אגרוף

[רן גוגיטסו]

אני זוכר את הפוסט של ה"אבל"

לקחתי אותו מאז לתשומת ליבי ואני משתדל לא לומר משהו ואז אבל.... אבל לא תמיד זה מצליח לי

לענייננו: אפשר לדעתי לשכלל תגובות אינסטנקטיביות ואולי אף להחליף אותן בתגובות שיהיו אינסטיקטים חדשים:
* חיילי חי"ר לומדים להסתער על אויב שיורה עליו ולירות חזרה.
* חיילי השתלטות לומדים להכנס לחדר עם מחבלים ולירות ירי מדוייק במי שצריך בלי לפגוע במי שלא צריך.
* טייסים לומדים לנוע במרחב של שלושה וארבעה מימדים (זמן) בינות לטילים מונחים, להתחמק מפגיעה ולפגוע במי שכן צריך.
* נהגים מקצועיים (מירוץ, שטח...) לומדים לשלוט ברכב בצורה אינסטינקטיבית ולצאת ממצבים שנהגים אחרים שאינם מיומנים לא היו שורדים.

חוץ מזה שהחיים לא תמיד בינאריים ויש מקום בין הקצוות לתגובות ברמת עצימות בינונית.

אימון מתמיד ועקבי מתודולוגית (שבו כל החלקים מתחברים לשלם שהוא גדול מסכום חלקיו) תוך חזרה על טכניקות מכיוונים שונים שמיישמות את אותה מתודולגיה ונשענות על אותן עקרונות יעשה את העבודה לדעתי.

 

[Yin]

יכול מאוד להיות

 

[William Kidd]

מסכים ולא מסכים

אני מסכים בעיניין פיתוח יכולות אינסטנקטיביות, ואפילו ארחיב ואומר כי ניתן לפתח יכולות אלו ללא בסיס, אנחנו בטאקוונדו עובדים על הנושא הזה חזק מאוד בתחום של קאונטרים שונים ופתרונות פשוטים למצבים מסובכים בקרב טאקוונדו תחרותי (- זו סתם דוגמה, כמובן שניתן לעשות זאת גם בתחומים אחרים אמנויות לחימה, ספורט וכמו כן גם הגנה עצמית (ושלל השמות השונים הבאים לידי שימוש כאן)).

אני גם מסכים שהשלם עולה על סך חלקיו, ובגלל זה באופן אישי דוגל בגישה שאימון באמנויות לחימה תחרותיות תורם באופן משמעותי להגנה עצמי, ולדעתי הבלתי מלומדת לא פחות משיטות שמתבססות על לוחמה מבוססת מציאות.

הדבר היחיד איתו קשה לי להסכים זו התלות הכמעט לינארית שהתפתחה עם השנים (בין אם זה בגלל שיווק אגרסיבי או סיבות אחרות) שיש בין אימון ב"שיטות להגנה עצמית" ליכולת ההגנה העצמית ברחוב.

מבחינתי ככל שאני חושב על זה, עולות לי הרבה יותר שאלות מאשר תשובות בנושא של הגנה עצמית.

אני חייב להודות שהשאלות הללו עולות לא בעקבות התנסות באימון בשיטת מסוג זה אלא הבנה מסוימת שהפתחה בעיסוק באמנות לחימה בה אני עוסק, צפייה בתכנים שונים וקריאה של דברים שנכתבים בפורום זה ונוספים.

 

[Yin]

אתה נופל בפח השיווקי

שאתה מנסה להמנע ממנו, ברגע בו אתה כשאתה משווה את מה שאתה עושה לסלוגן "לחימה מבוססת...".
עזוב את זה.

