עושה לך טובה..
תשמע.. בשום מקום בדברים שלי לא ראית ולו חלקיק של הצדקה לעצירה על פסי הרכבת. דעתי כדעתך... מה שכן - ועל דעתי זו אני לא אוותר - במקרה הספציפי הזה מי שאשם בכך הוא לא רק הנהג והוא רחוק מלהיות האשם העיקרי - האשמים הם אלה שלא מסדרים את המחלף הזה (ושוב - במקרה ספציפי זה)... לך קל לדבר כי בחיים לא נתקלת בבעיה דומה, אבל מי שכן עומד בפקקים האלה בהחלט יבין למה אני כועס לא על הנהג אלא על אחרים. אני בטוח שיש הרבה נוסעים חשובים לך בחיים שאני אישית, בשל אי-מודעותי אליהם מזלזל בהם.. כך אני מרגיש שאתה מתנהג כרגע ואני לא מאשים אותך - בשפות אחרות יש לזה פתגם: "השבע לא מבין את הרעב"...
עושה לך טובה..עשה לי טובה
99.99% של יושבי בתי הכלא הם חפים מפשע! נו - תשאל אותם! זה - היתה לו ילדות קשה. זה - קם עצבני על הבוקר והיה חייב להרביץ לאשתו. זה - לא שם לב שנכנס ל"אין כניסה", נסע במהירות 100 קמ"ש, והרג מישהו. זה - לא היה לו אוכל בבית אז היה חייב לגנוב. ועוד דוגמאות רבות... אני יוצא מהנחה שמי שעבר את הגיל 18 (או WHATEVER) יודע לתפקד כמבוגר, כולל כבוד לחוקי המדינה, לכן מאפשרים לו לקבל רשיון נהיגה. החיים הם לא גן של ורדים, יש גם "גן רווה" וכד', ואם אתה יודע שהפקק שם מעצבן אותך ומקשה עליך לקיים את חוקי התנועה, יש לך כמה אפשרויות - בתור אדם מבוגר - למשל: (א) לנסוע בשעה אחרת שיש פחות עומס. (ב) לחפש דרך חלופית פחות פקוקה. (ג) (הס מלהזכיר) אם יש שירות רכבות ליעדך, להשתשמש בו. בינתיים, במצב התשתיות בארץ, איש לא יכול להבטיח לך שתגיע למחוז חפצך במרחק של 5 ק"מ, בכל שעות היממה, תוך פחות משעה. אגב - ההבדל בין "גן רווה" לבין היציאה הדרומית מאשדוד הוא ההבדל בין "עומס" לבין "גודש". אז נכון, צריך לנדנד לעירייה, למשרד התחבורה, לרכבת, ולמי עוד, שיעשו משהו! אבל מצד שני צריך להתנהג כמו גדול ולהתמודד עם המצב הקיים - תוך שמירה על החוק - בלי תירוצים ילדותיים.
תשמע.. בשום מקום בדברים שלי לא ראית ולו חלקיק של הצדקה לעצירה על פסי הרכבת. דעתי כדעתך... מה שכן - ועל דעתי זו אני לא אוותר - במקרה הספציפי הזה מי שאשם בכך הוא לא רק הנהג והוא רחוק מלהיות האשם העיקרי - האשמים הם אלה שלא מסדרים את המחלף הזה (ושוב - במקרה ספציפי זה)... לך קל לדבר כי בחיים לא נתקלת בבעיה דומה, אבל מי שכן עומד בפקקים האלה בהחלט יבין למה אני כועס לא על הנהג אלא על אחרים. אני בטוח שיש הרבה נוסעים חשובים לך בחיים שאני אישית, בשל אי-מודעותי אליהם מזלזל בהם.. כך אני מרגיש שאתה מתנהג כרגע ואני לא מאשים אותך - בשפות אחרות יש לזה פתגם: "השבע לא מבין את הרעב"...