?Who the Heck is Harriet Miers
- פותח הנושא סלסרו
- פורסם בתאריך
In the age of the soundbite
the three-dimensional person is an enigma
גם אני לא גיבשתי דיעה, אבל זה ממש מרענן למצוא משהי שאולי כן מסוגלת פשוט לחשוב. אם אני לא טועה, זאת בעצם הכוונה המקורית שאבדה מתיישהו in the mist of time: לשפוט באופן אובייקטיבי מבלי שהתוצאה תהיה צפויה מראש כל פעם. מה שאותי מפתיע זה ש-line drawing כמו בוש דוקא בחר במשהי כזאת.
the three-dimensional person is an enigma
אבל לא מפריע לך שכתוצאה מהחשיבה
שלה, היא הפכה לאיוואנג'עליקאל ומליבראלית לשמרנית ומפרו-צ'וייס לפרו-לייף? מה שלי מפריע בכל ההליכים האלה זה שכולם מתמקדים על התוצר הסופי. הסנאטורים מחפשים לראות מה דעת המועמד/ת בנושאים ספציפים, ומחליטים האם לתמוך או לא על סמך זה. זו גישה נוראית לדעתי, הנוגדת לעיקרון עצמאות הזרוע השופטת. לדעתי צריך לקבוע לפי המשנה הפילוסופית של המועמד/ת, תהא התוצאה אשר תהא. הסנאטורים צריכים להחליט באיזו משנה הם תומכים ועל סמך זה לקבוע. אם הם בעד Living Constitutionlism, יופי, שיאשרו רק שופטים ההולכים בגישה זו. אם הם בעד Strict Constructionism או Textualism, שיאשרו שופטים שזו גישתם. הנקודה היא שהם צריכים לתת לחוקה או למשנה החוקתית לפעול באופן עצמאי ולא לחפש מועמדים שיקבעו לפי מה שהם רוצים - אחרת, בשביל מה בכלל צריך בג"צ? שהסנאטורים יחליטו הכל...
שלה, היא הפכה לאיוואנג'עליקאל ומליבראלית לשמרנית ומפרו-צ'וייס לפרו-לייף? מה שלי מפריע בכל ההליכים האלה זה שכולם מתמקדים על התוצר הסופי. הסנאטורים מחפשים לראות מה דעת המועמד/ת בנושאים ספציפים, ומחליטים האם לתמוך או לא על סמך זה. זו גישה נוראית לדעתי, הנוגדת לעיקרון עצמאות הזרוע השופטת. לדעתי צריך לקבוע לפי המשנה הפילוסופית של המועמד/ת, תהא התוצאה אשר תהא. הסנאטורים צריכים להחליט באיזו משנה הם תומכים ועל סמך זה לקבוע. אם הם בעד Living Constitutionlism, יופי, שיאשרו רק שופטים ההולכים בגישה זו. אם הם בעד Strict Constructionism או Textualism, שיאשרו שופטים שזו גישתם. הנקודה היא שהם צריכים לתת לחוקה או למשנה החוקתית לפעול באופן עצמאי ולא לחפש מועמדים שיקבעו לפי מה שהם רוצים - אחרת, בשביל מה בכלל צריך בג"צ? שהסנאטורים יחליטו הכל...
כן, מפריע לי
ואני לא יכולה שלא לתהות מה בדיוק תהליכי החשיבה שהובילו אותה לשם. האם מדובר פה במשהו שהוא מעבר ל"מה הכי יכול להועיל לי לטווח הארוך מבחינת קריירה"? או האם הצד הדתי התלבש לה על ההגיון, כפי ש-intelligent design (אם תרשה לי לרגע לאוורר נושא שכבר דנו בו) clouds the judgement (מענן את השיפוט?