אם מה שאתה עושה, ללא קשר כרגע לתחרותיות, יכול לעזור למישהו בהגנה עצמית - לך על זה, בלי השוואה וללא קשר לאחרים.
כן יכול להיות שמתאמן ספורט לחימה צריך להשיל מעצמו כמה הרגלים (אחר יכול לקרוא לזה בטעות - ללמוד משהו חדש). אני יכול להמר על הג'ודוקא התחרותי שיתפקד היטב במצב חרום אך הוא צריך לשנות את מצב החשיבה.
ברור לי שאתה מגיע מטאקואנדו, אני פשוט מכיר ג'ודוקות מהבית.

 

[William Kidd]

אני מאמין שאתה צודק

לגבי "נופל בפח השיווקי".
מה שאני בטוח זה שאני לא משתווה לשיטת לחימה שטוענת להתמודדות עם מצבים ברחוב, וזה באופן חד משמעי אני אומר לחבר'ה חדשים שמגיעים למועדון שלנו ומתעניינים בנושא הזה באופן ספציפי.

אני בטוח שהיכולות שמקנים לאנשים שמתאמנים בטאקוונדו תחרותי יכולים לתרום בקרב ברחוב, אבל כן צריך גם להבין את מגבלות השיטה- כמו בכל שיטה, וההבנה הזאת יכולה לקחת שנים, לכן השיטה אינה מתאימה למי שמחפש לעסוק בהגנה עצמית. איזו שיטה מתאימה, לצערי עדיין לא גיליתי.

לגבי פח שיווקי - ככל אדם שעוסק במספר דברים להם יש סידרי עדיפויות שונים ותחומי עיניין רבים אני מתעניין במה שקורה בשיטות אחרות ולצערי היכולת הקלה בשבילי לצריכת המידע הזה הוא באתרים של מועדונים/מכונים/מאמנים ושיטות שונות. בדר"כ הצפייה הזאת משאירה אותי שמח שאני עוסק בתחום שאני עוסק ובצורה שלימדו אותי לעסוק בו.

 

[יובל נחמקין]

שני הפני שלי - בשביל מה שזה יועיל

כיום, אני נוטה לראות את משוואת הההגנה העצמית על שני צירים נפרדים:

המתאמנים על בסיס קבוע: נקרא להם אמני לחימה

המשתלמים לזמן מוגבל. הקורס'ניקים לסוגיהם.

עבור הקבוצה הראשונה היכולה להשקיע שנים של למידה מבוקרת והדרגתית: אינני מוצא תחליף לשיטות לחימה במגע מלא:
הכל טוב

: ג'ודו, קיוקושין, איגרוף, מויי טאי, האבקות וכיוב'. העיקר לעשות קרבות. טוב במיוחד תרגול בנוסח MMA שכן סך הכילים שמקבל המתאמן הן כמעט אופטימאליים.
וחשוב גם להוסיף ידע הקשור לנשק: בבפרט מה לעשות - כנגד נשק

(בעיקר כשמדובר בהגנה עצמית - יותר מאשר בהכשרת לוחמים).

עבור קבוצת ההתיחסות השנייה הנושא מורכב יותר:
לצורך לחימה תכליתית לא באמת צריך אוצר טכני גדול / מורכב. המגבלה העיקרית של קבוצה זו היא בזמן

הדל שיש לבצע חזרות על הידע הנרכש ולטפח את עצמה פיזית ומנטאלית לקרב.
אי לכך ומתוך "מגבלות השעה": לקבוצה זו אין כמו ההכשרות שמציאות שיטות בעלות אוריאנטציה "קרב מגעית" קרי X תגובות ל- Y מצבים וכיוב'. שיהיה פשוט, זכיר וישים.

זו לפחות, דעתי האישית (נכון להיום

).
שלך, יובל.

 

[William Kidd]

אני לחלוטין מסכים עם כל מילה

אבל ביני לבין עצמי (ובמקרה הזה גם קצת בפורום) חושב על התמורה האמיתית שמתקבלת תודות לאימונים אלו בהיבט של הגנה עצמית ברחוב מול איומים עליהם אנחנו קוראים בעיתון.
לא מצפה לשמוע הבטחות מאף אחד, ולהפך, הבטחות מסוג זה מורידותאת ערך האימון, לטעמי.

