ההבדלים בבריאות בין תושבי ישראל לא נעצרים בגובה ההכנסה או במרחק מבית החולים. דוח המדדים השנתי של רפואת הקהילה, שנשען על נתוני ארבע קופות החולים ובוחן עשרות מדדים, מאפשר הפעם להשוות גם בין הערים הגדולות. התמונה שעולה ממנו כפולה: העישון ממשיך לרדת לאט, ואילו ההשמנה, בעיקר אצל ילדים צעירים ומבוגרים בגיל העבודה, ממשיכה לטפס.
הכתבה הזו מנסה לעשות סדר: מה בדיוק נמדד, איפה הפערים הגדולים, למה דווקא גיל שבע חשוב כל כך, מה ידוע מהמחקר העולמי על הקשר בין מקום מגורים לבריאות, ומה אפשר לעשות ברמת המשפחה, גם כשהמספרים הארציים נראים רחוקים.
מה נמדד, ואצל מי
המדדים נאספים מהתיקים הרפואיים בקופות. ילדים נשקלים ונמדדים בבדיקות שגרה, ולכן גיל שבע, סביב כיתה א, משמש נקודת ייחוס קבועה. נקודה שנייה נבדקת בגיל 14 עד 15. אצל מבוגרים נבדקים גובה ומשקל שתועדו בקופה, ומצב העישון נרשם אצל בני 16 עד 74 שהמידע עליהם מתועד. המשמעות היא שמדובר בנתוני אמת מהשטח ולא בסקר טלפוני, אבל גם שהם תלויים באיכות התיעוד.
כדאי לזכור שהשמנה אצל ילדים לא מוגדרת לפי אותו סף כמו אצל מבוגרים. ילדים גדלים, ולכן מדד מסת הגוף שלהם (BMI) מושווה לטבלאות גדילה לפי גיל ומין. ילד שה-BMI שלו גבוה מזה של 95% מבני גילו נחשב בדרך כלל כסובל מהשמנה, ומעל 85% כבעל עודף משקל.
הידעת? מה זה BMI, ולמה הוא לא מספר את כל הסיפור?
BMI הוא המשקל בקילוגרמים חלקי הגובה במטרים בריבוע. אצל מבוגרים ערך של 25 ומעלה נחשב עודף משקל, ו-30 ומעלה השמנה. המדד פשוט וזול, אבל הוא לא מבחין בין שריר לשומן ולא מראה איפה השומן מצטבר, ולכן רופאים משלימים אותו לעיתים במדידת היקף מותניים.
למרות המגבלות, BMI נשאר הכלי המקובל למעקב אחר אוכלוסיות שלמות, כי הוא מאפשר להשוות בין שנים, בין אזורים ובין מדינות באותה שפה.
גיל שבע: המגמה עולה
שיעור ההשמנה אצל ילדים בני שבע עמד על 8.6%, לעומת 8.4% שנה קודם ו-7.9% כשהמדידה החלה, לפני יותר מעשור. זו העלייה השנייה ברציפות, והשיעור הגבוה ביותר שנרשם מאז תחילת המעקב. נשמע כמו שינוי קטן, אבל באוכלוסייה של מחזור שלם של ילדי כיתה א מדובר באלפי ילדים נוספים.
הפערים בין המקומות גדולים בהרבה מהשינוי לאורך השנים. באשקלון נרשם השיעור הגבוה ביותר, 13.1%, ואחריה הגליל המערבי עם 12.2%. בצד השני של הסולם נמצאות בני ברק עם 4.4% ויהודה ושומרון עם 5.1%. גם בין קבוצות אוכלוסייה יש הבדל: בחברה הערבית השיעור בגיל שבע הוא 10.8%, ובחברה החרדית 5.8%. בהרצליה, במודיעין ובתל אביב נרשמו שיעורים נמוכים, והפער בינן לבין חלק מערי הפריפריה מגיע כמעט לפי שניים.
