אומרת שירה

[moonlihgt]

אומרת שירה

ילדים בני שלוש
מלקקים אותיות דבש
ואז בהבל פיהם המתוקיאמרו שירה מלפניךואני ילדה בת שלושיםמלקקת דבורים מעל האותיותובהבל פי החמוץ ולשוני העקוצהגם אני לך אומרת שירהאומרת שירה

 

[nati6589884]

שיר קצר ומקסים.

&nbsp
ואני ילדה בת שלושים
מלקקת דבורים מעל האותיות
ובהבל פי החמוץ ולשוני העקוצה
&nbsp
אהבתי את המשפט הזה, אור כמו שתמיד אמרתי את כותבת מעולה.
&nbsp

 

[moonlihgt]

תודה רבה נתי

תודה על המחמאות שמחה שאהבת

 

[nati6589884]

אני אוהב כמעת כל מה שאת כותבת.

מאז שאני מכיר אותך. אז אני צריך להודות לך...

 

[jwin]

שיר נפלא.

כמה כאב יכול להיות. וכמה ראייה קצרה (של הצד השני)!!
הכתיבה היא על רקע כהה. אין אור מאחריה. השיר נשלח בשוליים הסוגרים, משמאל. מרחק עצום מ ״לך״ (שורה לפני אחרונה) - מרחק עצום מהאיש-אישה (אין ניקוד), שנימצאים כמובן על השוליים הימניים...כאילו שאין אפילו כוח לומר את השיר מקרוב!!!
קשה ההקבלה בין המתוק לבין העקוץ, הכואב הנפוח הסובל - לשון מלאת סבל (מרוב ה״שירה״ הקודמת שכבר אמרה כל השנים???...) - מלאת סבל ובכל זאת אומרת שירה בבחינת ״נוע תנוע״.
אחד השירים הטובים ביותר שקראתי בשנים באחרונות, בכל השפות בכל המקומות.
בהתרגשות רבה רבה של ממש!
יהודה

 

[moonlihgt]

המון תודה jwin

תודה רבה על המחמאות כל כך כיף לשמוע ואכן נכנסת לפנים השיר והבנת היטב את השיר
ואכן בבחינת נוע תנוע למרות הסבל אומרת שירה

 

[דייהטסו]

ממוקד ומצויין

 

[moonlihgt]

תודה רבה דייהסטו

תודה כיף לשמוע ששיר מצוין הרבה זמן לא ראית אותך בפורום או שנדמה לי?

 

[דייהטסו]

אני נכנס מדי פעם

אפילו פרסמתי סיפור חדש לא מזמן [URL]http://www.tapuz.co.il/blog/net[/URL]
/viewentry.aspx?r=1&EntryId=5367020

לצערי אני מגיב מעט.

 

[nati6589884]

מה הולך עם הוצאת הספר?

מתי שתוציא אותו תשלח לי הודעה למסרים. ואני אקנה אותו. קראתי סיפור אחד. אתה כותב מעולה.

 

[דייהטסו]

הספר

תודה על המחמאה נתנאל. רוב הספר כבר כתוב ומפורסם בבלוג שלי. אני עובד עכשיו בקצב צב (עבודה, שלושה ילדים, חוסר בשעות שינה) על המשך אחד הסיפורים לכדי נובלה. כשאני אסיים את זה כבר יהיה לי מספיק חומר בשביל ספר. להוציא אותו לאור זו כבר סאגה בפני עצמה.

 

[nati6589884]

הבנתי, שהיה לך בהצלחה תעדכן אותי.

 

[nati6589884]

בין הבגרות לילדות.

השימוש שלך בילדים בני 3 לעומת הילדה בת 30 בין מי שהיית לבין מי שאת. זה יפה. להשתמש במילה הזו. שנית. השנוי בין הדש כמוצר כלומר " מלקקת אותיות" לעומת " מלקקת דבורים מעל האותיות" לטעמי המשפט מקסים בין התוצר לבין מי שעשה אותו, מעין מהפך שכזה. לאחר מכאן " בהל פי לשוני החומצה" משפט גם יפה הדבש עצמו הוא מותק מאוד, אבל העקיצה היא מעין חמוצה, כואבת שילוב שמראה על התחלה התמימה ולעבר החמיצות. מראה כאב מסיום. " גם אני אומרת לך שירה" עכשיו אנחנו כבר מקבלים את המשמעות למה נכתב השיר?: האם המאבק לכתוב שירה. הוא בעצם מעין התבשלות? מעבר מהילדים הקטנים אל הבגרות? שיודעת את הכאב? ככה אני הרגשתי שקראתי. קראתי שוב בעיון והחלטתי לנסות לנתח באופן לא מקצועי כמובן כהרגלי.

 

[בוטן קלוף]

אותיות של דבש

השיר חזק מאוד, לטעמי. יש בו רעיון מרכזי עם תמונה מאוד יפה. תמיד אהבתי את השיר של "הברירה הטבעית" שמתאר את הסצינה הזו - "אצלנו בכפר טודרא".
אני לא בטוח שהבנתי את הצורך בחזרה על שתי המילים האחרונות.

 

[moonlihgt]

תודה רבה

שמחה שאתה חושב שהשיר חזק לגבי החזרה בסוף היא כדי להדגיש שלמרות הכל אני אומרת שירה ואולי אפילו בצורה יותר שלמה מהצורה הראשונה של אמירת שירה