אבל מי אמר שאינה דוברת עברית מושלמת?
היא עדיין לגמרי ילדה צברית
, כאמור, להבדיל מ(רוב) ילדי הגולה של פורום, עברה עד ביה"ס מסלול (גם) עברי-ישראלי. ועברית ארכאית הרי זו עברית שכולנו, רובנו, קוראים לילדים שלנו מגיל 0, בגיל שנתיים וחצי ידעה בע"פ את גלגולו של מעיל למשל ובכלל היתה מאוהבת בכל הספר ובעוד כמה ספרי שירה בין ארכאיים לסתם מיושנים משהו. זה לא שהבינה הכל, מובן מאליו (זהב פרוויים
אפילו אני לא מבינה כל דבר ויש דברים שסתם שכחתי והרי גם סתם מילים לא ארכאיות לא מבינים ומכירים תמיד בגילאים מסוימים). ואז מגיע גיל מסוים שפתאום זה נראה לנו לא לעניין, אולי הגיל של קריאה עצמאית, אבל אני לא חוששת מזה ושואפת לשלב את זה ברפרטואר הספרים העבריים שיהיו לה. כרגע זה עדיין אפשרי, היא אוהבת לשאול כשהיא לא מבינה (אבל היא לא קרציה כמוני, לי למשל קשה נורא לשמוע/לקרוא בשפה שאני לא שולטת בה, כי אני חייבת להבין כל כל מילה! היא הרבה יותר זורמת ממני, לולא זה לא יכולה היתה להנות כ"כ ולהיות תולעת ספרים באנגלית, שפה שעדיין רחוקה מרמת שפת אם אצלה). היא גם התחילה לחבב מילונים ואני באמת רוצה לקנות לה מילון עברי עברי קליל יותר מאבן שושן שיש בבית (אולי ספיר, זה בכמה כרכים?). היא עדיין מאוד אוהבת שאני מקריאה לה דברים בעברית, בד"כ לא מדובר בספרי קריאה של ממש אלא חזרה על כל מיני ספרי עיון (נגיד) שיש לה ממזמן, כמו ספרי משלים או ספרים לילדים על התנ"ך וכד', ובהם כל הזמן יש שימוש במילים הכי לא יומיומיות של ישראלית מדוברת וזה בכלל לא מפריע לה, להפך. שנה הבאה כבר אתחיל לחשוש, חברתה הישראלית שהיא החברה הכי הכי טובה שלה, תחזור לארץ בסיום השליחות. אני בטוחה שאתחיל לראות הדרדות כלשהי. כרגע תדמייני 2 קשקשניות ישראליות שלא נפרדות אחת מהשניה ביום לימודים ארוך (ועוד כמה נספחים דוברי עברית שלא במעמד הזה של חברים טובים, אבל בהפסקות, שירי רחוב ישראליים, סלנג עברי, קללות והכל).