אגרופים מצחיקים?
מכת אגרוף היא לכאורה הטכניקה הפשוטה ביותר וכנראה גם הפופולרית ביותר בלחימה ללא כלי נשק. אדם לא צריך לעשות מעבר לכיווץ כף ידו בשביל להפוך זרוע תמימה לאלה. לפני שהגעתי ללמוד סיסטמה הייתי בטוח שאני יכול להרוג אדם במכה אגרוף. הנסיון שהיה לי באגרוף נבע בעיקר מנסיונות מוצלחים למחצה בילדותי לצמצם את מספרם של עשרות אחי הסינים הצעירים. לא שלא השתדלתי, אבל הם היו מהירים מדי, צווחנים מדי, והיה להם קהל משפחתי אוהד. בגיל יותר מאוחר, נהגתי לחבוט בשק אגרוף שהיה תלוי מיותם בחדר הכושר, אבל זה היה באמת רק בשביל להעלות את הדופק של המתאמנות האחרות. רק שנים אחר-כך, הבנתי שנשים לא נמשכות לגברים שמתנשפים בכבדות בשעה שהם מקיימים מערכת יחסים אלימה עם חפצים דוממים. כמו כולם נחשפתי למסכת גיבורי הפעולה בסרטים מהסוג שמשום מה תמיד זוכה לביקורות גרועות. אז הם עוד לא ריחפו באופן על-חוטי למול מסך כחול, אבל המשותף לכולם היה היכולת לאגרף את יריביהם עד עילפון במכת מגל אחת. בשיעורים הראשונים של סיסטמה, התברר לי, שגם בפעמים הנדירות שהאגרוף שלי פוגע באויר של הריאות, אני לא אפקטיבי. הסאונד בסדר, התחושה עוצמתית, אבל אין שום אפקט של התעופפות הנחבט לרוחב החדר.לכל היותר זה עיצבן את היריב, ומכיוון שברוב המקרים הוא יודע סיסטמה יותר טוב ממני, זה לא הועיל לכמות החבורות הכחולות צהובות שהופיעו עלי. לאט לאט התברר לי שהבעיה באגרוף שלי לא נובעת מהעברת משקל לקויה, או מתנועה שאינה מובלת על ידי האגן, אלא מהעובדה שהיד אינה צריכה לבצע עבודה אלא פשוט להיות רפויה עד רגע הפגיעה. כל התערבות של שרירים בשרשרת הביו-מכאנית של רגל, מותן, כתף מרפק, אגרוף פוגמת באופן תמוה בהעברת הכוח ולמעשה אגרוף אפקטיבי הוא אגרוף לא מאומץ שמכוון לתוך המטרה כשהיד היא לא יותר מכלי להעביר תנע, והשרירים בדרך משמשים רק לכוון את הכלי לעבר המטרה. ברגע שמצליחים לתת אגרוף רך, אך מכוון, נפתחות מספר אפשרויות נוספות: ראשית צריך להכיר בזה, שצריך צירוף מקרים נדיר בשביל להמם או לחסל מישהו במכה אחת, השאיפה היא להוציא את רוח הלחימה. וזה תמיד עדיף שהיריב יפנה את עצמו לבד בלי שתצטרך להזמין את רשויות החוק או לחילופין להתחיל להסתיר את הראיות
שנית, בגלל שאין השענות על האגרוף, היכולת לשנות תנועה ולעבור למכת מרפק, או תנועה אחרת, נשמרת במלואה. ולבסוף, מתחילים להבין שאגרוף הוא רק כלי לשינוי הצורה של היריב ללא איבוד צורה שלך.
מכת אגרוף היא לכאורה הטכניקה הפשוטה ביותר וכנראה גם הפופולרית ביותר בלחימה ללא כלי נשק. אדם לא צריך לעשות מעבר לכיווץ כף ידו בשביל להפוך זרוע תמימה לאלה. לפני שהגעתי ללמוד סיסטמה הייתי בטוח שאני יכול להרוג אדם במכה אגרוף. הנסיון שהיה לי באגרוף נבע בעיקר מנסיונות מוצלחים למחצה בילדותי לצמצם את מספרם של עשרות אחי הסינים הצעירים. לא שלא השתדלתי, אבל הם היו מהירים מדי, צווחנים מדי, והיה להם קהל משפחתי אוהד. בגיל יותר מאוחר, נהגתי לחבוט בשק אגרוף שהיה תלוי מיותם בחדר הכושר, אבל זה היה באמת רק בשביל להעלות את הדופק של המתאמנות האחרות. רק שנים אחר-כך, הבנתי שנשים לא נמשכות לגברים שמתנשפים בכבדות בשעה שהם מקיימים מערכת יחסים אלימה עם חפצים דוממים. כמו כולם נחשפתי למסכת גיבורי הפעולה בסרטים מהסוג שמשום מה תמיד זוכה לביקורות גרועות. אז הם עוד לא ריחפו באופן על-חוטי למול מסך כחול, אבל המשותף לכולם היה היכולת לאגרף את יריביהם עד עילפון במכת מגל אחת. בשיעורים הראשונים של סיסטמה, התברר לי, שגם בפעמים הנדירות שהאגרוף שלי פוגע באויר של הריאות, אני לא אפקטיבי. הסאונד בסדר, התחושה עוצמתית, אבל אין שום אפקט של התעופפות הנחבט לרוחב החדר.לכל היותר זה עיצבן את היריב, ומכיוון שברוב המקרים הוא יודע סיסטמה יותר טוב ממני, זה לא הועיל לכמות החבורות הכחולות צהובות שהופיעו עלי. לאט לאט התברר לי שהבעיה באגרוף שלי לא נובעת מהעברת משקל לקויה, או מתנועה שאינה מובלת על ידי האגן, אלא מהעובדה שהיד אינה צריכה לבצע עבודה אלא פשוט להיות רפויה עד רגע הפגיעה. כל התערבות של שרירים בשרשרת הביו-מכאנית של רגל, מותן, כתף מרפק, אגרוף פוגמת באופן תמוה בהעברת הכוח ולמעשה אגרוף אפקטיבי הוא אגרוף לא מאומץ שמכוון לתוך המטרה כשהיד היא לא יותר מכלי להעביר תנע, והשרירים בדרך משמשים רק לכוון את הכלי לעבר המטרה. ברגע שמצליחים לתת אגרוף רך, אך מכוון, נפתחות מספר אפשרויות נוספות: ראשית צריך להכיר בזה, שצריך צירוף מקרים נדיר בשביל להמם או לחסל מישהו במכה אחת, השאיפה היא להוציא את רוח הלחימה. וזה תמיד עדיף שהיריב יפנה את עצמו לבד בלי שתצטרך להזמין את רשויות החוק או לחילופין להתחיל להסתיר את הראיות