אני לגמרי מרגיש את מה שכתבת
אני גם חש את זה על עצמי, ולכן אני גם יותר ויותר מרגיש שיש משהו מהתודעה האוטיסטית גם אצלי... גם מה שכתבת במקום אחר, על כך שאנחנו צריכים "להוריד נוכחות" – זה משהו שמאוד חזק בתובנות שצברתי עם השנים, שאני גם מנסה לעשות ב"שטח", שדווקא הורדת הנוכחות שלנו מאפשר להם להגביה את הנוכחות שלהם... מאוד מתחבר לזה ! ( וגם כאן, מכיוון שאני לא הורה, שזה מקום אחר מסייע, אני מדבר רק מנקודת מבטי ).
עכשיו, לגביי ה-ABA – אומר זאת ככה, אני מבין על מה אתה מדבר אבל לא חושב ( עדיין ) בצורה כזו מוחלטת וחד משמעית... אני לא רואה בזה תועבה או "בני החושך", שוב, למרות שאני מבין מאיפה זה מגיע... אני חושב שצריך לנסות ולהתנסות בהרבה גישות ושיטות, דווקא משום שקשה לדעת מה נכון... אני יודע שאצלך יש וודאות ברורה יותר, ואני באמת מבין אותך... אבל אצלי זה ( עדיין ) לא ככה... ואני חושב שיש תחומים מסויימים שזו כן יכולה להיות שיטה טובה ( אחת הבעיות שלי עם השיטה היא שהיא מתיימרת להיות "כוללנית", כלומר נכונה לכל מצבי החיים, אבל אם תופסים את המוגבלות שלה ייתכן שאפשר גם לראות את האפשרויות החיוביות שבה ).
כמוך, אני יותר מתחבר לעבודת השילוב, אולי משום ששם זה פחות "שיטה" ויותר "אדם" או "מפגש בין אנשים", ולכן יש בה את האפשרות, לפחות האפשרות, להביא משהו מגישה קצת "אחרת" ( כי קשה ולא נכון, לדעתי, להכניס את החיים, את התקשורת בין אנשים, את החברה ואת עצמנו לתוך תבניות ומסגרות שסוגרות ותוחמות ) , ולא לשקוע בתוך "השיטה", כמו שבעבודה הבית ספרית שוקעים בתוך "המסגרת" או "המערכת".
ועוד משהו אחד – אנחנו חיים במציאות, המציאות היא בוודאי לא מושלמת, אבל היא עדיין המציאות. אנחנו רוצים לשנות אותה, אבל יש לנו גם צרכים בסיסיים וחומריים, ולכן כל בן אדם צריך לעשות את הבחירה המתאימה לו איך הוא מתמודד עם המציאות שלו, עם זו הפנימית ועם זו החיצונית, ולכן הבחירות שלנו מורכבות מהרבה בחירות שהם לא אידיאליות, אבל הם חלק ממה שנקרא התמודדות עם המציאות.
למה אני כותב את זה ? כי אני אידיאליסט באופי שלי, ואני בן אדם חולם, ואוהב גם להסתכל מגבוה על המציאות, אבל חשוב לדעתי גם לראות לא רק את "הגבוה" אלא גם את "הנמוך", לא רק את האידיאלים אלא גם את המציאות, ולראות כיצד "מעלים" את המציאות שתתקרב לאידיאלים שלנו.
זו דרך מאוד לא פשוטה, בלשון המעטה, והיא בוודאי לא "דרך לינארית", ישרה, שברור שצריך ללכת בקו מסויים ולא אחר, ויש בה הרבה בחירות בדרך שהם לא אידיאליות, אבל אז כשמציבים למול עיננו את האידיאליים, אפשר לראות גם את הכיוון הכללי והרחוק, ואז גם ב"גליות הזיגזגית" ( עליות וירידות, נסיגות והצלחות ) של החיים אתה מבין שאתה עושה את מיטב יכולתך הנכונה לאותו הרגע...
אני אומר בצורה יותר קונקרטית – יכול להיות שלא הייתי הולך ללמוד את זה אם לפני כן הייתי עובר את מה שעברתי לפני החג ( שאז "התפוצצה" לי הבועה שאני יכול להשתלב ב"מערכת", ולהעלים עין מהדברים שחשובים לי ) ואם לפני כן הייתי נחשף לפורום זה, אבל...זה היה, זאת המציאות ו”אין בוכים על חלב שנשפך", ולכן מה שמטריד אותי הוא לא איך לשנות את העבר אלא איך להתמודד עם המציאות העכשווית, בצורה הכי נכונה בשבילי, גם אם במבט מבחוץ ( ואולי גם מבפנים ) היא נראית לא הבחירה הכי טובה, ולראות איך היא מביאה אותי לבחירות נכונות וטובות יותר בשבילי כדי ליצור מציאות טובה, מתאימה ונכונה יותר בשבילי, בעתיד...
לא בטוח שהצלחתי להסביר את זה בצורה מובנת ( לא שאני צריך, אבל זה חשוב לי, ולו גם כדי שאני אבין את זה טוב יותר ), אבל זה מה שעלה במחשבותיי...
