הסיפור חוזר בגרסאות שונות כמעט בכל קיץ וסתיו: ילד עם חום גבוה, שלא יורד כמה ימים, ואחריו פריחה שמתפשטת על הגוף, כולל כפות הידיים והרגליים. ההורים זוכרים שהכלב של השכנים, או הכלב של המשפחה, התגרד יותר מהרגיל. אחרי בירור מתברר שמדובר בקדחת הבהרות, מחלה שמועברת על ידי קרציות ומוכרת בישראל עשרות שנים.
רוב המקרים מסתיימים בהחלמה מלאה, במיוחד כשהטיפול מתחיל בזמן. אבל קדחת הבהרות הישראלית ידועה גם כמחלה שיכולה להחמיר מהר, ולכן חשוב להכיר את הסימנים, ובעיקר לדעת שלא תמיד יהיה סימן ברור לעקיצה.
מה גורם למחלה
קדחת הבהרות נגרמת על ידי חיידק ממשפחת הריקציות, שחי בתוך תאים. הזן שמוכר בישראל נקרא ריקציה קונורי, ויש לו תת־זן ישראלי משלו. החיידק מועבר לבני אדם בעקיצה של קרצייה, ובעיקר של קרציית הכלבים החומה, שחיה בקרבת כלבים ובסביבת מגורים.
הקרצייה נדבקת לכלב, ניזונה מדמו, ולעתים עוברת לבני אדם. העקיצה עצמה כמעט אינה מורגשת, והקרצייה קטנה, במיוחד בשלבים המוקדמים של חייה. לכן ברוב המקרים החולים, או ההורים שלהם, אינם זוכרים שהייתה עקיצה בכלל.
במחקר רב־מרכזי שבחן את כל המאושפזים עם מחלות ריקציות מקבוצה זו בישראל לאורך עשור, רק כ־5% מהמטופלים דיווחו על עקיצת קרצייה. לעומת זאת, כמחצית דיווחו על מגע עם כלבים, וכ־60% על מגע עם בעלי חיים ביתיים כלשהם. בקרב ילדים, מחקר ישן יותר מצא מגע עם כלבים אצל 17 מתוך 40 ילדים שנשאלו, ורק אצל שניים מהם הייתה עקיצה ברורה.
הידעת? מה זה "כתם שחור" במחלת הקרציות?
במחלות ריקציות מסוימות, במקום העקיצה מופיע פצע קטן עם מרכז כהה, שנראה כמו גלד שחור. רופאים מחפשים אותו בבדיקה, משום שהוא מסייע באבחנה. אלא שבקדחת הבהרות הישראלית הוא מופיע רק במיעוט מהמקרים, ובמחקר על מאושפזים בישראל נמצא אצל כ־12% בלבד.
המחלה מופיעה בעיקר בחודשים החמים. בניתוח של נתונים לאורך כמה עשורים נמצא שכ־80% מהמקרים התרחשו בין יוני לאוקטובר, בתקופה שבה הקרציות פעילות. השיעור הגבוה נמצא בקרב ילדים עד גיל 9, ובישובים כפריים. במחקר העדכני יותר, רוב המאושפזים התגוררו לאורך מישור החוף.
איך זה נראה
המחלה מתחילה לרוב כמו כל מחלת חום: חום גבוה, כאבי ראש, כאבי שרירים ועייפות. כעבור כמה ימים מופיעה פריחה, לרוב בצורת נקודות או כתמים אדמדמים, שמתפשטת לגו, לגפיים, ולעתים קרובות גם לכפות הידיים והרגליים. הפריחה בכפות הידיים והרגליים היא סימן שמעורר אצל רופאים חשד למחלה מסוג זה, משום שמחלות ויראליות רבות אינן מגיעות לשם.
במחקר שבדק 70 ילדים ישראלים עם המחלה, לכל הילדים היה חום, ואצל 98.5% הופיעה פריחה. כמחצית סבלו מכאבי שרירים, וכ־40% מהקאות. בבדיקות הדם נמצאו לעתים קרובות ירידה בטסיות ורמת נתרן נמוכה. רוב הילדים טופלו בהצלחה, וכ־16% נזקקו לאשפוז.
