תשמע, לא סתם אנשים ששינו את פני החברה נחשבים לאישים דגולים
לרוב המכריע של האנשים - נ"טים או א"סים - אין את המשמעת או הנחישות או היכולת הארגונית להזיז משהו בעניין הזה. ותזכור גם שלנ"ט הממוצע יש הרבה יותר מה להפסיד מכך שהוא יזעזע את הספינה. יש מלא אנשים שמתעוררים בגיל 30 או 40, אבל הם תקועים הרבה יותר מדי עמוק בתוך המערכת מכדי לעשות משהו. כשבן-אדם כבר כבול לעבודה ולמשפחה ולמערכת מסועפת של קשרים חברתיים, קצת קשה לזרוק את הכל למען איזשהו מסע צלב אידיאלוגי.
ויש גם את הבעיה, שרוב האנשים הטובים וההגונים הצליחו לשכנע את עצמם ש"כוח = שחיתות ורוע", אז הם נשארים חלשים מבחירה. הם אשכרה מתגאים בזה שהם עניים וחסרי-השפעה ונרמסים תחת גלגלי המערכת. אז מה הפלא, שבסיכומו של היום, הרעים והמושחתים הם (כמעט) תמיד אלה שעולים למעמד של השפעה וכוח?
כמובן שלכל הדברים שכתבתי יש גם יוצאים מן הכלל. ובזכות היוצאים מן הכלל הזה, האנושות מתקדמת. לפני 500 שנה, על התבטאויות כמו שלי או שלך או של אראנה, היו מעלים את כולנו על המוקד. היום, לא רק שנותנים לנו להתבטא, אלא שקיימת במה ציבורית חופשית שבה אנחנו - האנשים הקטנים - יכולים לומר את עמדותינו וכל העולם יכול (בעקרון) לקרוא אותן מעל מסך המחשב.
ואין ספק שהדרך לחברה נאורה באמת היא עוד רחוקה. לניחושי זה ייקח עוד מאה או מאתיים שנה. ויש לי גם הרגשה נבזית, שהדרך לאוטופיה הזו לא תהיה עליה רצופה בקו ישר. אבל דבר אחד בטוח: התבטאויות בנוסח של "כל הנ"טים פאשיסטים" זה לא מה שיקדם אותנו לעתיד נאור יותר. נהפוך הוא: התבטאויות כאלה הן חלק מהבעיה.
לרוב המכריע של האנשים - נ"טים או א"סים - אין את המשמעת או הנחישות או היכולת הארגונית להזיז משהו בעניין הזה. ותזכור גם שלנ"ט הממוצע יש הרבה יותר מה להפסיד מכך שהוא יזעזע את הספינה. יש מלא אנשים שמתעוררים בגיל 30 או 40, אבל הם תקועים הרבה יותר מדי עמוק בתוך המערכת מכדי לעשות משהו. כשבן-אדם כבר כבול לעבודה ולמשפחה ולמערכת מסועפת של קשרים חברתיים, קצת קשה לזרוק את הכל למען איזשהו מסע צלב אידיאלוגי.
ויש גם את הבעיה, שרוב האנשים הטובים וההגונים הצליחו לשכנע את עצמם ש"כוח = שחיתות ורוע", אז הם נשארים חלשים מבחירה. הם אשכרה מתגאים בזה שהם עניים וחסרי-השפעה ונרמסים תחת גלגלי המערכת. אז מה הפלא, שבסיכומו של היום, הרעים והמושחתים הם (כמעט) תמיד אלה שעולים למעמד של השפעה וכוח?
כמובן שלכל הדברים שכתבתי יש גם יוצאים מן הכלל. ובזכות היוצאים מן הכלל הזה, האנושות מתקדמת. לפני 500 שנה, על התבטאויות כמו שלי או שלך או של אראנה, היו מעלים את כולנו על המוקד. היום, לא רק שנותנים לנו להתבטא, אלא שקיימת במה ציבורית חופשית שבה אנחנו - האנשים הקטנים - יכולים לומר את עמדותינו וכל העולם יכול (בעקרון) לקרוא אותן מעל מסך המחשב.
ואין ספק שהדרך לחברה נאורה באמת היא עוד רחוקה. לניחושי זה ייקח עוד מאה או מאתיים שנה. ויש לי גם הרגשה נבזית, שהדרך לאוטופיה הזו לא תהיה עליה רצופה בקו ישר. אבל דבר אחד בטוח: התבטאויות בנוסח של "כל הנ"טים פאשיסטים" זה לא מה שיקדם אותנו לעתיד נאור יותר. נהפוך הוא: התבטאויות כאלה הן חלק מהבעיה.