מענין מאד
אני לא מכיר את השיטה הבריטית, וכמה דברים בציטוט נשמעים לי משונים. באנגליה אין בג"צ? או משהו מקביל לזה? רק עכשיו עומדים לכונן בג"צ?? בית המשפט העליון של אנגליה, או איך שלא קוראים לו, לא יכול לפסול חוקים? אין מושג של judicial review להחלטות הנבחרים? כך אמנם היה בארה"ב - והשתנה ב1803 (Marbury vs. Madison). אישית אני בהחלט מעדיף שיהיה לבג"צ כח לפסול חוקים. כי אם לא, יהיה כח בידי הממשלה לחוקק חוקים הרומסים את זכויות הפרט ללא שתהא לאזרח כל אפשרות להתנגד לממשלה. מאידך, פסול שלבג"צ תהיה סמכות אבסולוטית להתערב בכל דבר, כי אז קורה מה שהולך בישראל בו הבג"צ, שאינו מחוייב מאומה לציבור הבוחרים, בעצמו הופך לעריץ וקובע דברים שאינם קשורים לתחום המשפטי. אני לא סגור על כך שהמינוי לנצח עדיף מהשיטה הבריטית, אבל יש בזה יתרונות וחסרונות, ואני לא רואה סיבה מיוחדת לנסות לשנות את זה. אגב, לדעתי אחת הסיבות לפוליטיזציה של המינויים היא בדיוק בגלל שהשופטים הפסיקו להיות strict constructionists. כל עוד השופטים דגלו בכך שיש לקבוע ע"פ פרשנות החוקה הכתובה, אזי החוקה הגבילה את אופן קביעתם, והיה פחות מקום לדעות אישיות (כמובן לא לגמרי, אבל פחות). אבל מאז שהשופטים (בערך משנות ה60 ואילך) יותר ויותר דגלו ב-Living Constitution, שבו הפסק לא מוגבל למה שכתוב או ממה שאפשר ללמוד באופן רציונלי מהטקסט, אלא מבוסס על הלך הרוחות, על תפיסות חברתיות עכשוויות, על "קידמה" ושאר ירקות - הפוליטיקאים קלטו שחשוב מאד לשים שופט שידע "לקרא" את "הלך הרוחות העכשוויי" לפי איך שהם קוראים אותו. מכאן הפוליטיזציה המגעילה של תהליך הבחירה.