אבא לא קיים

[mishimashu]

נגד אלימות

כן הרחקתי מעלי בגלל אלימות מילולית ואיומים. הוא צריך לקחת אחריות על התנהגותו.

 

[Shame in you]

איזה נורא

אני מקווה שהילדה לא תגדל לדברים לא טובים בגלל זה. אולי הוא עושה את זה כי הוא פוחד, או אולי כי הוא סתם מניאק.

 

[abc22]

יש אנשים שלא בנויים לחצאי קשר

ורוצים קשר שלם ושמח מבינה?

 

[neptun20]

אבא לא קיים

יקירתי, אני לא יודעת בת כמה את אבל אני מניחה שאת צעירה, תשאלי בעלת נסיון כמוני ואני אגיד לך איך זה יכול להיות שאבא לא רואה את ילדיו. קודם, וראשית לכל, הגברים בנויים אחרת. האמהות - היא דבר שיש רק לנשים. הגברים הם עם חרא. ואי אפשר להשוות נשים לגברים. זה שאבא לא רואה את ילדתו זה פאק שלו ואת צריכה להפנים זאת ולדעת שזו ילדתך ותהני ממנה כמה שיותר ואם הוא לא רואה אותה אז הוא המפסיד. הילדה בבוא הזמן תבין שפשוט אין לה אבא כמה שזה כואב אין מה לעשות.

 

[m i c h a l i]

חבל שלא הסתפקת

רק בשתי השורות האחרונות בהודעה שלך... הכללות עושות עוול לציבור שלם, ולא בצדק. אני מכירה אבות שמגדלים את ילדיהם לבד (היית מאמינה? חלקם אפילו כותבים כאן) כל אדם והורה נמדד בזכות מעשיו ולא בזכות מעשיהם של אחרים...

 

[aviavram]

כל הכבוד מיכל ללא ספק קצת הגינות מר

 

[nissimlev]

למה כל הגברים ו מה

עם הילד הוא גם יהיה גדול פעם אני למשל נישאר בבית רוב הזמן אבל ניראה שנהיתי קורבן של ההיתנהגות הזאת לא בא לי להיסתובב עם האישה כי משגעת אותי גם לבד אני רק מיםתובב ולא יצא לבלות אז אני אוכל אותה בכל הכיוונים גם כן למה עושות ילדים ככה סתם

 

[שלדג אדום]

חצופה אבא הוא לא פחות אוהב מאמא.

אבא שמגיע למצב של נתק מילד זה לא בחירה בדרך כלל זה מעשה של יאוש .שהילד מזלזל שונא מיתנבג בחוצפה בדרך כלל בהדרכה של האמא הטובה .כל יפות הנפש כאן עלק מביעות זעזוע.ברוך שלא עשני אישה.

 

[פושע מחשבתי]

קודם קוראים, אח"כ מגיבים...

הילדה בת חצי שנה, איך בדיוק תתנהג בחוצפה? תשתין עליו?! אני פגשתי את אבא שלי לראשונה כשהייתי בן 20. אמא שלי מעולם לא סיפרה לי דבר רע עליו, רק דברים טובים. את הפרידה ביניהם היא הסבירה תמיד בצורה הכי פשוטה: "אני הייתי צריכה לחזור לעבוד בארץ, והוא לא יכול היה לעזוב את העבודה באירופה". אף פעם לא הרגשתי נבגד, נעזב, אף פעם לא כעסתי עליו או ביקרתי אותו... הייתי תמיד אפאטי לזה. הבנאדם הגיע, לקחתי חופש מהצבא, והתחלנו להסתובב ביחד. -הצעתי לו לבקר בתיכון שלי, הוא העדיף לראות את יפו... -הצעתי לו לראות את הגן שבו גדלתי, בסוף נסענו לקיסריה... כשהוצאתי את האלבום תמונות מהארון, הוא התחיל להסתכל על הציורים המקוריים שתלויים בסלון, וננעל על פסלון שהתברר שבילדותו היה שייך להוריו, ובמהלך השנים התגלגל אל השידה אצלנו בבית, שם היה מאז שאני נולדתי. הוא רצה לקחת אותו איתו חזרה לאירופה. היה לו מזל שבאותו זמן השארתי את הנשק האישי שלי בבסיס. אז מר שלדג אדום... אני לא הולך לנבל את הפה שלי עליך כי אני לא מכיר אותך, כמו שאני לא מכיר אף אחד שלא פגשתי פיזית. ואתה - אל תקרא לאף אחת חצופה, ואל תקבע עובדות גלובאליות על סמך מקרים בודדים או דעה אישית. בדבר אחד אני מסכים איתך אגב: ברוך שלא עשך אישה.

 

[Moon phase]

../images/Emo45.gif

 

[m i c h a l i]

היי פושע שכמותך ../images/Emo24.gif

זוכרת את סיפורך (וואוו זה היה מזמן...) וכמה מילותייך עזרו להבין את המצב מנקודת מבט של ילד שגדל ללא אבא מוחשי . מה דעתך לפתוח פוסט חדש ולעדכן אותנו מה השתנה במהלך השנים? האם אתם בקשר? האם השתנה היחס שלך אליו או שלו אליך? שבת נעימה

 

[פושע מחשבתי]

אני אשמח....