) של מדענים ש-should know better? מסכימה איתך לגמרי לגבי הקריטריונים לבחירת שופט. גם לי לא ברור מדוע צריך שופט אם הכל כבר ידוע מראש. אבל maybe you have to be American בשביל להבין את זה... ובמקרה שזה מעניין אותך, אני מצטטת פה מהמדור של Marcel Berlins (עו"ד אנגלי שכותב בגארדיין): It was sheer coincidence that, last week, both England and the US acquired a new chief justice - one of them becoming a household name, accompanied by controversy and the fullest glare of publicity, the other hardly noticed outside the tight legal world, his accession barely mentioned in the media. I have often pointed to the public's extraordinary lack of knowledge of, and interest in, our top judges, without, though, demanding that we follow the American path to judicial appointment. But the cry is being heard again: "Why can't we be more like them?" It's getting louder. As the Human Rights Act inevitably leads the judges into more politically and socially tainted decisions, it's argued that we should know more about them, their attitudes and their prejudices. Yes, but only up to a point, and certainly not going anywhere near the American model. There are many vital differences. US supreme court justices are appointed, unashamedly, to suit the president's political agenda. They are there for life. Roberts may be chief justice for 30 years or more. Lord chief justice Phillips will be in his post for five or six years; our senior judges have to retire at 72. Anyway, the chief justice of England and Wales, despite his title, only very rarely sits on our highest court, the House of Lords. The nearest equivalent to chief justice John Roberts in terms of influencing the law is Lord Bingham, the senior law lord. Most importantly, the US supreme court has the power to strike down laws, to rule them unconstitutional and therefore of no effect. Our law lords do not have that power, nor will they when they are turned into a supreme court in a few years. That is a fundamental difference. (Incidentally, our new supreme court will only come into operation when the building to house them is ready - a unique example of a major constitutional change being subservient to the pace of the British builder and decorator). The US supreme court is not the same kind of animal as our top court, nor is its chief similar to our lord chief justice. We must be very wary about looking across the Atlantic in admiration, and seeking to copy their judicial ways.
ואני לא יכולה שלא לתהות מה בדיוק תהליכי החשיבה שהובילו אותה לשם. האם מדובר פה במשהו שהוא מעבר ל"מה הכי יכול להועיל לי לטווח הארוך מבחינת קריירה"? או האם הצד הדתי התלבש לה על ההגיון, כפי ש-intelligent design (אם תרשה לי לרגע לאוורר נושא שכבר דנו בו) clouds the judgement (מענן את השיפוט?
מענין מאד
אני לא מכיר את השיטה הבריטית, וכמה דברים בציטוט נשמעים לי משונים. באנגליה אין בג"צ? או משהו מקביל לזה? רק עכשיו עומדים לכונן בג"צ?? בית המשפט העליון של אנגליה, או איך שלא קוראים לו, לא יכול לפסול חוקים? אין מושג של judicial review להחלטות הנבחרים? כך אמנם היה בארה"ב - והשתנה ב1803 (Marbury vs. Madison). אישית אני בהחלט מעדיף שיהיה לבג"צ כח לפסול חוקים. כי אם לא, יהיה כח בידי הממשלה לחוקק חוקים הרומסים את זכויות הפרט ללא שתהא לאזרח כל אפשרות להתנגד לממשלה. מאידך, פסול שלבג"צ תהיה סמכות אבסולוטית להתערב בכל דבר, כי אז קורה מה שהולך בישראל בו הבג"צ, שאינו מחוייב מאומה לציבור הבוחרים, בעצמו הופך לעריץ וקובע דברים שאינם קשורים לתחום המשפטי. אני לא סגור על כך שהמינוי לנצח עדיף מהשיטה הבריטית, אבל יש בזה יתרונות וחסרונות, ואני לא רואה סיבה מיוחדת לנסות לשנות את זה. אגב, לדעתי אחת הסיבות לפוליטיזציה של המינויים היא בדיוק בגלל שהשופטים הפסיקו להיות strict constructionists. כל עוד השופטים דגלו בכך שיש לקבוע ע"פ פרשנות החוקה הכתובה, אזי החוקה הגבילה את אופן קביעתם, והיה פחות מקום לדעות אישיות (כמובן לא לגמרי, אבל פחות). אבל מאז שהשופטים (בערך משנות ה60 ואילך) יותר ויותר דגלו ב-Living Constitution, שבו הפסק לא מוגבל למה שכתוב או ממה שאפשר ללמוד באופן רציונלי מהטקסט, אלא מבוסס על הלך הרוחות, על תפיסות חברתיות עכשוויות, על "קידמה" ושאר ירקות - הפוליטיקאים קלטו שחשוב מאד לשים שופט שידע "לקרא" את "הלך הרוחות העכשוויי" לפי איך שהם קוראים אותו. מכאן הפוליטיזציה המגעילה של תהליך הבחירה.
