אובססיה למאווררים

rm12346

New member
אובססיה למאווררים

שלום לכולם רציתי לשמוע דעות שונות לגבי בני בן ה 4.9 מאובחן עם PDD NOS בתפקוד גבוה, נמצא בגן טיפולי לאחר שנה קודמת בגן תקשורת.
עד כאן רקע כללי.
בני מאד אוהב, כמו הרבה אוטיסטים, דברים שמסתובבים כמו גלגלים ומאווררים. כשהיה קטן יותר היתה לו אובססיה חזקה מאד למאווררים. הוא היה יכול לעמוד מול מאוורר
ולהסתכל עליו דקות ארוכות ולבחון אותו מכל כיוון אפשרי. במשך הזמן האובססיה די נחלשה והתחלפה בדברים אחרים. בבית אנחנו לא מחזיקים במאוורר, יש לנו רק מזגן.
בקיץ האחרון הוא שוב נחשף די הרבה למאוורים בעיקר אצל הסבתות שלו והוא שוב חזר להתעסק בזה די הרבה שאנחנו אצלהן ואפילו בוכה שהוא לא רוצה ללכת כי הוא רוצה לשחק במאוורר.
יש לנו בבית מאוורר קטן (מוחבא) ולפני כמה זמן נתנו לו לשחק איתו עד שראינו שהאובססיה די חוזרת ואז לקחנו את זה וסיפרנו לו שזה נשבר ובקיץ הבא נקנה חדש, מתוך הנחה שעד הקיץ הבא הוא ישכח מזה.
השאלה שלי היא האם בכל זאת לתת לו את המאוורר? כי זה לא גורם לו לחזור אחורה מבחינת התפקוד זה פשוט מעסיק אותו המון, אבל אני ובעלי אומרים לעצמנו אז מה זה כבר כל כך גרוע? מה כבר יכול לקרות לו אם הוא משחק עם מאוורר, כל עוד אנחנו שומרים שהוא לא מכניס ידיים.
אז מה אתם אומרים לתת לו לשחק עם זה או לגרום לו לשכוח מזה כי יכול להיגרם נזק כזה או אחר?
 

גור42

New member
"לגרום לו לשכוח מזה" - אין שום סיכוי


וכל עוד זה לא מזיק, מה רע?
 

TikvaBonneh

New member
יש כאן הזדמנות ללימוד

מה שסיפרת אצל סבתא, ללמד אותו לבקש להישאר עוד קצת בלי בכי.
ובכלל, ללמד אותו מה עושים אם הוא עוסק בפעילות אהובה ואמא דורשת ממנו להפסיק.
אולי אפשר לציירמאוורר?
אולי למצוא דברים דומים למאוורר כמו מסוק.
אולי לחפש את המאוורר שבמנוע שלהמכונית.
את המאוורר שבתוך המחשב
 

rm12346

New member
הוא לגמרי מכור גם למטוסים ולפרופלו שלהם בעיקר

גם למאוורר במעלית וכל מאוורר שהוא אבל בעיקר למאוורר ידני.
זה ממש נעים לו והוא משחק עם זה יפה אבל מפחיד אותי שהוא נתקע על זה ולא משחק בדברים אחרים
 

dina199

New member
בין בהיה בטלויזיה לבין משחק במאוורר,

מה אתם מעדיפים ?
 

dina199

New member
זה מאוד מעניין להסתכל על תנועה של מאורר .

אם לא מפריע בחיים רגילים , למנה למנוע ממנו ? להיפך, זה מרגיע ופורק מתח.
 
למה למנוע ממנו משהו שהוא אוהב

יש לי שאלה שהייתי רוצה שתעני לי בכנות, אם הוא לא היה מאובחן כאוטיסט גם אז זה היה מטריד אותך הקטע של ההתעניינות במאווררים. בתי מאוד אוהבת גלגלים שמסתובבים אז היא הופכת את האופניים ומסובבת במשך דקות ארוכות את הגלגלים, אז מה למי זה מפריע. מניסיון אני יכולה להגיד לך שיש תקופות שזה ממש בתדירות גבוהה ויש תקופות שלא אבל אני נותנת לה להתנהל כראות עיניה
 

rm12346

New member
זה בדיוק מה שאני ובעלי אמרנו בשיחתינו אתמול

אך הוא ביקש שאתייעץ עם הקלניאית תקשורת שלו.
הפחד שלי הוא שהוא יפסיק להתעניין בשאר בתחומם שמאד התפתחו אצלו לאחרונה שזה אומנות, הוא מצייר מדביק וגוזר ומאד נהנה מכך ואני מפחדת שההתעסקות במאווררים תגרום לו לא להיות פנוי לדברים אחרים ולתקשורת איתנו או עם שאר הסביבה מה שבדרך כלל מאד חזק אצלו.
אני חושבת שגם אם הבת שלי (נ"ט) היתה מתקבעת על משהו באופן חריג זה היה מדאיג אותי
 
