"מה המשמעות של החיים?" היא שאלה שמלווה בני אדם אלפי שנים. אבל כשפסיכולוגים חוקרים משמעות, הם לא מחפשים תשובה אחת לכולם. הם שואלים שאלה צנועה יותר: האם אנשים מרגישים שלחיים שלהם יש משמעות, ומה עוזר להם להרגיש כך.
והתשובה מעניינת: רוב האנשים, ברוב המדינות שנבדקו, מדווחים על תחושת משמעות לא מעטה. המשמעות לא שמורה לפילוסופים או למי שעושים דברים דרמטיים. היא נמצאת במשפחה, בעבודה, בקהילה, באמונה ובקשרים, ובדברים קטנים שנעשים יום אחרי יום.
שלושה חלקים של משמעות
חוקרים מחלקים את תחושת המשמעות לשלושה חלקים. הראשון הוא קוהרנטיות: התחושה שהחיים שלי מובנים, שיש היגיון בדברים שקורים. השני הוא תכלית: מטרות וכיוון שמנחים אותי. השלישי הוא חשיבות: התחושה שהחיים שלי שווים משהו, שאני משנה למישהו.
הידעת?
משמעות ואושר אינם אותו דבר
בסקר שבדק כמה מאות מבוגרים נמצא שאושר קשור יותר לקבלה ולהווה, ומשמעות קשורה יותר לנתינה ולחיבור בין עבר, הווה ועתיד. אצל הורים, זמן רב יותר של טיפול בילדים היה קשור ליותר משמעות, אבל לא ליותר אושר.
החלוקה הזו עוזרת להבין למה אנשים מרגישים חוסר משמעות בדרכים שונות. מי שעבר אובדן פתאומי עשוי לאבד את הקוהרנטיות, כי העולם הפסיק להיות מובן. מי שיצא לפנסיה עשוי לאבד תכלית. ומי שמרגיש בודד עשוי לאבד את תחושת החשיבות.
למה זה חשוב לבריאות
מחקרים ארוכי טווח מצאו שאנשים שמדווחים על תחושת תכלית חזקה נוטים לחיות יותר שנים, ולסבול פחות ממחלות לב ומשבץ. ההסבר המשוער הוא שמשמעות מעודדת הרגלים בריאים, מפחיתה את השפעת הלחץ, ומחזקת קשרים חברתיים. גם כאן, מדובר במתאם ולא בהוכחה, אבל הממצא חוזר במדינות שונות.
תחושת משמעות קשורה גם לחוסן נפשי. אנשים שמרגישים שלחיים שלהם יש כיוון מתמודדים טוב יותר עם אובדן, מחלה ומשבר. ומנגד, תחושה מתמשכת של ריקנות וחוסר משמעות קשורה לדיכאון ולשימוש בחומרים.
לחפש או למצוא
החוקרים מבחינים בין מי שמרגיש שכבר מצא משמעות לבין מי שעדיין מחפש. החיפוש אינו דבר רע, הוא חלק טבעי מהחיים, בעיקר בגיל צעיר ובמעברים. אבל חיפוש ממושך בלי תחושה שמשהו נמצא עלול להיות מתיש. ההמלצה היא לא לחכות לתשובה הגדולה, אלא להתחיל מתשובות קטנות.
תרגיל: שלוש שאלות
קחו עשר דקות וכתבו תשובות לשלוש שאלות. מה חשוב לי באמת, שלושה ערכים שהייתי רוצה שיתארו אותי? מה עשיתי השבוע שהיה קשור לאחד מהם? ולמי אני חשוב, מי ירגיש בחסרוני? אין תשובות נכונות. המטרה היא לראות את הקשר בין הערכים לבין מה שקורה בפועל.
אם יש פער גדול, אל תמהרו לשנות את כל החיים. חפשו דרך אחת קטנה לחבר את היום יום לערך חשוב. מי שמעריך משפחה יכול לקבוע ארוחת שישי קבועה. מי שמעריך עזרה לאחרים יכול להתנדב שעה בשבוע. מי שמעריך יצירה יכול לחזור לצייר.
משמעות בעבודה
אנשים מוצאים משמעות בעבודה לא רק במקצועות של שליחות. מחקר שכלל ראיונות עם עובדי ניקיון בבית חולים מצא שחלקם רואים את תפקידם כחלק מהטיפול בחולים: הם משוחחים עם מטופלים ועם בני משפחה, ומתאימים את העבודה כך שתיטיב עם החולים, גם כשזה אינו חלק מהגדרת התפקיד. עובדים אחרים באותו תפקיד תיארו אותו כ"רק ניקיון". הם מעצבים את העבודה כך שתהיה בעלת משמעות. החוקרים קוראים לזה "עיצוב עבודה".
