אהבה או חברות?

הבעיה שלי

זה שאני טוטאלית בכל מה שאני עושה וחושבת ורוצה וכו. שאני אוהבת מישהו או מישהי זה עד הסוף וזה גובל באובססיה ופחד נטישה והתלהבות אדירה ושכרון חושים, גם חברים "סתם" ולא מאהבים.
 
אם עלית על הבעיה שלך

אז הדרך לפיתרון היא מאוד פשוטה... ברגע שאת מרגישה שאת מתחילה לפתח יחס כפייתי כלפי מישהי , תזכירי לעצמך מאיפה את באה ולאן את רוצה להגיע . ואם את רוצה רק ידידות עם הבן אדם הזה אז תדעי איפה לעצור את זה אצלך בשביל שזה לא יתפתח לעוד משהו . אני ממליצה לך בחום לנסות להיות יותר קשורה לבעלך ולילידים שלך , לתת לזה למלא לך את החיים ולא לחפש "חברים " במקומות שונים בעולם . בסופו של דבר תמצאי שזה מאוד מתיש.... אין בקרבתך אנשים מישראל שאת יכולה להתקשר איתם רגשית גם?
 
לא

האמת: ממש לא. אני בת 33, נ+2, וברוחי ונשמתי (ומראי) אני אולי בת 17. כלומר, אני לא ילדותית, אלא אני אוהבת (חולה על) מוסיקה ולהקות עם כל מה שקשור, הופעות, פוסטרים, הערצה אובססיבית, פורומים וכו וכו. קשה לי למצוא מישהו בגילי פלוס מינוס שבראש שלי. אני מכירה אנשים (רובם הורים של חברים של ילדיי) אבל הם לא מעניינים אותי מספיק כדי שאדבר איתם על הכל (או הרוב). אני מתביישת לפעמים שאראה בעיניהם כמטומטמת ושטחית, למרות שבאופן כללי אני לא חושבת שמי שאוהב מוסיקה כמוני (גם אם זה "ילדותי") הוא פטתי ומטומטם. ממש לא. אבל קשה לי להיפתח לאנשים בני גילי שאותם אני פוגשת ביומיום.
 
ובעלך גם לא מתעניין במוזיקה ?

אמממממממ אז יש הבדל בין החברי םשאת מכירה שמתעניינים במה שאת מתעניינת לבין החברים שאת מכירה למטרות "יותר " . תמיד תציבי לעצמך גבולות . אגב, אם החברים תוקעים לנו סכין בגב , זה לא תמיד כי הם רוצים שיהיה לנו רע , אולי הם דווקא רוצים שיהיה לעצמם טוב ולא חושבים עליך בדרך . אל תכעסי על אף אחד . לדעתי תשאירי את היחסים עם החברה מגרמניה איפה שהם עכשיו , אלא אם תפגשו ותרגישי שזה יכול להיות קצת יותר . לפעמים אנחנו מוקסמים מההרגשה הגלובלית הזו באינטרנט להכיר מישהו מעולם אחר.. לכן אנחנו מתלהבים , עם הזמן זה יורד. היה לי ידיד בברזיל שהיינו מדברים כל יום באובססיה, כל הזמן שלחנו נשיקות וגעגועים ורצינו להפגש מתישהו אחרי מס' שנים ... אבל עם הזמן הכל ירד ועכשיו אין בכלל התרגשות לדבר איתו , הוא מחובר בכל יום ואני מדברת איתו כרגיל , כבר לא בונה על לפגוש אותו או לדבר איתו בטלפון כי הבנתי שאני צריכה להתרכז בחיים שלי פה ולא בקצה השני של העולם .
 
גם לי היה ידיד מברזיל!

אולי זה אותו אחד?!ניראה פאנק כזה, כמו כדורגלן מהפועל ב"ש :) אצלי הוא עזב אותי (היינו כמובן רק ידידים טובים לא משהו מעבר) כי הוא הרגיש שהוא התאהב בי והוא לא יכל לדבר איתי יותר. ככה לפחות אמר, אולי נכון, אולי לא. בעלי אוהב מוסיקה אבל מצד שני אני לא אומרת לו הכל הכל, ולא חושבת שצריך לומר הכל לבן הזוג.
 
זה לא אותו האחד

למרות שלידיד שלי הזה יש להקת רוק בברזיל והם דיי מפורסמים, גם לי ולו היה קשר מאוד חזק..אבל זה נגמר... זה דעך כי אהבה שאינה מתחדשת יום יום , מתה יום יום ולא נפגשנו בכלל בכללל אף פעם ... לדעתי , כן חשוב לומר לבן זוג הכל , בן זוג יכול להיות הכותל שלך מכל הצרות שיש איי פעם בחיים . בשביל מה התחתנת איתו ? בטח היו לך דברים שאהבת בו .... האם את לא בוטחת בו עכשיו ?
 