בני נוער: ירידה קלה, פערים גדולים
אצל בני 14 עד 15 התמונה הפוכה במעט. שיעור ההשמנה ירד בשנתיים האחרונות מ-13.2% ל-12.6%. עדיין, יותר מאחד מכל שמונה בני נוער בגיל הזה סובל מהשמנה. אצל בנים השיעורים הגבוהים נרשמו בגליל המערבי, 18.1%, ובאשקלון, 17.4%, לעומת כ-9% בהרצליה ובמודיעין. אצל בנות בולטות אשקלון ובאר שבע, עם 16.1% ו-15%, לעומת כ-8% בהרצליה ובמודיעין.
הירידה אצל בני הנוער לא מבטלת את הדאגה לגבי הצעירים יותר. מחקרים ארוכי טווח מראים שילדים עם השמנה נוטים להמשיך איתה לבגרות, וחלק גדול מהמבוגרים עם השמנה התחילו את הדרך כבר בילדות. לכן גיל בית הספר היסודי נחשב חלון הזדמנויות.
מבוגרים: יותר ממחצית מעל המשקל התקין
בגילי 20 עד 64, יותר מ-62% מהגברים וכ-57% מהנשים סובלים מעודף משקל או מהשמנה. שיעור ההשמנה עצמה עלה מעט, ל-24.6% אצל גברים ול-27.9% אצל נשים. אצל בני 65 עד 84 נרשמה דווקא ירידה.
המפה אצל המבוגרים מסבירה הרבה. אצל נשים מובילים הנגב המערבי, 33.6%, והנגב המזרחי, 32.9%, לעומת 17.3% בתל אביב. אצל גברים מובילות בני ברק, 30.7%, ובית שמש, 29.5%, ובתחתית תל אביב, 15.6%, ורמת גן, 18.3%. בקרב בני 65 עד 84 הנגב המערבי שוב בראש, עם 36.4%, לעומת 22.4% בהרצליה ובתל אביב. נתון בולט במיוחד נוגע למעמד חברתי-כלכלי: שיעור ההשמנה אצל נשים מהשכבה הנמוכה גבוה בערך פי שניים מאשר אצל נשים מהשכבה הגבוהה.
שימו לב לתופעה מעניינת: בני ברק נמצאת בתחתית הטבלה בהשמנת ילדים, אבל בראשה בהשמנת גברים. זה מזכיר שאותה עיר יכולה להיראות אחרת לגמרי בכל גיל, ושצריך להיזהר מלתייג מקום כ"בריא" או "לא בריא".
העישון: ירידה איטית, ובת ים בראש
שיעור המעשנים בקרב בני 16 עד 74 ירד ל-19.1%, אחרי 19.4% בשנה הקודמת ו-21.1% שנה לפני כן. הירידה נרשמה אצל גברים, מ-27.6% ל-27.2%, ואצל נשים, מ-12.2% ל-11.9%. עדיין, יותר מרבע מהגברים מעשנים, ואצל גברים בחברה הערבית השיעור מגיע ל-36.1%.
בת ים מובילה אצל שני המינים: 33.5% מהגברים ו-22.6% מהנשים, כמעט פי שניים מהממוצע הארצי לנשים. אחריה, אצל גברים, הגליל המערבי וחדרה עם 32.2%. בתחתית נמצאות מודיעין, 13.6% מהגברים, ובני ברק, 15%. אצל נשים השיעורים הנמוכים נרשמו בבני ברק, 2.1%, ובבית שמש, 6.4%.
הידעת? מאיפה מגיע הנזק העיקרי של סיגריה?
רוב הנזק לא מגיע מהניקוטין עצמו אלא מאלפי החומרים שנוצרים בשריפת הטבק, ועשרות מהם מוכרים כמסרטנים. הניקוטין הוא בעיקר מה שיוצר את ההתמכרות. לכן גם מוצרי טבק מחוממים ועישון פסיבי אינם בטוחים.
