"אוטיזם" בעין הסערה
הנושא הזה מעורר המון מחלוקות וויכוחים ואי הבנות כי המושג עצמו שגוי:
מה הקשר בין אוסף הסימפטומים (אין תקשורת, אין רגש, אין אמפתיה, אין מודעות אין הבנה של האחר וכ"ו) לאנשים עצמם שמאובחנים כ"אוטיסטים"?
המכנה המשותף היחיד הוא "המבט האובייקטיבי" של המאבחנים וזה תיאור מדויק של המבט הזה: לא תקשורתי, מנוכר רגשית, חסר אמפתיה, לא מבין ולא מודע לעובדה שה"צופה" משפיע על תצפיתו...
אז מה ההבדל בין אלו שמאובחנים כ"אובייקטים" לאחרים? למה ילדים או אנשים מסוימים הופכים ל"מראה" שמשקפת את המבט של הצופה במקום לחשוף את עצמם ואת מבטם?
הבדל קטן ופשוט שמשנה הכל: אם חמשת החושים שלנו מעובדים במוח בנפרד מתפתחת זהות חברתית, "נורמאלית". (נורמאלית = שכיחה, נפוצה יותר).
אם חמשת החושים מעובדים ביחד נוצר "חוש שישי" - חוש שחושף את התווך שבתוכו מתנהלת התקשורת (האוויר) ומתפתחת "זהות תקשורתית" - זהות שמתגבשת דרך התקשורת של האדם עם סביבתו ולא באמצעות נקודת המבט של האחר עליו (כי ה"מבט" מחובר לשמע, למגע, לתנועה ולריח...).
אז למה רוב האוטיסטים נכים או מוגבלים וסובלים מבעיות של תפקוד וזהות?
פשוט מאד - התקשורת שלהם עם הסביבה לקויה, חסרה ו"נכה" - לא בגללם אלא בגלל שלאנשים עם זהות "נורמאלית" יש נתקים תקשורתיים, שנובעים מהנתק החושי.....
אם הכל כבר פשוט וברור ומובן מאליו, למה החוקרים מחפשים שיטות להכחדת הזהות התקשורתית?
למה המטפלים ממשיכים לטעון שהבעיה היא של הילד ולא שלהם וממציאים שיטות שונות וחסרות הגיון, שלא מובילות לשום מקום?
למה ההורים ממשיכים להשקיע משאבים עצומים בכדי לחסל את השונות הייחודית והנפלאה הזו?
למה הסטיגמה החברתית רק הולכת ומתחזקת ודווקא בתקופה הזו, כשכולם מדברים על הכלה וקבלת השונה, מתנהל "ציד מכשפות" נגד ה"אוטיסטים"?
התשובה פשוטה: ל"אוטיסטים" יש "חוש שישי", ולכן הם מסוכנים לחברה.....
הנושא הזה מעורר המון מחלוקות וויכוחים ואי הבנות כי המושג עצמו שגוי:
מה הקשר בין אוסף הסימפטומים (אין תקשורת, אין רגש, אין אמפתיה, אין מודעות אין הבנה של האחר וכ"ו) לאנשים עצמם שמאובחנים כ"אוטיסטים"?
המכנה המשותף היחיד הוא "המבט האובייקטיבי" של המאבחנים וזה תיאור מדויק של המבט הזה: לא תקשורתי, מנוכר רגשית, חסר אמפתיה, לא מבין ולא מודע לעובדה שה"צופה" משפיע על תצפיתו...
אז מה ההבדל בין אלו שמאובחנים כ"אובייקטים" לאחרים? למה ילדים או אנשים מסוימים הופכים ל"מראה" שמשקפת את המבט של הצופה במקום לחשוף את עצמם ואת מבטם?
הבדל קטן ופשוט שמשנה הכל: אם חמשת החושים שלנו מעובדים במוח בנפרד מתפתחת זהות חברתית, "נורמאלית". (נורמאלית = שכיחה, נפוצה יותר).
אם חמשת החושים מעובדים ביחד נוצר "חוש שישי" - חוש שחושף את התווך שבתוכו מתנהלת התקשורת (האוויר) ומתפתחת "זהות תקשורתית" - זהות שמתגבשת דרך התקשורת של האדם עם סביבתו ולא באמצעות נקודת המבט של האחר עליו (כי ה"מבט" מחובר לשמע, למגע, לתנועה ולריח...).
אז למה רוב האוטיסטים נכים או מוגבלים וסובלים מבעיות של תפקוד וזהות?
פשוט מאד - התקשורת שלהם עם הסביבה לקויה, חסרה ו"נכה" - לא בגללם אלא בגלל שלאנשים עם זהות "נורמאלית" יש נתקים תקשורתיים, שנובעים מהנתק החושי.....
אם הכל כבר פשוט וברור ומובן מאליו, למה החוקרים מחפשים שיטות להכחדת הזהות התקשורתית?
למה המטפלים ממשיכים לטעון שהבעיה היא של הילד ולא שלהם וממציאים שיטות שונות וחסרות הגיון, שלא מובילות לשום מקום?
למה ההורים ממשיכים להשקיע משאבים עצומים בכדי לחסל את השונות הייחודית והנפלאה הזו?
למה הסטיגמה החברתית רק הולכת ומתחזקת ודווקא בתקופה הזו, כשכולם מדברים על הכלה וקבלת השונה, מתנהל "ציד מכשפות" נגד ה"אוטיסטים"?
התשובה פשוטה: ל"אוטיסטים" יש "חוש שישי", ולכן הם מסוכנים לחברה.....