יש ויש

מה פתאום, למה לגלות הכל? אני חולה על מוסיקה ואוהבת את הבסיסט של פלסיבו בטירוף. בעלי יודע שאני חושבת שהוא מדליק, אבל הוא לא יודע שאני מפנטזת עליו מינית, איך, מתי, כמה ומה (לעומת זאת חברה שלי מגרמניה יודעת ויודעת וגם הכניסה לי רעיונות לפנטזיות לראש), למה להגיד לו? אני לא מספרת לו על כל חבריי מהאינטרנט, אם כי הוא יודע שאני מדברת ומתכתבת עם כמה ודיברתי עם חלק בטלפון, אבל הוא לא יודע על מה. הבחור "שלי" מברזיל שדיברתי איתו הוא בסיסט בלהקת פאנק מקומית ומורעל על סיד וישס (מכירה?).
 

ננס לבן

New member
אוקיי אז למה לא לנסות ....

קודם כל מה שגורם לך להרגיש טוב ומעניין אותך זה לא מטומטם או ילדותי. הערצה אובססיבית נובעת מהאופי הטוטאלי שלך (לא הכי בריא אגב) ולא מילדותיות. אם את לא מצליחה למצוא את עצמך בין בני גילך ואת גם ככה נראית ומרגישה בת 17 למה שלא תנסי לתקשר עם בני 18-25? נגיד קחי קורס שמסקרן אותך באוניברסיטה הפתוחה (לא משהו כבד), תכירי שם אנשים בגיליים אחרים, בנהים אולי היו כאלה אם תחומי ההתעניינות שלך. לגבי הפתיחות. בחרי אחד\אחת מהאנשים שאת פוגשת כל יום שנראה לך שאשפר לסמוך עליו ושמנסה להפתח עלייך ולכי על זה. אולי זה יעשה לך טוב כמו שהגותית עושה לך טוב עם הפתיחות שלכן. אם את יכולה להפתח אליה זה אומר שאת יכולה להפתח. קחי אותה כנקודת זינוק ליחסי חברות בעולם האמיתי. היא המורה שלך לחבריות. בהצלחה!
 

ננס לבן

New member
ועוד דבר!!

את לא קשורה! חברים טובים לא חייבים לאהוב מוזיקה כמוך. מספיק שהם אנשים טובים שקל לך לדבר איתם ולבקש מהם עצות על החיים ולתת להם גם עצות ולספר להם שטיות שקרו לך במהלך היום וכו'. חוץ מזה שאני בטוחה שיש לך עוד דברים לדבר עלהם חוץ ממוזיקה. העולם כל כך מגוון. מוזיקה זה נהדר אבל בטוח שאת יכולה למצוא גם מכנים משותפים אחרים עם אנשים...
 

cilida

New member
תראי...

תראי,זה נפוץ בין בנות כל גינוני האהבה האלו,גם לי יש חברה מבלגיה,ואנחנו מתכתבות הרבה,ובערך כל שיחה שלנו נגמרת בגעגועים והבעת אהבה,לדעתי אין לך ממה להלחץ,כי את נשמעת לחוצה מזה קצת... אבל,אם האהבה שלך אליה גובלת בקצת יותר ממה שאת מתארת (ואני מאמינה שאת יודעת למה אני מתכוונת....) תנסי לדבר איתה על זה,כי רק כך את תוכלי לפתור את התעלומה...ואין לך ממה לחשוש,כי מאיך שאת מתארת אותה היא נשמעת כבחורה פתוחה בעלת ראש פתוח...וחוץ מזה,גם אם כן,אז אין לך ממה להתבייש!!!!! היום נשים,תודה לאל,גאות במה שהן כמו שהן,ולך אין ממה להתבייש!!!! רק תזכרי,לשאול אותה על אותן רגשות שיש לך והכל יהיה טוב ומוצלח,כך אני מאמינה!!!
 
מינית? לא ממש ממש לא

זה לא משהו מיני בכלל. לא בגלל שהיא מכוערת (היא דווקא מתוקה, גותית מתוקה), אלא כי אני לא דו מינית ולא מעוניינת באהבת נשים. אבל זה מעבר לחברות. אני אוהבת אותה!
 

cilida

New member
אז...

אז אין בעיה!!!! לכי על זה ותזרמי עם מה שבא!!ככה זה הכי טוב,וככה את לא צריכה בכלל לדאוג!!
 
למעלה