אני לא מכיר את השיטה הבריטית, וכמה דברים בציטוט נשמעים לי משונים. באנגליה אין בג"צ? או משהו מקביל לזה? רק עכשיו עומדים לכונן בג"צ?? בית המשפט העליון של אנגליה, או איך שלא קוראים לו, לא יכול לפסול חוקים? אין מושג של judicial review להחלטות הנבחרים? כך אמנם היה בארה"ב - והשתנה ב1803 (Marbury vs. Madison). אישית אני בהחלט מעדיף שיהיה לבג"צ כח לפסול חוקים. כי אם לא, יהיה כח בידי הממשלה לחוקק חוקים הרומסים את זכויות הפרט ללא שתהא לאזרח כל אפשרות להתנגד לממשלה. מאידך, פסול שלבג"צ תהיה סמכות אבסולוטית להתערב בכל דבר, כי אז קורה מה שהולך בישראל בו הבג"צ, שאינו מחוייב מאומה לציבור הבוחרים, בעצמו הופך לעריץ וקובע דברים שאינם קשורים לתחום המשפטי. אני לא סגור על כך שהמינוי לנצח עדיף מהשיטה הבריטית, אבל יש בזה יתרונות וחסרונות, ואני לא רואה סיבה מיוחדת לנסות לשנות את זה. אגב, לדעתי אחת הסיבות לפוליטיזציה של המינויים היא בדיוק בגלל שהשופטים הפסיקו להיות strict constructionists. כל עוד השופטים דגלו בכך שיש לקבוע ע"פ פרשנות החוקה הכתובה, אזי החוקה הגבילה את אופן קביעתם, והיה פחות מקום לדעות אישיות (כמובן לא לגמרי, אבל פחות). אבל מאז שהשופטים (בערך משנות ה60 ואילך) יותר ויותר דגלו ב-Living Constitution, שבו הפסק לא מוגבל למה שכתוב או ממה שאפשר ללמוד באופן רציונלי מהטקסט, אלא מבוסס על הלך הרוחות, על תפיסות חברתיות עכשוויות, על "קידמה" ושאר ירקות - הפוליטיקאים קלטו שחשוב מאד לשים שופט שידע "לקרא" את "הלך הרוחות העכשוויי" לפי איך שהם קוראים אותו. מכאן הפוליטיזציה המגעילה של תהליך הבחירה.
יש בבריטניה בג"צ
וזה בדיוק ה-Law Lords. אין בסמכותם לבטל חוקים, בין השאר משום שאין חוקה, שלפיה ניתן לקבוע מה לא תחוקתי. סמכות ה-Law Lords הוא לקבוע מתי המדינה פועלת לפי או בניגוד לחוק, וכן לשמש כערכאת שיפוט עליונה. לרשות המחוקקת יש סמכות בלעדית לחוקק, לשנות ולבטל חוקים. לבית העליון - בית הלורדים - יש סמכות להחזיר חוק לבית הנבחרים - Commons, אבל הם יכולים לעשות זאת רק פעמים. בנוסף כל חוק צריך להחתם בידי המלכה, אבל זהו רק אקט סימבולי, וקשה לדמיין מצב שבו המלכה לא מאשרת חוק. בסופו של דבר תמיד יש ערכאה שיש לה סמכות עליונה, והשאלה מי היא צריכה להיות - רשות ממונה כמו בג"ץ או רשות נבחרת כמו הפרלמנט. יש יתרונות וחסרונות לכל שיטה, אבל הבריטים משוכנעים, שעדיף קומץ אידיוטים שאפשר להחליף, על פני קומץ עוד יותר קטן של אידיוטים, שצריך לחכות עד שימותו. האם זה ראוי שהחלטות שעושה הנשיא היום ימשיכו לעצב את החוק בארה"ב עוד 30 שנה?
