"אהבה ברשת" - ספר חדש

[נוסעת סמוייה]

אז חזרנו לפומו? ../images/Emo6.gif

הממשי הם הרגשות, אם כך. רוצה להרחיב קצת על ההמשגה הקאנטיאנית (בהקשר הזה)?

 

[קא זו או]

לא ממש

אבל בקצרנות תמציתית: המציאות נתפסת על ידי התודעה שלנו באמצעות קטגוריות שונות. לא ברור אם תמונת המציאות בתודעה שלנו היא אכן המציאות "כמות שהיא", ולכן אין ביכולתנו לקבוע בוודאות מה נמצא שם בחוץ לעזאזל. הסובייקטיביות הנרמזת הזו בפיענוח/קליטת/הבנת/ראיית/חישת המציאות הופכת לכאוס מוחלט בפילוסופיה הפוסטמודרניסטית שמוותרת על כל אפשרות לומר משהו על המציאות, אשר על כן, יכול בן זאב לטעון שתמונה בסרט ממשית יותר וקיומה פיזי יותר עבורנו מאשר ידיעה בעיתון על ילד/ה שנרצח/ה, למשל. המושג "קיום פיזי" על פי הדוגמה הוא דבר הנמצא בתחום החושים שלנו, אנחנו מגיבים לו רגשית ולכן הוא "אמיתי וקיים". בחני המציאות האחרים לא רלוונטיים מבחינה רגשית, כך הופכת את לבעלת קיום פיזי בגלל שאני מגיב רגשית אלייך ולטקסט שלך. יש בדבריו ניסוח מחודש של קיים/לא קיים ובוודאי הוא קבע מה מגדיר את המושג קיים/לא קיים ולדעתי זו ורסיה מתוחכמת מאוד של מושג הקטגוריה הקאנטיאני עם ניחוח פוסטמודרניסטי אשר מוותר על בחני המציאות. אוף

 

[נוסעת סמוייה]

אוקיי, אז אפשר לקחת את זה רחוק יותר

ולהגיד שכולנו במטריקס...

אנחנו לא יודעים אם יש מציאות, אם יש קיום פיזי, אולי העולם שלנו הוא תעתוע של אותות עצביים - חשמליים וכימיים - במוח. אנחנו יודעים או "יודעים" שהילדים שמתים ברעב באפריקה הם אמיתיים (או "אמיתיים"), והסבל שלהם אמיתי. ואנחנו יודעים שהסרט והספר הם בדיה. אבל הדמות בסרט תיגע בלבנו, והילדים באפריקה - לא. אם נקח את זה למערכות יחסים, אז: דמות באינטרנט, שאנחנו מנהלים דיאלוג איתה - תהייה "אמיתית" כי היא מפעילה אצלנו איזו תגובה רגשית (בלי קשר או עם קשר רופף למי האדם הזה במציאות היומיומית שלו, וליכולת שלו או חוסר היכולת שלו לעורר בנו תגובה רגשית כאדם בשר ודם). ואנשים, בשר ודם, שנמצאים בסביבתנו - יהיו בלתי נראים, כי הם לא מעוררים תגובה רגשית שלנו כלפיהם (כי בהיותם בשר ודם - הם לא יכולים להפוך לפנטזיה מרגשת עבורנו).

 

[קא זו או]

נורא, נכון?!

אז מי יקרא מבינינו את הספר של בן-זאב? לדעתי את תקראי אותו ותביאי לנו סיכום בעל קיום פיזי וממשי שלו.

 

[e-magine]

"האדם שאני מתכתב אתו הוא אדם ממשי"

אני מנסה ליישם את התאוריה הזאת על מקרה טוביה סער. טוביה סער מתחזה באינטרנט לנער. מנהל קשר וירטואלי עם נערה ומשכנע אותה להיפגש עם הנער. הנערה באה למפגש ומגלה שנער הפנטזיה שלה לא קיים. במקומו מגיע גבר בן 56. בכל זאת היא מחליטה לקיים איתו יחסי מין. אנחנו יודעים שזה לא היה אונס, למרות שהחוק כמובן יוצא מהנחה שנערה עד גיל 17 לא כשרה להסכים לקיים יחסי מין, כלומר הסכמתה היא לא הסכמה וגם אם היא יוזמת, צריך להתעלם מהיוזמה. כלומר צריך להניח שהיוזמה הזאת לא קיימת (אבל זו כבר סוגייה נפרדת) נניח לצורך הדיון שהוא שכנע אותה. די ברור שהוא לא היה הפנטזיה שלה. מה בדיוק גרם לנערה הזאת, במקום להאשים אותו במרמה ולהתרחק ממנו ככל האפשר, להסכים לקיים איתו יחסי מין?

 

[articulate]

אנחנו יכולים להעלות השערות

מכאן ועד להודעה חדשה: רצון בהתנסות מינית, אמונה שהיא לא ראוייה לאהבה, בעיות של בטחון עצמי, חיפוש דמות אב... אני יכולה להמשיך. אבל אלו רק השערות. בשטח, קרה משהו ממשי, בין שני אנשים ממשיים, שאחד מהם מבוגר וצריך לשאת בתוצאות.

