...
גם אם לפעמים השכר לשעה נראה מנופח, צריך להבין שבסופו של דבר הסייעות האלו לא מרוויחות הרבה כסף.
אם אני לוקח מישהי בעלת תואר וכמה וכמה שנים טובות של ניסיון, היא רוצה להרוויח 50 שקלים לשעה כפול נגיד, 35 שעות בשבוע כפול ארבעה שבועות בחודש = 7000 שקלים בחודש.
זו לא משכורת בשמיים לאדם אקדמאי בעל ניסיון. בכלל לא. כמובן צריך עוד לקחת בחשבון שהן צריכות לשלם לעצמן על זמני החופשה המתוכננים של בתי הספר שבהן הן לא מקבלות כסף
או על זמני מחלה של ילד שגם בהן הן לא מקבלות כלום. אם אני מחשב רק את זמני החופשים של בית הספר שזה חודשיים בשנה (אולי יותר?) אזי הן מרוויחות בממוצע חודשי-שנתי 5800 שקל לחודש.
לא הרבה בכלל לאדם אקדמאי עם ניסיון. ואני מאוד מקווה שההנחה של משכורת למקצוע "נשי" שנתפסת כמשכורת שנייה נמוכה לא עומדת לעיני קובעי המדיניות של העיריות/משרד החינוך.
חלק מהסייעות שאני מכיר הן באמת נשים מאוד מאוד משכילות עם הרבה מאוד השכלה רלוונטית וניסיון רלוונטי (וגם גבר אחד שאני מכיר)
ויש מקרים שבהם אתה מאוד רוצה את זה. ולא רוצה סייעת שרק תעזור לילד עם העיפרון. אני למען האמת עוד לא בשלב הזה
שהילד זקוק לסייעת אישית, כי הוא כנראה הולך לכיתת PDD, אבל אני לא מצליח להבין איך במקרה שלו, סייעת של 22 שקלים לשעה תוכל לעזור לו באמת
אלא אם כן יהיה נס וניפול על מישהי מוצלחת בדרך מקרה. נהפוך הוא, יש בי חששות כבדים שאדם שאינו סופר מתאים למשרה - יוכל להזיק.
הרבה מילים כדי להגיד ש - 50 שקלים לשעה לא אמור להיות שכר מגונה בהכרח.
זה הכל תלוי בהכשרה, ניסיון, צרכים של ההורה והילד/ה, היצע וביקוש וכן הלאה.
מי שקובע מן שכר דבילי כזה של 22 שקלים לשעה שהוא די שכר מינימום ולא קובע מדרגות שכר בהתאם לצרכים/הכשרה
עושה את העוול לילדים וגם לעובדים במקצוע.