תודה

 

[Yin]

 

[Yin]

בעצם, לא ממש נכון

דיברנו על נשיכות והגנה על החיים, ולא על לימוד טיס. זה לא אותו דבר.

לצורך הגנה על החיים, ועל זה היה הדיון, יש צורך להפעיל את ה FFF דרך מוח הזוחלים. ולכך אני טוען שהשלת ידע יעילה יותר מתוספת ידע.
בעוד שלצורך לימוד מיומנויות חדשות, נניח טיס, יש צורך בהוספת ידע.

 

[רן גוגיטסו]

ל זה בדיוק העניין

טייס קרב נלחם על החיים שלו, ובזמן הזה הוא לא מחפש לנשוך אלא מפעיל מכונה מאוד מסובכת תוך שהוא עף באויר בשלושה (וארבעה) מימדים ומצליח לעשות את זה.
חייל חי"ר כשהוא מסתער תחת אש נלחם על חייו ובכל זאת מצליח תוך כדי הלחימה על החיים להפעיל כלי נשק, לתפעל מעצורים אם צריך, ואפילו לעבוד בצוות למען מטרה אחת וכל זאת תחת סיכון חיים כאמור.
גם הדוגמאות האחרות שהבאתי מביאים אנשים לקצה מבחינת סיכון החיים, ובכל זאת הם מצליחים לתפעל כלים ולהשתמש במיומנויות שהם רכשו באימון מתמיד עד שהם הפכו לטבע שני.
לדעתי אפשר להוסיף ידע חדש גם כזה שסותר את האינסטינקטים המקוריים ולהפוך את הידע החדש לאינסטינקט חדש לא פחות יעיל שיכול לעבוד במצבי לחץ קיצוניים של סכנת חיים.

 

[d y s]

רן אנחנו יכולים להרחיב את עצמנו

ולהעצים את כוחנו טכנולוגית לאין סוף אך את כל הללו מפעיל גרעין מרכזי באדם.אפשר להתנות רפלקסים חדשים וכ"ו אך הגנה עצמית טוטאלית ומיידית היא הלחימה הגרעינית ביותר והפרימיטיבית ביותר הקיימת ובכך היא שונה מלחימה בין מעצימי כוח אחד לשני אלא הלחימה היא במהות קיומית אחת בשנייה.
בלחימה מסוג זה מעצימי הכוח מאבדים את משמעותם והשימוש בהם או באסטרטגיות מורכבות וסותרות לעיתים עשוי להיות אף לרועץ.

ואצטט שוב את ידידי הטוב דיוויד מדריך ראשי לאומנויות לחימה ליחידת הs/a/s הבריטית-

"מי שידע להלחם בבעייה החודרת לקרביו ילחם טוב יותר בבעייה הנוגעת בעורו אל אחת כמה וכמה דרך כוונות הרובה"(תרגום חופשי שלי).

היינו בניית לוחם צריכה להיות מבפנים החוצה ולא מהחוץ לפנים.

טייס קרב אינו דוגמא טובה שכן הוא נלחם בדרך אמצעית.חייל חי"ר קרוב יותר אך גם הוא מונע מאידאות אישיות וקבוצתיות ומבין היטב את תפקידו.

במצבי לחץ קיצוניים יצא מה שהוטמע רבות מאוד כתגובה לגירוי מתאים אך במציאות הגירוי לא יהיה גירוי מתודולוגי כך שהתגובה הראוייה צריכה להסתמך בעיקר על שכלול אינסטינקטים חייתים וראשוניים ולא על יצירת מאגר תגובות מורכבות כמו של טייס וכ"ו.

הבחינה צריכה להיות תרגיל פתע של התקפה ברוטאלית קיצונית ואינני בטוח שטייס יפעל בה טוב יותר מחייל חי"ר ואילו חייל חי"ר יפעל בה טוב יותר מחבר כנופייה אלימה וחבר כנופייה אלימה יפעל בה טוב יותר מסוכן סמוי שסיפור הכיסוי שלו בסכנת חשיפה כל העת....וכ"ו.