אפשר לנסות את זה בכל תפקיד: לשאול מי נעזר במה שאני עושה, להוסיף משימות שמתחברות לחוזקות שלי, ולחזק קשרים עם אנשים בעבודה. גם עבודה שגרתית יכולה לקבל משמעות כשרואים את הקשר שלה לאנשים אחרים.
משמעות ממקומות קטנים
מחקרים מצאו שתחושת משמעות עולה גם מדברים יומיומיים: שיחה טובה, הליכה בטבע, ארוחה משותפת. יש ממצאים שמראים שאנשים מרגישים יותר משמעות בימים שבהם היו להם יותר רגעים חיוביים וקשרים טובים. כלומר, אין צורך לחכות למשהו גדול.
משמעות בגילאים שונים
בגיל צעיר, החיפוש אחר משמעות בולט במיוחד. צעירים בוחנים מקצועות, זוגיות וזהות, ושואלים מה הם רוצים לעשות בחייהם. בגיל הביניים, רבים מדווחים על תחושת משמעות יציבה יותר, שקשורה למשפחה ולעבודה, אבל גם על משבר כשהילדים עוזבים את הבית או כשהקריירה מגיעה לשיא. בגיל מבוגר, משמעות מגיעה לעתים קרובות מהעברת ידע, מנכדים ומהתנדבות.
מעברים כאלה הם הזדמנות לשאול מחדש את שלוש השאלות. מה שנתן משמעות בעבר לא בהכרח ייתן אותה עכשיו, וזה טבעי. אפשר לחפש מקורות חדשים בלי לבטל את הישנים.
מה מפריע למשמעות
בדידות, שחיקה ועומס הם המכשולים הנפוצים. כשאין זמן לנשום, קשה לחשוב על ערכים. כשאין מי שרואה אותנו, קשה להרגיש חשובים. לכן לפעמים הצעד הראשון אינו חיפוש פילוסופי, אלא מנוחה, שינה טובה ופגישה עם חבר.
ומי שמרגיש כבר זמן רב שאין טעם בשום דבר, שהחיים ריקים או שאין סיבה להמשיך, כדאי שיפנה לעזרה בהקדם. אפשר לפנות לער"ן בטלפון 1201, בכל שעה. תחושה כזו היא סימן שצריך תמיכה, ולא כישלון אישי.
ולסיום, משמעות אינה דבר שמוצאים פעם אחת ונועלים במגירה. היא נבנית מחדש לאורך החיים, דרך בחירות קטנות, קשרים ומעשים. השאלה "בשביל מה" יכולה ללוות אותנו כחברה טובה, ולא כנטל.
משמעות ונתינה
מחקרים רבים מצאו קשר בין נתינה לבין תחושת משמעות. התנדבות, עזרה לשכן, תמיכה בחבר או תרומה לקהילה מחזקות את התחושה שאנחנו חשובים למישהו. ההשפעה בולטת במיוחד כשהנתינה נעשית מבחירה, ולא מתוך תחושת חובה או לחץ.
תרגיל קצר לסיום: בסוף כל יום, שאלו את עצמכם "למי עזרתי היום, ומי עזר לי?". שתי התשובות מזכירות שהחיים שלנו שזורים בחיים של אחרים, וזה מקור עמוק לתחושת משמעות.
גם כתיבה על החיים עוזרת. תרגיל שנחקר מבקש לכתוב את סיפור החיים כפרקים, ולחפש בכל פרק מה למדתם ואיך הוא עיצב אתכם. אנשים שמספרים את הסיפור שלהם כסיפור של צמיחה, גם אחרי קשיים, מדווחים על יותר רווחה נפשית.
ועל כלי כתיבה שעוזר לסדר את הסיפור: לכתוב את מה שמציק: איך כתיבה חופשית עוזרת לפרק מחשבות קשות.
עוד בסדרת הרווחה הנפשית
- מה זה בכלל וולבינג: חמשת המרכיבים של חיים טובים לפי הפסיכולוגיה החיובית
- כשהזמן נעלם: מה זה זרימה, ואיך מגיעים אליה יותר
- במה אתם טובים באמת: איך מזהים חוזקות אופי ומשתמשים בהן
- תקווה היא לא רק רגש: איך בונים אותה כמו שריר
- לעצור את הרגע הטוב: איך מתרגלים התענגות
- לצמוח מתוך הקושי: מה זו צמיחה פוסט טראומטית, ומה היא לא
- למה רגעים טובים חשובים יותר ממה שחשבנו: התיאוריה שמסבירה רגשות חיוביים
- הרגע שבו העולם גדול מכם: מה יראה עושה למוח, ואיך מוצאים אותה
- יהיה בסדר? ההבדל בין אופטימיות בריאה לבין חיוביות רעילה
מה נותן לכם משמעות ביום יום? שתפו בפורום נשים גברים באמצע החיים או בפורום הפסיכולוגית.
