אונס בחדר לידה

זה ממש לא מה שהוא עשה

הוא הואשם בכך שהוא עשה על נשים מניפולציות רגשיות לפני הלידה כדי לעשות להן "עיסוי" בפירינאום, בשד ובפי הטבעת. אבל הוא לא אנס אף אחת בחדר הלידה, לפחות לא לפי מה שפורסם (וקשה לי להאמין שטכנית זה אפשרי בכלל בצורה שאת מתכוונת)
 

סו ורד

New member
מצטערת לשמוע על מה שעברת

אבל את נאנסת, במובן הפשוט והישיר של אונס.
כשאני הולכת לרופא שיניים אני חווה את זה כאונס, ממש כך. ועדיין, רופא השיניים לא אנס אותי.

להגיד "הרגשתי כמו באונס" זה מאוד לגטימי בעיני כי זו תחושה, ולכל תחושה יש תוקף. אבל להגיד "נאנסתי בחדר לידה" -גם אם החוויה שלך הייתה של אונס, זה פשוט לא נכון לטעמי לעשות שימוש במונח כה חשוב, מייצר זילות.
 
ומה אילו היתה אומרת

"הרגשתי נאנסת בחדר לידה"?

לא "אנסו אותי" - כי את צודקת, זה לא מה שהם עשו מבחינתם.
אבל לדעתי היא יכלה להרגיש שהיא נאנסת - לא כאילו ולא כמו, ולא פחות גרוע.
 

סו ורד

New member
אם כך הייתה כותבת -זה היה אחרת לגמרי

אני בהחלט יכולה להבין איך הטראומה שעברה הרגישה כמו אונס ברוטאלי וליבי איתה.

אני רוצה שכשאישה אומרת "נאנסתי" יהיה לזה משקל כבד וברור, שכולם יבינו שהיא עברה תקיפה מינית, ולא יהרהרו לרגע האם בעצם עברה טראומה אחרת שהרגישה כמו אונס, או חשה מחוללת כי כפו עליה דבר מה אחר או שהיא בכלל "סתם היסטרית" שמגזימה. ככל שנשמר את המילה הזו בגבולותיה, כך האפקט שלה יהיה משמעותי וברור יותר. אני רוצה שכשאישה אומרת נאנסתי, יהיה ברור שמי שעשה זאת הוא אנס מתועב, ראוי לעונש ברור, שלא יהיה מרחב עמום לפרשנות.

ואם לא ברור -אני חושבת שנעשה פשע חמור לאישה זו, אבל הפשע הזה לא היה אונס אלא רשלנות מקצועית ואטימות לב ואולי גם הפרה של כללי אתיקה רפואית שאיני מצויה בהם.
 
הגדרת יפה את מה שצרם לי

תודה. כי נורא צרם לי ולא הצלחתי להסביר איך כן אפשר להקביל משהו להרגשה שח אונס.

ובדיוק השבוע שכבתי על כיסא רופאת השיניים וחשבתי לעצמי כמה זה מזכיר לי בדיקות גניקולוגיות וכמה הייתי שמחה אם רופאת השיניים, כמו רופא הנשים שלי, היתה מסבירה יותר ולא רק דוחפת לי מכשירים לפה.
 
אם רופא השיניים עושה לך משהו לא נעים בהסכמתך

אז זה אולי מרגיש כמו אונס, אבל זה לא.
לעומת זאת אם הבהרת לרופא השיניים שאת לא מוכנה למשהו והוא בכל זאת עושה אותו, זה אונס.
נראה לי שהגיע הזמן להבהיר את ההגדרה אונס כך שאם עושים למישהו משהו פיזי בניגוד לרצונו ולהתנגדותו המפורשת, זה יהיה מוגדר כאונס, ולא משנה מאיזה טעמים האדם עושה זאת.
 

kita1000

New member
מציעה שתקראי את הספר הרחם יודעת

אחכ נדבר על ההשוואה בין אונס ותקיםה מינית ומה שמתרחש לפעמים בחדי לידה
 
אני לא צריכה לקרוא ספר, הייתי שם

עברתי קיסרי חירום שהשאיר נזקים איומים ונוראים, כי היו כ"כ הרבה טעויות של רופאים בדרך, וגם גרימת כאבים מיותרים, אבל זה לא אונס.

המאמץ למנוע ניתוח קיסרי חירום בלידה ראוי להערכה, גם אם הדרך לכך רצופת משגים ויחס נוראי, ואת זה אני אומרת עם כל הביקורת שיש לי על איך מנהלים לידות בבתי חולים.

וכמו שמישהי כתבה כאן, ברגע שאת משווה לאונס את מורידה מהטיעון שלך, לא מעלה.
 
ויש בתי חולים שלא כ"כ מתאמצים למנוע ניתוחי

קיסרי חירום.
אז אולי זה יותר מהיר ואלגנטי מאשר חתך בלידה או ואקום, אבל התוצאה של הניתוחים הללו היא פשוט נוראית.

יש לי חברה בלי חצוצרות היום בגלל קיסרי חירום, אני עם הידבקויות גסות בחלל הבטן (בין השאר..), כל אחת והתוצאות האיומות של הניתוח הזה.
 

kita1000

New member
הדיון הזה קשה לי מאוד

אבל אגיב בכל זאת שהפגיעה הנפשית לא פחות חשובה מהפיזית

הפגיעה באוטונומיה על הגוף.. על האיברים האינטימיים.. לא בכל מחיר ולא בכל דרך.

ועכשיו די. מספיק לי.
 


אני מבינה.
 
בחירה לא מוצלחת של כותרת

לקרוא לדבר הנוראי שהיא עברה "אונס", זו בעיני גם זילות במונח אונס, וגם זילות בטראומה שהיא עברה.