 

[רן גוגיטסו]

לגבי התקפת פתע

הפסקה האחרונה מתארת סוג אחד של הימצאות בסכנת חיים מסוג אחד של התקפה (אישית לוחצת). טייס מתמודד עם הימצאות בסכנת חיים מסוג אחר של התקפה, ובכל זאת תגובת ה- Fight שלו נעשית תוך תיפעול כלי מסובך (Flight התקפי

).
האם התקפת פתע ברוטאלית תהיה מלחיצה יותר כשהיא נוגעת לך בקרביים מאשר דרך כלי זה או אחר? כן, רק שלא הייתי מזלזל בלחץ שבו נמצא טייס שעושה קרבות אויר אויר בין טילים מתעופפים מכל כיוון אפשרי וצריך לצאת מהתופת הזו כשידו על העליונה. אני חושב שטילים שעפים אליך נוגעים לך בקרביים יפה מאוד.
חייל חי"ר מאומן ייפול מהר מאוד כשהוא נמצא בתא הטייס, וטייס מאומן לא יצליח לתפקד בקרב פנים אל פנים כמו מישהו שזו התמחותו. כל אחד וההתמחות שלו, בלי קשר לכך שהבנייה צריכה להיות מבפנים החוצה. בלי בנייה כזו, אף לוחם (חי"ר, אויר, ים, שוטר, סמוי...) לא יתפקד כמו שמצופה ממנו, דהיינו Fight. צורת ה- Fight תהיה בדרך שבו מאומן ובעזרת הכלים שעומדים לרשותו: איברי גוף, כלים קרים, חמים...

 

[d y s]

טייס

לא מצוי באיזור ה fff ועל זה מדובר.

 

[רן גוגיטסו]

מדוע לא?

לוחמים שנמצאים "על הכלים" בכוננות ושמקפיצים אותם מעכשיו ללפני דקה שחייבים לצאת ולהגיב אינם מתמודדים במצב של FFF?
סיור / שיוט / מטס שגרתי שנתקל בהפתעה, לא נמצא במצב FFF?

 

[d y s]

לא

 

[רן גוגיטסו]

אם לא

האם זה אומר שמי שלוחם "עם אמצעים" לא צריך בניית רוח של לוחם ושאפשר להתמקד איתו רק בתיפעול טכני של הכלי שאיתו הוא נלחם? אני חושב שלא. כמו שאמרת, הבניה צריכה להיות מבפנים החוצה, ושגם התיפעול הטכני של הכלי חייב להיות מדוייק ויעיל תחת לחץ, וכדי שזה יקרה הלוחם צריך לא לקפוא או לרצות לברוח אלא להלחם.

 

[רן גוגיטסו]

ההליכה קדימה והחתירה למגע קיימת גם שם לדעתי.

 

[d y s]

בהחלט

 

[d y s]

רוח של לוחם היא הוויה כוללנית ו..

fff היא התוויה גנטית עם השפעה סוציאליזציונית מוקדמת.

ברור שלהתוויה זו תרומה בפיתוח לוחם מתקדם אך אפשר לבנות לוחם מתקדם גם ממישהו שהוא פלייט ולעיתים גם ממישהו שהוא פריז.לעניין תפקודם בזמן אמת העליתי פה בעבר מאמר שאינני מוצא אליו את הקישור כרגע שנכתב ע"י חוקרים מצבא ארה"ב.

 

[Yin]

את רוב המקצועות שהבאת אני לא מכיר

את נושא החי"ר, קצת כן.
נדמה לי שגם כאן יש תיעול של האינסטינקטים הקדומים, דרך כלים פשוטים יחסית.
ראיתי את שלושת ה F בפעולה, עדיין הקדמוניות נורא חזקה.