וזה בדיוק ה-Law Lords. אין בסמכותם לבטל חוקים, בין השאר משום שאין חוקה, שלפיה ניתן לקבוע מה לא תחוקתי. סמכות ה-Law Lords הוא לקבוע מתי המדינה פועלת לפי או בניגוד לחוק, וכן לשמש כערכאת שיפוט עליונה. לרשות המחוקקת יש סמכות בלעדית לחוקק, לשנות ולבטל חוקים. לבית העליון - בית הלורדים - יש סמכות להחזיר חוק לבית הנבחרים - Commons, אבל הם יכולים לעשות זאת רק פעמים. בנוסף כל חוק צריך להחתם בידי המלכה, אבל זהו רק אקט סימבולי, וקשה לדמיין מצב שבו המלכה לא מאשרת חוק. בסופו של דבר תמיד יש ערכאה שיש לה סמכות עליונה, והשאלה מי היא צריכה להיות - רשות ממונה כמו בג"ץ או רשות נבחרת כמו הפרלמנט. יש יתרונות וחסרונות לכל שיטה, אבל הבריטים משוכנעים, שעדיף קומץ אידיוטים שאפשר להחליף, על פני קומץ עוד יותר קטן של אידיוטים, שצריך לחכות עד שימותו. האם זה ראוי שהחלטות שעושה הנשיא היום ימשיכו לעצב את החוק בארה"ב עוד 30 שנה?
בנוסף,
אם בוחרים על סמך דעת השופט על האישויוז, בהכרח שזה לא יניב את הפירות המיוחלים לטווח הארוך, כי האישיוז של היום זה לא האישיוז של מחר, ומהי הערובה שהמועמד ימשיך לקבע את האישיוז לפי דעת אלה התומכים בו כיום? בשטח, שופטים רבים שנבחרו בתקווה שהם ימשיכו לפסוק לפי הparty line, הפתיעו (או יותר נכון, אכזבו את הבוחרים). גם: לעיתים האישויז הם בכלל לא אישיוז אמיתיים אלא מדומים, שהצדדים השונים משתמשים בהם לצרכים פוליטיים. למשל, כיום כולם מתמקדים על Ro99 vs. Wade כאילו שזה מה שמונע מהמדינות להחזיר את השעון אחורה 30 שנה. אבל עובדה היא שברוב הסטייטס, אם לא כולן (עבר זמן מאז שבדקתי), החוק מקל עוד יותר ממה שנדרש בRo.
אם בוחרים על סמך דעת השופט על האישויוז, בהכרח שזה לא יניב את הפירות המיוחלים לטווח הארוך, כי האישיוז של היום זה לא האישיוז של מחר, ומהי הערובה שהמועמד ימשיך לקבע את האישיוז לפי דעת אלה התומכים בו כיום? בשטח, שופטים רבים שנבחרו בתקווה שהם ימשיכו לפסוק לפי הparty line, הפתיעו (או יותר נכון, אכזבו את הבוחרים). גם: לעיתים האישויז הם בכלל לא אישיוז אמיתיים אלא מדומים, שהצדדים השונים משתמשים בהם לצרכים פוליטיים. למשל, כיום כולם מתמקדים על Ro99 vs. Wade כאילו שזה מה שמונע מהמדינות להחזיר את השעון אחורה 30 שנה. אבל עובדה היא שברוב הסטייטס, אם לא כולן (עבר זמן מאז שבדקתי), החוק מקל עוד יותר ממה שנדרש בRo.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.