אגב ספרים

[פרת וחידקל]

עם זה אני מסכימה

אני גם חושבת שבשלבי ראשית הקריאה הגיוני להציע ספרים "זורמים" שילכו בקלות, וגם חושבת שבאופן כללי אם ילד מתחיל לקרוא ספר והוא "לא מדבר אליו" צריך לכבד את זה, והגיוני ששפה מאוד ארכאית תגרום לזה. אבל זה לא נכון שבכל הספרים הארכאיים רבע מהמילים לא מוכרות והם לא יכולים להבין. סתם כדי לוודא שאני לא מקשקשת פתחתי ספר ילדות של אבא שלי (!) שגם אני גדלתי עליו. יצא לאור בפלשתינה ב-1934. קריא לחלוטין! (התחלתי פעם להקריא לניצן ולא שרדנו, לא בגלל השפה, אלא בגלל שבניגוד למה שזכרתי, הוא כל כך מדכא...).

 

[juspan]

אבל אז אין לזה שום קשר לארץ המגורים

כי רוב בני ה- 7 לא מכירים הרבה מילים ארכאיות שמופיעות רק בספרות ואין לזה שום קשר לשפת הדיבור, כך שאותו אחוז של מילים קשות לא יהיה מוכר גם לילדה שיושבת עכשיו בירושלים, אלא אם היא תולעת ספרים מדהימה ורמתה מעל הממוצע הישראלי ממילא. גם אני וגם פרת נתנו את אותה הדוגמה במקרה על הקריאה בגיל הפעוטות שזה כ"כ אז מובן לנו מאליו שילד (מה ילד, תינוק, שעוד לא יודע אפילו מה זה אף לפעמים, כבר שרים לו וקוראים לו סיפור עם חוטם), וכנראה שבגיל של קריאה עצמאית זה כבר תלוי ילד. האם הוא אוהב בכלל לקרוא, האם הוא פרפקציוניסט עיקש שחייב לשאול מישהו או לרוץ למילון ומתוסכל מהמילים שלא מבין או נהנה, כמו שאני הייתי ילדה, לדמיין מה זה בכלל פכסמים ופוזמקאות ולהבין מההקשר גם בלי לחפש את זה במילון. כאמור, יש לי את הדוגמה הזו איתה מאנגלית, כ"כ חששתי שהיא תוטרד מהמילים שלא מבינה ולא תוכל לזרום עם הספרים, וכ"כ כ"כ לא. ובדוגמה עם האנגלית זה בכלל שלב אחר ממה שהיא עם העברית, שעדיין לגמרי שפת אמה שבה היא מקשקשת שוטף.

 

[פרת וחידקל]

(-: ולפעמים גם להבין לא נכון מההקשר זה בסדר

גמור ולא פוגע בהנאה. (באחת הסדרות הארכאיות שאהבתי מאוד הייתה "עז ברודה". לקח לי שנים לגלות שזו לא עז בצבע בורדו, אז מה? יצא לי סיפור קצת יתר צבעוני...)

 

[juspan]

אני בטוחה שיש לי המון דוגמאות כאלה

מהילדות, של מילים שלגמרי המצאתי להן משמעות, רק כי לא הבנתי והייתי בטוחה שאני מבינה. חבל שלא עולה לי לראש עכשיו משהו כמו הברוד שלך, זה כיף להיזכר. הייתי לגמרי תולעת ספרים עד גיל מסוים ואהבתי לקרוא דברים שהיו הכי לא רלוונטיים לבני גילי וחברותיי (למשל את דנטה, ביסודי, נמשכתי לכל הפומפוזיות המליצית הזו שבטוח שלא הבנתי חצי ממנה, ובאותה נשימה והתלהבות קראתי את גלילה רון פדר).

 

[juspan]

אבל אפרופו הפער הזה בין השפה הכתובה

למדוברת, שלרוב לא נפגשות בכלל, אני כן זוכרת כמה מילים שלא הייתי בטוחה איך קוראים אותן כילדה (בגיל שהספרים כבר לא מנוקדים) ואת הגילוי המופתע, מתישהו, ששנים בכלל קראתי את זה בניקוד שהמצאתי בכלל. (כבר היו לנו שרשורים דומים בימי טמק"א, למשל מילים כמו קלי (טוסט) מכל הספרות האנגלית המתורגמת, או למשל מילה שהכי זעזעה אותי, המילה הפשוטה *משל* אבל כשמופיעה בצורת תואר הפועל כמו ב"משל היה עני מרוד..." ששנים קראתי אותה אחרת ממה שצריך. יש כאן מישהי שעברה עם המילה הזו אותו סיפור?

(סתם סקר קצר, כי נתקלתי כבר במישהי שחשבה בדיוק כמוני שנים).