מהתיאור שלה, נראה שהיא עברה טראומה קשה מאוד. ובהחלט כדאי וחשוב לצעוק את צעקת הנשים שאינן זוכות להתייחסות נאותה בחדרי לידה, ושכבודן וזכויותיהן הרפואיות נרמסים ביד גסה (אם כי ללא כוונות רעות, אני משוכנעת).

אבל כשקוראים לזה אונס, זה פשוט אוטם את האוזניים לכל מי שאינו מכיר את הדינמיקה בחדרי לידה, וששבוי בתפיסה שהרפואה המערבית בלידה זה הדבר הכי נפלא בעולם (ובתכלס, אלה האנשים שהכי חשוב להעביר להם את המסר של הטראומה שהיא עברה בחדר לידה).

כשנותנים לעוולה אחת שם של עוולה אחרת, לא מחזקים את הטיעון, אלא מחלישים אותו.
 
בדיוק

לי יש המון רע לומר על איך מתנהלת לידה בבית חולים (חוויתי את זה
) אבל המונח אונס פשוט לא במקומו כאן.
 
המילה אונס בהקשר המיני היא רק אחת מפירושי

המילה.
מתוך מילון ספיר - הכרח, כפייה, מעשה שנעשה לאדם בעל כורחו.
הרי בשפה העברית משתמשים בשורש המילה לתאר שלל סיטואציות שאינן דווקא מיניות.
ובמקרה זה דווקא ישנו הקשר מיני. לידה זה אירוע משמעותי במיניות האישה בו היא נמצאת בעמדה רגשית ומינית פגיעה ביותר. ודווקא שם הכוחנות שבה מטפלים ביולדת בבית החולים בהחלט יכולה להיחוות כאונס.
אני דווקא לא מזדעזעת מבחירת המילה.
ישר קפצה לי הדוגמא של אכילת בשר וצריכת מוצרים מהחי. גם כאן הציבור מזדעזע כשמשתמשים במילים קשות לתאר את השפלתם וכאבם של בעלי החיים. חלילה מלומר שהם עוברים "שואה" ב"מחנות הריכוז" בחוות הגידול. אבל מי שמביט ישירות וללא מסננים של מנגנוני ההגנה המקובלים על מה שקורה שם...מבין שהמונח שואה מתאים ואולי אפילו הוא לא מספיק קשה כדי לתאר מה שהחיות הללו עוברות.
אז גם כאן. הקיצוניות אליה הגיעו בתי החולים ביחסם אל חולים ויולדות מחייבת אותנו להסתכל ישירות בדברים. העובדה שהם בעלי הידע והכוח אינה מעניקה להם את הזכות להתייחס בצורה כה פוגענית ומשפילה ביולדות.
כדי שיקרה שינוי צריך קודם כל להכיר בעובדות ולקרוא לדברים בשמם, גם אם קשה לנו לפעמים להכיר בכך. רק הכרה וקבלה מלאה של פני הדברים תאפשר שינוי מערכתי. הכחשה, הדחקה והשלכה של האחריות לסבל על היולדת עצמה לא יובילו לשינוי.
 
המעשה שנעשה בעל כורחו נועד למנוע מעשה

מזעזע עוד יותר מבחינת השלכותיו הרפואיות והוא ניתוח קיסרי.

לא משנה מה היו הפאשלות שלהם בדרך (בטוחה שהיו המון) והיחס המגעיל- אם הם לא היו מצליחים לילד בואקום, הם היו רצים לקיסרי חירום.
את זה את מבינה, נכון? זו הייתה הברירה השניה, והיא רעה כ"כ.
התנגדות היולדת לואקום משמעה ניתוח קיסרי חירום.

ואני לא מדברת כאן על תחושותיה המוצדקות לגמרי, ועל הפאשלות שאולי גרמו בכלל למצב שצריך ואקום (או שכן או שלא), ולא על היחס המגעיל- אלא על העובדה הפשוטה שאם התינוק לא היה יוצא בואקום, היו חותכים אותה באכזריות רבה הרבה יותר (אצלי זה היה בלי שההרדמה הייתה מספקת, כך שממש הרגשתי איך שוחטים אותי) כדי להוציא את התינוק.
 
ובהקשר של תינוק שנתקע בתעלת הלידה

ולא מוציאים אותו, זוכרת היטב מתקופתי בפגיה תינוק שנתקע בתעלת הלידה, הייתה רשלנות של התוות הרפואי שלא היו כנראה מספיק עירניים במהלך הלידה והוא היה שמונה (!!) דקות בלי חמצן עד שהוציאו אותו. הוא היה כנראה עם פיגור עמוק
ואני לא אשכח את הבכי של ההורים כשבישרו להם אחרי שלל בדיקות בפגיה (שהיא גם טיפול נמרץ לילודים שנולדו במועד..) שאין סיכוי שישתקם מהנזק הזה.

אני לגמרי חושבת שהרבה לידות ואקום/ ניתוחים קיסריים הם תוצר של שיטת הלידה הנפוצה בבתי חולים, של השכבת היולדת על הגב, של אפידורל, של אטימות צוותים רפואיים, של טמטום ויהירות בו זמנית..
אבל למרות כל זאת, אני חושבת שעדיף להוציא תינוק בואקום ארבע פעמים מאשר להשאיר אותו תקוע בתעלת הלידה או מאשר לבצע ניתוח קיסרי חירום (אם כבר הגיעו למצב שצריך ואקום
)
 
זה לא כזה שחור ולבן.

לפעמים נזק מוואקום יכול להיות חמור יותר מהשלכות של קיסרי.
בלי קשר דווקא למקרה הזה. פשוט שתדעי.
 
למעלה