נו, טוף... הנסיון שלי עם ניר מלחי.
לא ראיתי את וונג פו-לאי נלחם. ניר טוען שוונג פו-לאי עולה עליו ביכולתו, ובהרבה. את ניר ראיתי רק באימונים, ומה שראיתי היה מדהים. מה זה מדהים? בהרבה מקרים, כשתרגלנו ראנדורי, הוא היה נעמד, עוצם עיניים, ואומר "תתקיף". הוא היה מתעצבן אם הייתי מתקיף בעדינות. כשהבנתי שהוא רציני, הייתי מקיף אותו, ומתקיף מזויות שונות, כולל מהגב, מאחוריו, עם אגרופים ובעיטות. כל זה בחדר עם הרבה רעש (מסביב אנשים מתאמנים בראנדורי) כלומר בלי יכולת לשמוע את ההתקפה. בכל הפעמים האלה היתה לי הרגשה ברורה שהוא יודע בדיוק איפה אני בכל רגע; ברגע שהתקפתי, הוא היה מגיב בצורה מדויקת לגמרי מבחינת תזמון, טכניקה ומיקום; ואם הייתי מתקיף ועוצר באמצע, הוא היה מגיב - ועוצר יחד איתי, כלומר לא משלים את הטכניקה "על ריק". אלה דברים ש
אני ראיתי וניסיתי, ולא פעם אחת. חברים שלמדו ולומדים אתי יכולים להעיד שהוא לא עשה זאת רק איתי. לא ראיתי את וואנג שו-צ´ין, ו-וונג פו-לאי, עם כל הכבוד לו, אינו המורה שלי - ניר הוא המורה שלי. אם הוא אומר שהצורה בה הוא מלמד אמורה להביא אותי לכיוון היכולת שלו - אולי לא לאותה הרמה, כי אנחנו לא אותו אדם, אבל לאותו כיוון - אני מאמין לו. עד היום, כל מה שהוא לימד אותי - עובד, ברמה האישית שלי. אני לא יכול להילחם בעינים עצומות, ולא רוצה להילחם גם בעיניים פקוחות. אבל הבריאות שלי היום יותר טובה משהיתה כשהייתי צעיר ב-10 שנים, היכולת הגופנית שלי יותר טובה, וכנראה (לא בדקתי) שגם יכולת הלחימה שלי יותר טובה. אין לי מושג איך אני בהשוואה לתלמידי שיטות אחרות וזה לא מענין אותי; מענין אותי שאני משתפר משבוע לשבוע. אין לי מושג אם אי-פעם אגיע לרמה של ניר, או של וונג פו-לאי, או של וואנג שו-צ´ין, וגם זה לא מענין אותי. מענין אותי שכיף לי להתאמן וללמוד ולהשתפר, גם כשלפעמים זה מאוד קשה. ומדהים אותי כל פעם מחדש, לראות איך אנשים שמתאמנים יחד איתי, כל-כך -
כל-כך! - הרבה יותר טובים ממני בפושינג-הנדס, סטיקי-הנדס וראנדורי. ואף-אחד מהם לא טוען שהוא לומד להילחם, או מלמד להילחם, או לומד או מלמד הגנה עצמית. וכל-אחד מהם, כששואלים אותו על הגנה עצמית, מפנה לקרב-מגע או משהו דומה, ואומר שהוא לא ממש מבין בהגנה עצמית. אולי יש מישהו מאתנו שחושב אחרת ואני לא יודע, אבל בשביל רובנו, השיטה שאנחנו לומדים היא
אמנות-לחימה, לא לחימה ולא הגנה עצמית. אני, אישית, משווה את הגישה ל
קיודו; למרות שטאי-צ´י הרבה יותר קרוב להגנה עצמית מקשתות-זן, שתיהן
אמנויות-לחימה, לא הגנה עצמית. יכול להיות שוונג פו-לאי באמת לא נלחם בקרבות פומביים אף-פעם. אבל ניר הגיע ליפן ללמוד להילחם, והוא לא החליט ללמוד אצל וונג פו-לאי בגלל העיניים היפות שלו, והוא לא מגיע אליו פעם בשנה, ומזמין אותו לכאן פעם בשנה, בגלל שוונג פו-לאי עושה לו פוציניו מוציניו. אז יש אנשים שטוענים שוונג פו-לאי איננו היורש של וואנג שו-צ´ין. כמו שיובל אומר: אז הם אומרים. אולי זה באמת נכון. אני ישבתי בגשקו לפני כמה שנים, בארוחת צהריים, עם תלמיד סיני של וונג פו-לאי, שסיפר לי שהוא למד אצל וואנג שו-צ´ין, וכשהמורה הגדול מת - הוא עבר ללמוד אצל היורש. כמו שיובל אומר: אז הוא אמר. וכמובן שגם על כל מה שכתבתי כאן, אפשר להגיד: "אז הוא אמר". הכל יכול להיות שקר - סליחה, הגזמה - כי אנחנו באינטרנט וצריך לקבל הכל בזהירות. אפשר להגיד את זה על כל מה שכתוב כאן בפורום. אני, את הבדיקות שלי עשיתי. המורה שלי הוא לא וואנג שו-צ´ין ולא וונג פו-לאי. אני סומך על ניר בתור מורה ובתור אדם. זה
אני, זו
דעתי, אף-אחד לא צריך לסמוך עלי, תבדקו בעצמכם. אפשר ללכת לישון עכשיו?
... וחידוד קטן לדבריך, המקובלים עלי כעקרון: אם ההגנה עצמית היא אצלך ואצל שכמותך "תוצר-לואי", לא ניתן להציג את אומנותכם כאופטימאלית ג-ם בתחום ההגנה העצמית שכן לא יכל להיות שכ"באי-פרודקט" היא מכסה יריעה כ"כ רחבה ומורכבת כ"הגנה עצמית" ...