 

[פרת וחידקל]

בטח! אצלי זה היה שנים תשבץ "תרתי משמע"

שאצלי היה torati meshmea

 

[יוליק12]

היו לי כל מיני כאלו

בגלל שהתחלתי לקרוא בגיל שלוש היו לי כל מיני שיבושים משעשעים שנבעו מחוסר הבנה של ילדה. "בלשון המעטה" קראתי "בלשון הַמָעַטֶה" (כלומר 'כיסוי'). ברחובות היו אז פחים לאיסוף עיתונים מטעם הועד למען החייל והיה כתוב עליהם "נייר אספת - לחייל עזרת". היה לי ברור שזה חרוז, אבל לא הצלחתי להבין את המשמעות של המילה האחרונה כי בשבילי זה היה "נייר אַסֶפֶת - לחייל עַזֶרֶת" בסיפור על רובין הוד היתה מאפיה (BAKERY) והשריף היה -SARIF

 

[juspan]

חח, ונזכרתי גם באמתלה AMTALA

למרות שנראה לי שזו לא טעות מהסוג הנורא ושרוב האנשים באמת אומרים ככה ממילא, אם משתמשים בדיבור במילה הזו בכלל. (שזה כבר כמעט נכנס לקטגוריה הבעייתית של מילים בעברית, שגם אם אתה יודע איך צריך להגיד אותן, אתה לא תעז כי זו פדיחת-על, למשל

תמנון <נו, לזה יש אייקון ולא לחג שמח?>).

 

[rnavina]

אז איך צריך לומר? גם אני חשבתי שמדובר בAMTALA

ומה עם תמנון? ואותי הורס שכותבים ריבית דה-ריבית. לאחרונה אפילו ראיתי את זה בעתון!

 

[juspan]

AMATLA

ו- TMANUN את הראשונה אני כן הוגה נכון, את השניה בחיים לא כי זה פשוט לא נהוג והיא מילה הרבה יותר יומיומית ופשוטה שאין סיבה ללכת נגד הזרם... (תמיד סיפרתי איך בלולי הקפידו על זה בתכניות לקטנטנים, אבל כשאני מקריאה מספר אני נעצרת, ובגיל שיש כבר מודעות לשונית כזו, אני אומרת, נו לבתי נהגתי להגיד - צריך להגיד ככה אבל אפ'חד לא אומר, רק שתדעי).

 

[juspan]

ונכון על הדה

כמו שהרבה כותבים כבר אליבא דה, כאילו מדובר בצרפתית...

 

[שלולילונת]

לי היה את מנטרה

שביטאתי כמו מנסרה (פדיחה) עד גיל כלשהו ושנים הייתי בטוחה ששלהי זה בכלל בעיצומו של... ואני זוכרת ויכוח עם חברה על איך מבטאים קבס האם keves או kavas. ודווקא בספרים אני כן מקפידה להקריא כמו שצריך לומר, אבל לא מקפידה על כך מאוד בשפה היומיומית

 

[efratcn]

לנצח צריכה להתאמץ לזכור ש"קמעה"

זה מעט ולא "העיקר" או "הרבה". פעם קראתי באיזה מקום שזה העיקר וזה היה לי כל כך לא הגיוני אבל נתקעתי על זה. (עכשיו תגידי לי שאני טועה שוב? ותקראי מה כתבתי לגבי פדיחת העל שלי פה קצת למטה).

 

[מלא שנים aaykss]

יש לי יש לי !!

ברם (HOWEVER)- לא היה ספר של אניד בלייטון בו לו היה "ברם" אחד בעמוד, נכון "עד לשד עצמותיו"- שנים חשבתי ש"לשד" זה במרע...ולא הבנתי שזה לשד במלעיל ועוד פאדיחה שלא קשורה אבל אחלוק איתכן! בתואר הראשון בפסיכולוגיה,הכל היה באנגלית.המחקר הראשון שקראתי דיבר כל הזמן על CAWCASIONS-אני בטוח טועה באיות אבל לא זוכרת איך כובתים את זה בקיצור, לקח לי חצי שנה להבין שזה לא קווקזיים אלא לבני עור....

 

[מלא שנים aaykss]

וואי, כמה שגיאות1 לו=לא, מרע-מלרע,כובתים=כותב

 

[juspan]

לגבי הלשד, הצלחת לבלבל אותי

אז איך בעצם את מבטאת את הלשד הזה, כי זה כן במלרע, לא?

 

[מלא שנים aaykss]

אאל"ט אז לא

זה במלעיל- לשד במובן של תמצית ז"א עד פנים עצמותיו ככה אני הבנתי לפחות אולי פרמלה יודעת

 

[מלא שנים aaykss]

טוב יצאתי אהבלה

התכוונתי לאותה מילה רק ביטאתי אותה לא נכון בקיצור-את צודקת רק שאני כילדה ביטאתי את זה לֵשֵד במלרע

 

[juspan]

לא רפשפשתי...

 

[juspan]

עדיין לא הבנתי אז איך את מבטאת את זה

בסגולים? יודעת את המשמעות, ולדעתי זה לגמרי במלרע, ואין הבדל בין הצורה הרגילה והסמיכות כאן leshad (בשווא).