 

[נוסעת סמוייה]

הפנטזיה מעוורת

והיכולת של שיפוט המציאות נפגמת. מעבר לכל מה שכתבה ארטי, בתגובה להודעתך, סיבות וגורמים שיכולים להתאים למקרה הספציפי הזה, יש גם את חוסר היכולת לוותר על הפנטזיה. הכוח של הפנטזיה כל כך חזק, שגם האמת מול הפנים - לא יכולה לה. הנערה ראתה שמדובר בגבר בן 56, הבינה שהוא שיקר לה והוליך אותה שלל. אבל, אני משערת, לא יכלה לוותר על מה שהיא הרגישה כלפי הפנטזיה שלה. נוצרה ביניהם, בקשר הווירטואלי, אינטימיות, והאינטימיות המפונטזת היא חזקה ומסנוורת. מאוד קשה לוותר על זה, למחוק את הרגשות. מה לעשות, אין עיוור מזה שלא רוצה לראות. וזה ככה לא רק במקרים קיצוניים כאלה, של שקר והונאה. לדעתי, זה קיים בכל התאהבות ווירטואלית: המאוהב - מאוהב בדמות שקיימת רק בדימיון שלו. גם אם הצד השני לא משקר ולא מרמה באשר לפרטים הביוגרפיים שלו, גם אם שני הצדדים שולחים תמונות אחד לשני, ואפילו מדברים באמצעות מצלמת רשת. עדיין מדובר במנגנון נפשי-רגשי שבו לוקחים מס' תכונות של הצד השני, מעצימים אותן מעל ומעבר למה שהן קיימות במציאות היומיומית, מתעלמים מהתכונות שלא אוהבים, ויוצרים בדימיון איזו דמות-על, דמות קוסמת, שלא קיימת בכלל.

 

[articulate]

או, עכשיו אמרת משהו מאוד קולע

אנשים מאוהבים הם עיוורים, במידה מסויימת מתוך בחירה. בכל ההתאהבויות שלי, בשחזור לאחור, אני יכולה להגיד שהיו שלטים אדומים. אבל לא היו לי היכולת או הרצון לראות את זה ב"ירח הדבש" של הלב. ואני אדם דיי רציונלי רוב הזמן. ההתאהבות הזו היא משהו שקורה לכולם, לא רק ברשת. גם במציאות. אם להכנס אפילו טיפה יותר עמוק, אולי יש כאן אפילו צורך מעבר לאהבה רומנטית: אולי כולנו צריכים לפעמים להאמין שיש אנשים טובים ומושלמים.

 

[קא זו או]

או בניסוח אחר

בן-זאב, הפרופסור לא בדיוק המציא גלגל אם בכלל, ולפי דברי ארטי ישנן סיטואציות רגשיות בהן הלא-ממשי הופך ל"קיים פיזית", גם ללא כל קשר לאינטרנט. ובהערה אוףטופיקית-נוסטלגית קצת: אני נורא אוהב להתאהב. התשוקה הזו שצובעת את הכל בצבעי המושלמות, הסקס הגרוע שהופך "אלוהי", השגרתיות שהופכת ל-ייחודיות וחד פעמיות. אח"כ ההתפכחות המכאיבה-מעט, החושפת את כל שלא רציתי לראות. אחחחחחחחח

 

[articulate]

בדיוק בגלל כל הסיבות שציינת

אני לפעמים שונאת את זה. אני מעדיפה אהבה, שהיא רגש הרבה יותר יציב והרבה פחות מטלטל רוב הזמן.

 

[חמעפה]

מישהו קרא את הספר "אהבה ברשת"?

ספר מחקר על אהבות באינטרנט היתה על זה כתבה גדולה במעריב ועכשיו הכותב התראיין אצל דן מרגלית במוסף המוספים לדבריו יש אנשים שמקבלים את העוררות המינית ברשת ואחר כך פונים להמשיך אצל בן הזוג שלהם ב"חי" יש היום יותר מקרים של גירושין מצד שני על בסיס היחסים באינטרנט הגברים ברשת נעשים פתאום יותר רגישים ויותר משוחחים והנשים מאבדות את העכבות אנחנו אומרים דברים ברשת שלא היינו אומרים בחוץ לביישנים יש יתרון יחסי כי הם מוגנים ויכולים להיות יותר טבעיים זה ציטוט של הדברים שלו כמובן מה שהנט גורם לדבריו הוא שהקשר הרומנטי נהפך פחות בלעדי לדעתו בעתיד תהיה יותר גמישות רומנטית כי הנט מספק כלי יותר נוח ליחסים רבים בו זמנית מה דעתכם

 

[קא זו או]

דיון הומוריסטי-משהו אודות הספר

אהבה ברשת. אני כמובן לא קראתי אותו, וכנראה גם לא אקרא.

 

[nooriko]

נעים הקול

נעים נעים

 

[e-magine]

יקירתי, רץ כאן דיון של 50 תגובות

במשך שבוע.