ארגון הבריאות העולמי מעריך שטבק גורם ליותר משבעה מיליון מקרי מוות בשנה. לפי פרסומי הארגון, בין 1.2 ל-1.6 מיליון מהם הם של אנשים שאינם מעשנים בעצמם ונחשפו לעישון פסיבי. מנגד, הפסקת עישון משתלמת בכל גיל: בתוך שנה בערך, הסיכון למחלת לב כלילית יורד לכמחצית מזה של מעשן.
למה הכתובת משנה כל כך
הקשר בין מקום מגורים לבריאות מוכר היטב במחקר העולמי, ומכונה לעיתים "הגורמים החברתיים של הבריאות". הכנסה, השכלה, זמינות של מזון טרי במחיר סביר, שטחים ירוקים ומדרכות בטוחות להליכה, מרחק מרופא ומדיאטנית, ואפילו שעות עבודה ארוכות ונסיעות, כולם משפיעים על מה שאוכלים ועל כמה זזים.
גם תרבות ונורמות משחקות תפקיד. העובדה שבאותה עיר שיעור העישון אצל נשים נמוך מאוד, ובעיר אחרת קרוב לרבע, מראה עד כמה סביבה חברתית מעצבת הרגלים. לכן אנשי בריאות הציבור מדגישים שהפתרון לא יכול להיות רק אישי: הוא צריך לכלול גם השקעה ברפואת הקהילה, בשירותי מניעה ובאיתור מוקדם, בעיקר באזורים שבהם הפערים גדולים.
מה אפשר לעשות בבית: טיפים מעשיים
- לא לעשות דיאטה לילדים. אצל ילדים המטרה היא בדרך כלל לייצב את המשקל בזמן שהם ממשיכים לגדול, ולא להוריד קילוגרמים. כדאי להתייעץ עם רופא הילדים או דיאטנית.
- לשנות את הבית, לא רק את הילד. פחות משקאות ממותקים במקרר, מים זמינים, פירות חתוכים במקום נראה וארוחות משפחתיות בשעות קבועות עובדים טוב יותר מהטפות.
- להזיז את כל המשפחה. ארגון הבריאות העולמי ממליץ לילדים ולבני נוער על לפחות כשעה ביום בממוצע של פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה, ועדיף שתהיה מהנה: הליכה לבית הספר, אופניים, ריקוד או משחק בחוץ.
- לשים לב למסכים ולשינה. צפייה ממושכת קשורה לנשנושים, ושינה קצרה נקשרה במחקרים לעלייה במשקל אצל ילדים.
- לא לבייש. הערות על גוף ומשקל עלולות להגביר אכילה רגשית ולפגוע בדימוי העצמי. מדברים על בריאות וכוח, לא על "שמן" ו"רזה".
- למעשנים: לא לוותר על עזרה. הקופות מציעות סדנאות גמילה וטיפול תרופתי בסבסוד. השילוב של ליווי ותרופה מעלה את סיכויי ההצלחה בהשוואה לניסיון לבד.
- בית ורכב בלי עישון. גם מי שעדיין מעשן יכול להגן על הילדים מעישון פסיבי.
בתפוז כבר נכתב על ניסוי שבו ילדים במועדוני אחר הצהריים החליפו פחית במים, ועל ניסוי שבחן איך תשלום על הפסקת עישון כמעט הכפיל את מספר המפסיקים. שניהם מראים שגם שינויים קטנים בסביבה יכולים להזיז מספרים.
ומה אתם רואים בעיר שלכם: יש מספיק מקומות לשחק, לזוז ולקנות אוכל טוב במחיר סביר? ספרו לנו בפורום דיאטות ואורח חיים בריא, שתפו חוויות של הורים בפורום הורים לילדים ביסודי, ומי שרוצה להפסיק לעשן ימצא תמיכה בפורום גמילה מעישון.