כשיתפנה לי טיפה זמן... אולי יותר מאוחר היום. שמח לשמוע שמילותיי עוזרות שבת נעימה גם לך. ולכולם פה.

 

[מבט אל האופק]

../images/Emo13.gif

הלוואי על כמה מהמבוגרים,קצת מהתבונה שלך

חושבת שניתבת את חייך בדרך הכי ראויה להערצה שרק אפשר, מישהו אחר היה אולי שוקע בתהומות של שנאה והתמרמרות. יש לך במה להתגאות!

 

[נעה שחר]

מזונות

חייבים לדרוש מזונות!! שירגיש נטל מסויים! לא לוותר!!

 

[קרן של תקווה]

מה שלא עושה השכל

עושה הזמן

 

[EFRATY10]

לא תמיד.

 

[BleedingDeath]

שלום לך

אני בת 18, וגדלתי עם "אבא שלא קיים" אבא שלי עזב אותי ואת אמא שלי כשהייתי בת 4, הוא התחתן הקים משפחה, יש לו 3 ילדים מאז שהייתי בת 4 לא פגשתי/דיברתי/קיימתי כל קשר עם אבא שלי ורציתי להגיד, שהשד, לא נורא כל כך אני גדלתי נהדר [או לפחות אני רוצה להאמין

] אמא שלי מדהימה וסיפקה לי את כל מה שאי פעם רציתי, והחיים שלי הם חיים נהדרים, אני ואמא שלי חברות טובות ובאמת באמת שהשד לא כזה נורא בהתחלה היה מוזר שלכולם היה אבא בסביבה ולי רק אמא אבל החיים שלי הסתדרו נהדר כיום בתור נערה בת 18 אני לא מתחרטת על אף שנייה שעברה עליי בלי אבא שלי אני בקשר עם דודה שלי [אחותו] והייתי בקשר עם סבתא רבא שלי עד שהיא נפטרה, חוץ מזה אין לי שום קשר עם הצד ההוא של המשפחה, הם לא מכירים בי והם לא רוצים שום קשר אליי השם משפחה שלי הוא של אבי, ואמא שלי הקפידה לספר לי כל פרט ופרט שרציתי לדעת עליו, כל שאלה שאי פעם שאלתי קיבלתי עליה תשובה כנה לא משנה באיזה גיל. ובאמת שאני ממליצה לך לעשות את אותו הדבר, אל תחסכי מהבת שלך פרטים, תספרי לה כל מה שהיא תרצה לדעת ואם הפרטים לא מתאימים לילדה בגילה, עדיין תספרי לה, בצורה יפה כמובן, שהיא תבין ולא תגדל לשנוא את אבא שלה, למרות ההתייחסות הנוראית מצידו אני לא גדלתי לשנוא את אבא שלי, מצידי הוא אדם ככל בני האדם, שפשוט אין לו יותר מידי קשר אליי לא פעם ולא פעמים אני חושבת על איך זה היה אם הייתי גודלת עם אבא ואמא כמו כולם, וכל פעם אני מגיעה לאותה מסקנה, שהחיים שלי עם אמא הרבה יותר טובים ממה שהם היו גם עם אמא וגם עם אבא אז נכון שזה מתסכל ונכון שזה קשה ונכון שזה נראה לא הגיוני ו"איך הוא יכול לדעת שיש לו בת ולא לרצות לראות אותה?" אבל זה הכל תלוי באיך שאת מתייחסת לזה, כי ככה הילדה שלך תתיחס לזה

 

[m i c h a l i]

תודה גם לך ../images/Emo24.gif

אין לך מושג כמה המילים שלך מחזקות... לצערי, יש כמה הורים כאן בפורום שחולקים את התחושה והמחשבות מדוע האב או האם לא בקשר עם הילד... כמה טוב לשמוע על כך מנקודת מבטם של הילדים (מיסרי לאימך שהיא עשתה עבודה נפלאה ויש לה ילדה לתפארת

)

 

[רקוויאם לאהבה]

גם לי יש "אבא" כזה.

וגם לאחי הקטן. ונדמה לי שאנחנו בסדר. אני לא שואלת את אמא שלי על אבא, לא מתעניינת בו ממש, והוא בטח ובטח שלא מתעניין בי. יש לי מה שאני צריכה בחיים, תודה לאל. ובטח, זה קשה לפעמים. בעיקר בתור ילדה קטנה היה לי קשה. כי עכשיו זה קצת יותר מקובל, לגדול עם הורה אחד, אבל לפני 10 שנים, זה היה הרבה פחות נפוץ. אבל מתבגרים, ויש הבנה שככה עדיף. אני יודעת שאני הרבה יותר מאושרת עם אמא שאוהבת אותי מספיק בשביל אלף הורים, מאשר איך שאהיה עם אבא שאני יודעת שלא מעוניין בי. אם האבא לא רוצה קשר, אל תכפי עליו. ילדים יכולים להרגיש מתי הם רצויים ומתי לא.

 

[EFRATY10]

בת כמה היית כשאביך עזב?