איך מאבחנים
אבחון קדחת הבהרות אינו פשוט. בדיקות הדם הכלליות יכולות להראות סימנים שמעוררים חשד, כמו ירידה בטסיות, רמת נתרן נמוכה ועלייה באנזימי כבד, אבל הם אינם ייחודיים למחלה. הבדיקה המקובלת לאישור היא בדיקת נוגדנים, אלא שהנוגדנים מופיעים רק כעבור זמן מה מתחילת המחלה. במקרים הקטלניים שתוארו בילדים, אצל שניים מהם לא נמצאו נוגדנים כלל, והמחלה אושרה רק בבידוד החיידק מהדם או מהרקמות.
בשנים האחרונות נעשה שימוש גם בבדיקות מולקולריות, שמזהות את החומר הגנטי של החיידק בדם או בדגימה מהעור, ובעזרתן הצליחו חוקרים בישראל לזהות גם זנים נוספים של ריקציות שלא היו מוכרים כאן קודם. ועדיין, ההחלטה על טיפול מבוססת בעיקר על החשד הקליני. לכן המידע שההורים מוסרים לרופא, על כלב, על קרצייה או על חצר, הוא חלק חשוב מהאבחנה.
למה צריך להתייחס ברצינות
קדחת הבהרות הישראלית ידועה כחמורה יותר מקרובתה, קדחת הבהרות הים־תיכונית שמוכרת באירופה. מחקר על מקרים קטלניים בילדים בישראל תיאר מחלה שהתקדמה מהר מאוד, עם הלם, פגיעה במוח ובכליות ונטייה לדימום, ומוות בתוך 24 שעות מהאשפוז. לאף אחד מהילדים לא הייתה היסטוריה של עקיצה, ולא נמצא אצלם הכתם השחור. אצל אחד מהם גם לא הייתה פריחה.
במחקר על מאושפזים בישראל לאורך עשור, רוב המקרים נגרמו מהזן הישראלי, וכמחצית מהחולים בזן הזה נזקקו לטיפול נמרץ. שיעור התמותה בקבוצה הזאת היה גבוה, כ־30%. חשוב להבין את ההקשר: במחקר נכללו רק חולים שאושפזו, עם גיל חציוני של כ־50, וחלק ניכר מהם סבלו ממחלות רקע. המספרים אינם משקפים את כל מי שנדבקו, ורוב החולים הקלים כלל אינם מגיעים לבית החולים.
בניתוח ישן יותר של נתוני המחלה בישראל לאורך יותר מעשרים שנה, שיעור התמותה הכולל עמד על פחות מאחוז אחד, ורוב המקרים הקטלניים היו בקרב אנשים מבוגרים. ועדיין, המחקרים מזכירים שגם צעירים בריאים יכולים לחלות קשה, ושהגורם המרכזי שמשפר את הסיכוי הוא טיפול מוקדם.
הידעת? מאיפה הגיע השם "קדחת הבהרות"?
השם מתאר את שני הסימנים הבולטים של המחלה: חום גבוה, כלומר קדחת, ופריחה של כתמים או בהרות על העור. בשפות אחרות היא נקראת לעתים בשם שמתאר את אותה פריחה מנוקדת. הכינוי משותף לכמה מחלות ריקציות שונות, שכל אחת מהן נפוצה באזור אחר בעולם.
הטיפול במחלה הוא אנטיביוטיקה מסוג דוקסיציקלין. ההנחיות המקצועיות קובעות שיש להתחיל אותו כבר כשעולה חשד, בלי לחכות לתוצאות בדיקות, משום שאישור מעבדתי לוקח זמן, ובשלבים הראשונים הבדיקות עלולות לצאת שליליות. בעבר היה חשש לתת את התרופה לילדים קטנים, בגלל השפעה אפשרית על השיניים, אבל ההנחיות העדכניות קובעות שבמחלות ריקציות התועלת גדולה מהסיכון, גם בגיל צעיר.
למה דווקא ילדים
השיעור הגבוה של המחלה בקרב ילדים קטנים נובע ככל הנראה מאורח החיים שלהם. ילדים משחקים על הרצפה ובחצר, מחבקים כלבים, ישנים איתם ומתגלגלים איתם על הדשא. הם גם פחות מודעים לקרצייה שנדבקה לעור, ולא תמיד יספרו על גירוד או על "נקודה" חדשה. בנוסף, קרציות נוטות להיצמד לקרקפת ולאזורים מוסתרים, ששם קשה לראות אותן בשיער של ילד.
מנגד, אצל ילדים המחלה מסתיימת לרוב בהחלמה מלאה, והסיבוכים הקשים נדירים יחסית. הפער הזה, בין שכיחות גבוהה יותר בילדים לבין תמותה גבוהה יותר במבוגרים, עולה מהנתונים שנאספו בישראל לאורך השנים. הוא מזכיר שכל גיל צריך תשומת לב אחרת: אצל ילדים, ערנות לחום ולפריחה, ואצל מבוגרים עם מחלות רקע, פנייה מהירה לרופא.
