אני שמח שציינת שזו דעתך בלבד
נגענו כאן בלב ליבה של הבעיה הפיסכופיסית. גם אם תכיר את המוח של יצור כלשהו באופן מושלם, אתה עדיין לא תוכל לדעת מה הוא חווה. אתה תוכל לראות אצלו אזורים מפותחים במוח הקשורים להיפעלות מסויימת. אתה תוכל לשער כי אותו יצור היה בעל תכונות מסויימות, אך אינך יכול להכיר את החוויה הפסיכית שלו. לא קראתי מחקרים שבודקים את מוחם של חתולים, אך בגלל יכולתם המוגבלת לקומוניקציה איתנו, מניחים בני האדם המתנשאים שהם חסרי רגשות. אתה מניח שיש לך רגשות, אולם הגישה הביהביוריסטית לבעיה הפסיכופיסית היא, שלמעשה, גם אנו חסרי רגשות ויש לנו רק צורת התנהגות. כך, שיש מי שמעלה ספק לגבי קיום רגשות בכל אחד ואחת מאיתנו. זה קל מאוד לעשות זאת על בני אדם, קל וחומר על בעלי חיים שאינם אומרים "אני אוהב", "אני עצוב" וכו', אף-על-פי שוטרינרים וחוקרים יודעים היטב שבעלי חיים הם גם בעלי יכולת לאהוב, לשמוח ולהיות עצובים.