשתי צ'אנס ללידה וואגינאלית, בסוף הרגשתי ש"שחטו" אותי.
מישהו יתווכח אתי על המונח...?
היא עברה חווייה נוראית, וחבל, לידה יכולה להיות אחרת, מעצימה, מרוממת, ולחולל את הרגע הזה בהתערבות לא רגישה, זה, כן, אונס, אנסו את הלידה שלה ולא אפשרו אותה.
לפחות אנחנו, כנשים, יכולות לחוש חמלה כלפיה?

 

[ירוק כחול אפור]

מסכימה עם כל מילה שלך

 

[סו ורד]

מנסה להתייחס לכמה מהדברים שעלו בדיון

למיטב הבנת הקריאה שלי, הפוסט הזה הועלה כאן כדי לייצר דיון. כותבת הפוסט המקורית, תמר, פירסמה אותו בדף הפייסבוק של אחת ועוד אחת בשביל לעורר דיון, ומודעות ולהביע עמדה וגם כדי לשתף ולקבל אמפתיה -כך אני קראתי אותו. הופוסט המקורי הועתק לכאן בידי מירב כי להרגשתה הוא מעורר מחשבה -ואכן כך הוא. אז הלגיטימיות להגיב אליו ממקומות נוספים מלבד הזדהות ועצב גדול, קיימת לטעמי.

לא משנה אם אנו חלוקות על טיעון האונס, להגיד שמשתתפות בדיון הזה נעדרות חמלה ומוזילות את מה שהיא עברה זה פשוט לא הוגן בעיני. אף אחת כאן לא פיקפקה שהכותבת עברה טראומה איומה שהייתה יכולה להמנע ושהותירה אותה מצולקת. אני מכירה מקרוב את התחושה.

כשקראתי הבוקר את השרשור חשבתי שיותר מכל -הדיון הזה הוא דוגמה קלאסי בעיני לחשיבות שמירת המונח "אונס" בגבולותיו הברורים. אישה מתארת התנהגות פוגענית ואלימה של צוות רפואי במהלך לידה והדיון שמתפתח כאן לא עוסק בשאלה כיצד ניתן לשפר את המצב, או מה המרכיבים שהופכים את הליך הלידה לטראומטי עבור רבות, או סתם זעזוע ממצב הלידות במדינת ישראל - ובמקום זה עסקנו בלגיטימיות של המונח - כי זה מה ששימוש מטושטש במילה אונס עושה =מסיח מהעיקר ומערער את הלגיטימיות.

האם זו תפיסה גברית או נשית? אני לא יודעת, גם ככה אצלי בפנים החלוקה הזו לא כל כך ברורה.

מתנצלת אם פגעתי במי מהמשתתפות, זו לא הייתה כוונתי.

 

[JoIIy Roger]