לדעתי וזו כמובן רק דעתי

אם הילד יהיה מתוסכל ממשהו שהוא מתעניין בו ומונעים ממנו, אז ממילא איכות הדברים האחרים תרד כמון כל אדם שהוא מתוסכל. חוץ מזה עם קצת דמיון אפשר לחזק את הדדים האלה דרך ההתעניינות שלו במאווררים, תנסי לאט לאט לשתף איתו פעולה עם המאווררים ותפתחי את זה הלאה, זה גם יחזק את התקשורת שלו איתך, וגם תוכלי לפתוח בפניו עוד ערוצים דרך התחום שהוא אוהב
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אם הבנתי אותך נכון, הפעילויות הנ"ל (גזירה וכו') התפתחו אצלו בעודו מתלהב ממאווררים.
נכון?
משמע העניין במאווררים לא מונע התפתחות בתחומים אחרים.
 

rm12346

New member
בסה"כ הכל הוא מתקדם מאד יפה

ובכל התקופה שלא נחשף למאוורר היו לו כל מיני אובססיות קטנות וחמודות למספרים, אותיות, מכוניות וסוגי רכבים.
אבל זה משולב ביחד כך שעצםיש לו תחומי עניין די רבים וזה נחמד מאד. אבל ברגע שהוא נחשף למאוורר פתאום כלום לא מעניין רק זה.
 

dina199

New member
האם שום דבר לא מעניין אותו באותו רגע

או שהוא ממש מפסיק לאורך זמן לעשות דברים אחרים ?
 
כפי שכתבתי: אם בני לא היה מאובחן הייתי מאבחנת

אותו על סעיף הזה...
בני בתפקוד גבוהה, בכלל אל ידעתי למה אני הלכתי לאבחון, חוץ מזה שבטיפת חלב אמרו לי ללכת. בעצם, מהאבחון יצאנו עם אמירה "מה? ספקטרום אוטיסטי? מה פתאום!", וגישה שלו למאוורר היא זו שהראתה לי שהוא אכן כאן.
ומהמאווררים ספציפית אני מפחדת בגלל הסכנה שלא יכניס את הידיים פנימה. הוא דעתן, יום אחד יכול להחליט שלא מאמין לי בלי הוכחות שזה מסוכן...
 
את המאוורר ספציפי זה - לזרוק!

אמרתם שהוא נשבר ועכשיו את חשבת האם לתת לו אותו?
אני מאד נזהרת שבני לא יתפוס אותי על שקרים לבנים כאלה. הם נראים לי שוליים, אבל בני מקבל הכל שחור-לבן ונפגע כשמבין ששיקרנו לו...
לגבי משחק עצמו במאוורר: אין לי מושג, גם לבני היתה אובססיה למאווררים, אבל היא עברה מעצמה. בכל פעם שהיה רואה מאוורר היה שואל את אותן השאלות: "מה זה"? "זה מסתובב"? היה אז בן 3, וזה היה האסימון שנפל לי שהוא בספקטרום...
לגבי "ישכח" - גם לא בטוחה. בני בן 8 זוכר צבעיים של קוביות שהיו לו בגיל שנתיים!
השאלה שנשאלת כאן - האם זה יביא נזק לתת לו לשחק
 

arana1

New member
מאווררים,גלגלים,כל מה שמסתובב מדליק אוטיסטים

מאז ומתמיד זה היה כך וזה נובע מהעובדה שהזהות האוטיסטית נוגעת ישירות בשורש התנועה שהוא גם שורש המציאות
אם תשימי לב אז מאוורר זה בעצם סטרובוסקופ
וככזה הוא נוגע במהות ובקסם של אשליית התנועה
בצורה שבה תמונת המציאות שלנו בעצם מותנה בקצב ובהפסקות מאוד קצובות(מה שגם מתחבר עם הרגישות הידועה של האוטיסטים לצלילים ולמוזיקה)
מאוורר אומר משהו על הסנכרון שעומד מאחורי מה שנחשב למציאות מוצקה
לכל האוטיסטים יש בעיות סנכרון עם הכלל בדיוק בגלל שהם נולדו ערים לדרך שבה המציאות עצמה,לא זאת החברתית היחסית,מסתנכרנת

מה שאולי אפשר לעשות זה דווקא לפתח את הנושא במקום לאסור אותו
שזה אומר להציג לו קליידוסקופ למשל
או צעצועים אחרים שעוסקים באשליות של תנועה
 
בדיוק מה שרציתי לכתוב.

אני חושבת, שצריך לזרום עם הילד ועם תחומי העניין שלו.

אם הוא בקטע היתי גם נותנת לו לקרוא על המאווררים למשל וכמו שכתבת קליידוסקופ, מכונית שקופה שרואים את המנגנון שלה (מכונית משחק כמובן) ורואים את דרך הנעת הגלגלים. הילד שלי בילה שעות בצפייה בגלגלים של המכונית מסתובבים. זה נראה לי דבר נפלא.
אפשר לקרוא סיפורים על גלגלים, כמו הסיפור של מיריק שניר (שכחתי את שמו)
בקיצור, חגיגה של תנועה וגלגלים.
 
למעלה