תקציר (לא כל כך קצר)
כשקראתי את יואנידיס גיליתי שהטיעון שלו הוא בבסיסו טיעון שכבר שמעתי קודם בצורה אחרת, וסביר מאוד שגם אתם שמעתם.
דוגמה ידועה: נניח שנבדקתי למחלה מאוד נדירה, והבדיקה יצאה חיובית. מה הסיכוי שאני באמת חולה במחלה?
נאמר שהמחלה המדוברת נמצאת באחד מתוך 10,000 איש באוכלוסיה. כלומר הסיכוי שאני חולה לפני שעשיתי את הבדיקה הוא 0.0001.
אם אני באמת חולה, עדיין יש סיכוי שהבדיקה לא תגלה את זה. הסיכוי לגלות משהו בהינתן שהוא אכן קיים הוא מה שהסטטיסטיקאים קוראים ה"עוצמה" (power) של המבחן. כמעט כל מי שהתעסק במדע ניסויי יודע שלעתים קרובות העוצמה נמוכה בהרבה ממה שהיינו רוצים. אבל לצורך הדוגמה בואו נניח שהעוצמה של הבדיקה היא 100% כלומר במידה ואני חולה הבדיקה תאבחן אותי בוודאות.
אם לעומת זאת אני לא חולה, עדיין יש סיכוי שהבדיקה תאבחן אותי כחולה בטעות, מה שקוראים false positive. שוב, נסיינים יודעים שבהרבה ניסויים, הסיכוי הזה בהחלט קיים. לצורך הדוגמה שלנו נניח שהוא נמוך אבל לא אפס, אלא 0.001 (עשירית האחוז).
כלומר, אם 10,000 איש יעברו את הבדיקה, אנחנו מצפים שאחד מהם יהיה חולה והבדיקה תאבחן אותו בוודאות. לעומת זאת 9999 לא יהיו חולים, ומתוכם עשירית האחוז שהם 9.999 אנשים יאובחנו בטעות כחולים. כלומר, מתוך 10.999 אנשים שאובחנו כחולים רק אחד באמת חולה. למרות שהבדיקה שלי יצאה חיובית, הסיכוי שאני באמת חולה הוא פחות מ- 10% !
למה המסקנה הזו מנוגדת לאינטואיציה הראשונית שלנו? כי המחלה מאוד נדירה, והרוב הגדול של הנבדקים לא חולים. אמנם הסיכוי לאבחון חיובי שגוי הוא קטן, אבל סיכוי קטן מתוך רוב גדול עדיין מצליח להיות גדול משמעותית ממספר החולים.
עכשיו במקום "בדיקה רפואית" תכתבו "ניסוי מדעי" (או "מדידה מדעית" אם מדובר בתחום תצפיתי ולא ניסויי), במקום בדיקה חיובית תכתבו "תגלית מדעית", ובמקום "אבחון חיובי שגוי" תכתבו "תגלית שגויה", וקיבלתם את הטיעון של יואנידיס. לפי יואנידיס, מה שקובע את אחוז התגליות השגויות במדע זה בעיקר ה"נדירות" של ה"מחלה", כלומר איזה אחוז מההיפותזות שבודקים המדענים הן באמת נכונות. אם רק אחוז קטן מההיפותזות הנבדקות באמת נכון, אז (בניגוד לאינטואיציה שלנו) רוב ה"תגליות" המדעיות למעשה שגויות, אפילו אם הניסויים והמדידות אמינים למדי.
יואנידיס גם מדבר על כל מיני סוגים של הטיות (bias) שמחמירות את אחוז התגליות השגויות. למשל "אפקט המגרה" - מדען עושה ניסוי, לא מקבל תוצאה מובהקת, ואפילו לא טורח לפרסם. או "הטיית הפרסום" - יש סיכוי הרבה יותר טוב שהג'ורנל יפרסם תגלית מובהקת מאשר תוצאה שלילית. כמובן שדיברו על ההטיות האלו עוד הרבה לפני יואנידיס. אבל לפי יואנידיס האפקט שלהן הרבה יותר חמור ממה שחשבנו.
האם יואנידיס באמת צודק ובכמה? בשביל זה צריך להעריך את הפרמטרים הנ"ל בכל מיני תחומים מדעיים, בייחוד איזה אחוז מההיפותזות הנבדקות באמת נכון, וזה בכלל לא פשוט.
ישנה כמובן דרך פשוטה (אבל יקרה) לבטח את עצמנו משגיאות כאלו. בדוגמה המספרית של המחלה הנדירה, אם אני חוזר על הבדיקה כמה פעמים בלתי-תלויות, הסיכוי לאבחון שגוי יורד די מהר. כלומר, הבעייה בכל מקרה היא עם אותן תגליות שעדיין לא שיכפלו אותן בניסויים/מדידות בלתי-תלויים. בתגליות ששוכפלו הבעייה הרבה פחות חמורה עד בלתי קיימת.