לבסוף, כדאי לזכור שהעונה החמה בישראל ארוכה. גם בסתיו, כשמזג האוויר עדיין חם, הקרציות פעילות, ומקרים יכולים להופיע עד סוף העונה. הבדיקה הקצרה אחרי משחק בחוץ שווה את המאמץ.
איך מגינים על הילדים
- לטפל בכלבים בתכשירים נגד קרציות ופרעושים, לפי המלצת הווטרינר, ולהקפיד על חידוש בזמן.
- לבדוק את הכלב באופן קבוע, במיוחד מאחורי האוזניים, בין האצבעות ובצוואר.
- לבדוק את הילדים אחרי משחק עם כלבים או בחצר, ובעיקר את הקרקפת, מאחורי האוזניים, בבתי השחי ובמפשעה.
- לא לאפשר לכלב לישון במיטה של הילד בעונות החמות, אם יש לו קרציות.
- להסיר קרצייה בעזרת פינצטה דקה, בתפיסה קרוב לעור ובמשיכה ישרה ואיטית, בלי למעוך אותה ובלי למרוח עליה שמן או אלכוהול.
- לשטוף את מקום העקיצה במים וסבון, ולשים לב לחום או פריחה בשבועיים שאחרי.
- לא למעוך קרציות באצבעות, משום שהחיידק עלול לחדור דרך פצעים קטנים בעור או דרך העיניים.
בעלי כלבים יכולים למצוא מידע ושיחות על מניעת קרציות בפורום כלבים, והורים שמתלבטים לגבי חום ופריחה יכולים להתייעץ בפורום רפואת ילדים בתפוז.
לא רק קדחת הבהרות
קרציות בישראל מעבירות גם מחלות אחרות. אחת המוכרות היא הקדחת החוזרת, שמועברת על ידי קרציות רכות שחיות במערות, במבנים נטושים ובמחילות, ומאופיינת בגלים של חום שחולפים וחוזרים. מי שטייל במערה וחלה בחום כעבור כמה ימים צריך לספר על כך לרופא. מטיילים בחוץ לארץ, באזורים מיוערים באירופה ובצפון אמריקה, עלולים להיחשף גם למחלת ליים ולמחלות נוספות שמועברות בקרציות.
גם הכלבים עצמם חולים במחלות שמועברות בקרציות, וחלקן קשות. לכן הטיפול בכלב אינו רק הגנה על הילדים, אלא גם על הכלב. קרציית הכלבים החומה מסוגלת לחיות ולהתרבות בתוך מבנים, בכלביות, בסדקים ובפינות של הבית, ולכן במקרים של נגיעות קשה לא מספיק לטפל בכלב, וצריך לטפל גם בסביבה שבה הוא שוהה.
מתי פונים לרופא
חום שנמשך יותר מיומיים־שלושה, במיוחד כשהוא מלווה בפריחה, מחייב בדיקת רופא. פריחה בכפות הידיים והרגליים, חום אחרי מגע קרוב עם כלבים בעונה החמה, או קרצייה שנמצאה על הילד בשבועות האחרונים, הם פרטים שחשוב לספר לרופא. גם אם נראה שאין קשר.
יש מצבים שמחייבים פנייה מיידית לחדר מיון: ישנוניות או בלבול, קושי להעיר את הילד, נשימה מהירה, ירידה בכמות השתן, דימומים או כתמים כהים בעור, וחולשה קשה. אלה סימנים להחמרה, ובמחלה הזאת ההחמרה יכולה להיות מהירה.
קדחת הבהרות אינה מחלה חדשה, והיא גם אינה שכיחה במיוחד. אבל היא תזכורת לכך שהכלב האהוב והחצר שבה משחקים הילדים הם גם בית לקרציות. מעט תשומת לב לכלב, בדיקה קצרה של הילדים אחרי משחק, ופנייה לרופא כשהחום לא חולף, הם רוב מה שצריך כדי להגן עליהם. ומי שמגדל כלב יודע שהוא חלק מהמשפחה, ולכן גם השמירה עליו מקרציות היא חלק מהשמירה על כל בני הבית.
יש לכם כלב בבית? איך אתם מתמודדים עם קרציות בעונה החמה? ספרו לנו בתגובות.
