נכון מה שכתבה ספיר, מעלי, ../images/Emo45.gif
יכול להיות שמהקום בו את נמצאת, הדברים נראים פשוטים וקלים להשגה. אולי צריך לעבוד ולהשקיע - אבל ההישג קיים באפשרות. אינני יודעת מאין את לוקחת את הידע או הנתונים. אולי יש סביבך נשים שאפתניות והישגיות. אולי לא. אולי זה הרושם הפרטי שלך. אבל: אם מדובר בזכות של כל אשה, להפיל הריון בלתי רצוי, מסתבר שזכות זו אינה שמורה לה, כאדם וכאזרחית. המדינה, מיוצגת ע"י המימסד הרפואי והחברתי, מעמידה את אותה אשה להערכה, ביקורת ולשיפוט וקובעת, אם כן או לא, תאושר לה ההפלה. האם לדעתך, זכות ההפלה אינה זכותה הטבעית, האנושית, של אשה? הפרשים בשכר בין גברים לנשים, המגיעים עד ל 40% , לרעת הנשים, עבור עבודה שווה. האם ידוע לך על כך? ואם כן, האם לדעתך מישהו אחר, מחוץ לאירגוני נשים, יפעל וייאבק לשינוי הפער והאפלייה הזו? נשים מוכות? מי לדעתך יפעל וייאבק למען עצירת התועבה, בדרך של חקיקה והחרפת העונש? הגברים? היות וזה לא קרה עד עכשיו, אלא המודעות התעוררה העקבות מאבק עיקש ובלתי פוסק של אירגוני נשים, כנראה שגם כאן זה הפתרון. ניצול מיני והטרדה מינית - תופעות המופנות קודם כל ועיקר , כלפי נשים, נערות וילדות. מי אם לא נשים ייאבקו על מנת להפסיק את התועבה הזו? הגברים המבצעים את הפשע? השופטים המקלים בעונשים, היות ואין הם רואים או עדיין לא הפנימו את המסר, שזוהי אינה נורמה אלא פשיעה? כל העיסוק בנ"ל ובעוד נושאים, אינו "דיון נשי בלבד" כפי שהגדרת. הדיון הוא אנושי, אזרחי ועולה על סדר היום רק בגלל עיקשותנו וסירובנו להרפות מהנושא. יש עימנו גברים שמספרם הולך וגדל, אבל איננו נותנות להם את ההובלה. זהו העולם שלנו, והגיע הזמן שדברינו יישמעו מפי פיות של נשים ובקולות של נשים. מבלי להיבהל ומבלי לחשוש, מבלי להתבייש ומבלי להסתתר: אותם קולות נשיים, גבוהים, עדינים ולפעמים חלשים. וודאי לא חזקים ומהדהדים כקולותיהם של הגברים. קולות נשיים שהרבה פעמים הושמו לצחוק. מספיק, אנחנו כאן וקולנו יישמע. אירגוני נשים פועלים ויפעלו למענך ולמעני. זו הסיבה בגללה אני תומכת בהן. ערבוב שלי בתוך ארגון גברי, יגרום לי לאבד את הייחודיות של טענותי. בדיוק כפי שקרה תמיד. ברגע בו נשים היטמיעו עצמן בתוך ארגונים גבריים, קולותיהן ועוצמתן אבדו בתוך ההידהוד השרירי, הגובה הזכרי וההבנה לצרכיו של הגבר. אף גבר לא ייאבק עבורך או עבורי או עבור בתי או עבור אימך ואחותך, כפי שאת ואני ניאבק. האפלייה והניצול וחוסר השיוויון - כאן הם מזה שנות דור ועדיין לא נמחקו. שיא האבסורד הוא לטעון שאנו, בעצם מאבקנו, בין היתר למענך, מנציחות אפלייה וניצול. למען האמת, אני משתדלת לא להתחמם, היות ונדמה לי שאינך מבינה את הגרעין שברעיון ואת עצם הנחיצות של המאבק. ואם לדעתך אני טועה, אנא הסבירי לי כיצד את מתקדמת בדרכך ובשאיפתך לעולם אידאלי - דבר שאני, אישית, איני מאמינה בו ומעולם גם לא האמנתי.