מכל הבחינות, תנאי הכרחי ע"מ להפריד את הדת
מהמדינה הוא הפרדות מקדימה מהשטחים (ללא שום קשר להצדקה מוסרית). גם בשביל ה"רוב היהודי", גם בשביל קיצוץ הכנפיים לימין הדתי וגם בשביל שדעת הקהל תוכל "להתפנות" לטיפול בנושא בלי "הלחץ הבטחוני". אישית, הייתי שמח לפתרון שישאיר את המתנחלים להתגורר בשטחים הכל כך אהובים עליהם, וגם הייתי שמח לסוג של "טרנספר מרצון" אם או בלי שטח, של ערביי המשולש לגדה, אם כי זה כנראה לא כ"כ ריאלי בגלל העדר אלמנט ה"רצון". לגבי היהדות, אנחנו חוזרים לויכוח הנצחי - היהדות דת או עם. לתפישתי היהדות כדת היא לא יותר מהדת שרוב בני העם היהודי (השבטים העבריים) אימצו לעצמם בשלב מסויים בהסטוריה, ולכן אין לה שום משמעות מוסרית. העם היהודי/עברי/ישראלי יכול להתקיים גם בלי הדת, עם דת מוחלשת או עם רוב חילוני מכריע, ואין בכך כל קשר לזכות הקיום המוסרית של מדינת ישראל, במיוחד כשהמדינה כבר יותר מ-60 שנה לאחר קבלת העצמאות. הזמן מרפה הכל, וגם חורים במוסריות (למישהו עדיין טענות מוסריות כנגד ארה"ב או קנדה על כיבושן מהילידים או מהפירסט ניישן?).
