מי שעובר במהלך היום בין עברית לאנגלית, או בין שפת הבית לשפת העבודה, מפעיל את המוח יותר ממה שנדמה. מחקר שהוצג בכנס מדעי של חוקרי מוח באירופה מצא שאנשים שמדברים כמה שפות נוטים להיות בעלי מוח שנראה צעיר מגילם, וככל שמספר השפות גדל, הפער מתרחב. הממצא מצטרף לשורה של מחקרים שבוחנים את הקשר בין ריבוי שפות לבריאות המוח, אבל חשוב להבין מה בדיוק נמדד, ומה עדיין לא ידוע.
איך מודדים "גיל מוח"
החוקרים בנו תחילה "שעון הזדקנות" של המוח. הם תיעדו את הפעילות החשמלית-מגנטית במוחם של כ-730 אנשים בגילים שונים, בשיטה שמודדת את השדות המגנטיים החלשים שנוצרים כשתאי עצב פעילים, ואימנו מודל בינה מלאכותית לזהות איך נראית הקישוריות במוח בכל גיל. אחר כך הפעילו את השעון על קבוצה נפרדת של כ-140 משתתפים מחבל הבאסקים בספרד, שדיברו בין שפה אחת לארבע שפות, בשילובים של ספרדית, באסקית, צרפתית ואנגלית.
כשהשוו בין הגיל האמיתי של המשתתפים לגיל שהמודל העריך למוחם, התברר שאצל דוברי שתי שפות המוח נראה צעיר בכ-6 שנים בהשוואה לדוברי שפה אחת, אצל דוברי שלוש שפות בכ-7 שנים, ואצל דוברי ארבע שפות בכ-13 שנים. גם רמת שליטה גבוהה יותר בשפה ולימוד מוקדם של שפה שנייה נקשרו להזדקנות מוחית איטית יותר, כלומר ההשפעה נראית הדרגתית ולא רק עניין של "דו-לשוני או לא".
הידעת? מהי רזרבה קוגניטיבית?
זה מונח שמתאר את היכולת של המוח להמשיך לתפקד היטב גם כשמופיעים בו שינויים של גיל או מחלה. ההערכה המקובלת היא שהשכלה, עבודה מאתגרת, קשרים חברתיים ופעילות מנטלית לאורך החיים בונים את הרזרבה הזו, וריבוי שפות נחשב לאחד הגורמים האפשריים שתורמים לה.
למה שפות עשויות לשמור על המוח
אצל אדם שמדבר כמה שפות, כל השפות פעילות במוח במידה מסוימת בו-זמנית. כדי לדבר בשפה הנכונה, המוח צריך לבחור מילים, לדכא את המתחרות מהשפה האחרת ולעבור בין מערכות דקדוק. ההשערה המרכזית היא שהתרגול הזה, שנמשך שנים, מחזק רשתות שקשורות לקשב, לשליטה ולגמישות מחשבתית, ותורם לקישוריות טובה יותר בין אזורי המוח.
אותה קבוצת מחקר פרסמה בעבר עבודה רחבה יותר, שמצאה שבמדינות שבהן נפוץ לדבר כמה שפות, אנשים נוטים להזדקן לאט יותר לפי מדדים בריאותיים שונים. המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את אותו רעיון ברמת המוח עצמו.
מה צריך לקחת בחשבון
הממצאים הוצגו בכנס ועדיין לא פורסמו כמאמר מלא שעבר ביקורת עמיתים. הקבוצה שבה נבדק גיל המוח קטנה יחסית, וכשמחלקים אותה לפי מספר השפות, כל תת-קבוצה קטנה עוד יותר, ולכן המספרים המדויקים עשויים להשתנות. מדובר במחקר תצפיתי: החוקרים התחשבו בגיל, במין ובהשכלה, אבל אינם יכולים לשלול השפעה של גורמים כמו אורח חיים, הכנסה, מעורבות חברתית וסקרנות. גם "גיל מוח" הוא תוצר של מודל, ולא מדד רפואי שאפשר לבדוק אצל רופא.
גם בשאלה הגדולה יותר, האם דו-לשוניות דוחה את הופעת הדמנציה, הספרות המחקרית אינה חד-משמעית: חלק מהמחקרים מצאו עיכוב של כמה שנים, ואחרים לא מצאו הבדל. לכן נכון לראות בריבוי שפות גורם אחד מתוך רבים, לצד פעילות גופנית, שינה טובה, קשרים חברתיים ושמירה על לחץ דם תקין.
איך מתחילים, בכל גיל
- לבחור שפה שיש סיבה אמיתית ללמוד, למשל לטיול, למשפחה או לעבודה. מוטיבציה היא שמחזיקה את ההתמדה.
- לתרגל מעט כל יום במקום הרבה פעם בשבוע. רבע שעה ביום מצטברת.
- לשלב שמיעה, דיבור, קריאה וכתיבה, למשל פודקאסט בדרך לעבודה וסדרה עם כתוביות בשפת היעד.
- לחפש הזדמנויות לדבר עם אנשים, בקבוצת שיחה או בחוג. האינטראקציה החברתית היא יתרון נוסף.
- להחיות שפה שכבר ידעתם וזנחתם. גם חזרה לשפה מוכרת מאתגרת את המוח.
שאלות ותשובות
האם יש טעם ללמוד שפה חדשה בגיל מבוגר?
כן. המחקר מצא יתרון גדול יותר למי שלמד מוקדם, אבל לימוד שפה בכל גיל הוא אתגר מנטלי וחברתי, ומומחים רואים בו פעילות מומלצת לשמירה על תפקוד המוח.
האם המחקר מוכיח שלימוד שפות מאט את הזדקנות המוח?
לא. הוא מראה קשר בין מספר השפות לבין גיל מוח צעיר יותר, אבל לא הוכיח שהשפות הן הגורם. ייתכן שאנשים שלומדים שפות נבדלים גם בדברים אחרים שמשפיעים על המוח.
האם צריך שליטה מלאה בשפה כדי ליהנות מהיתרון?
לפי הממצאים, ככל שהשליטה גבוהה יותר, הקשר חזק יותר. עם זאת, גם תהליך הלימוד עצמו מפעיל את המוח.
מה עוד עוזר לשמור על המוח עם השנים?
פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת, תזונה מאוזנת, קשרים חברתיים, טיפול ביתר לחץ דם ובשמיעה ירודה, ולמידה מתמשכת מכל סוג. על השינה והמוח אפשר לקרוא במרכז הידע של תפוז על שינה.
מי שמחפש טיפים לשמירה על חדות הזיכרון מוזמן לפורום שיפור הזיכרון של תפוז. חובבי שפות ימצאו דיונים בפורום בלשנות ושפות העולם, ומי שרוצה לשפר את האנגלית מוזמן לפורום לימודי אנגלית.
ומה אתכם? כמה שפות אתם מדברים, ואיזו שפה הייתם רוצים ללמוד עכשיו? ספרו לנו בתגובות ובפורומים.
