כמה מנגנוני גיוון שנצפו ועוד
אני חושב שיש קצת בורות בכל מה שנוגע ל"מוטציות" ול"גיוון גנטי".. זה לא כזה ביג דיל להכיר את המנגנונים , לפחות עקרונית, של התורשה <אני לומד ביולוגיה חובב מזה שנה וחצי ומתחיל ללמוד את זה באוניבריסטה באוקטובר, ואני לא יודע עד כדי כך לעומק את הטכניקליות של התורשה> אני אנסה לכתוב את זה בצורה שלא תעמיס יותר מדי, ולהבהיר את המושגים שאני אעלה. הDNA שבכל תא חי עלי-אדמות, מן החיידק הכי קטן שנמצא קילומטרים בתוך האדמה וחי על גופרית ומינרלים ועבורו חמצן הוא רעל קטלני שישמיד את כל אוכלוסיתו - ועד לג'ירפות, קופי איי-איי, כנפתונים בים ושחפים שחורי-גב בריטיים - הDNA הזה מבצע שכפול של עצמו בכל תא, כל הזמן, בכמויות אסטרונומיות. בכל תא סומאטי <התאים שמרכיבים את האיברים שלך, שאינם עוברים בתורשה> ובכל גמטה <תאי מין שבסופו של דבר גורמים להעברה של צאצאים> השכפול הגנטי של הDNA הוא מנגנון סופר-סופר-סופר-סופר-סופר מדויק. אורך מולקולת DNA , אף של חידקים קטנים ופשוטים מאוד <חידקים אינם עולים בקוטרם ליותר ממיקרומטרים ספורים, חלקם הגדול אינו ניתן לצפייה ללא מיקרוסקופ אלקטרונים חודר\סורק> מבלי להכנס יותר מדי למה מרכיב את הDNA - מה שמעניין ולגבי הDNA הוא: א.הDNA משמש כתבנית ליצירה של מולקולות RNA שונות, שבסופו של דבר מהוות בסיס <בדרכים שלא אכנס אליהן כרגע כדי לא להלאות> ליצירה של חלבונים. ומה שחשוב לדעת לגבי חלבונים הם - שאם DNA זה צופן המידע של החיים - אז החלבונים הם למעשה ההתבטאות של החיים באופן חיצוני. ב.במהלך השכפול של הDNA עלולים, לעיתים מאוד מאוד רחוקות <יחסית, כמובן, לכמות העצומה של השאר> - להתבצע שגיאות. שוב, כדי לא להכנס לעובי הקורה יותר מדי - אני רק אומר שכל שגיאה בשכפול של הDNA גורמת בסופו של דבר להתבטאות חיצונית אצל היצור החי. מה שנכון במאה אחוז להגיד גם אם אתה לא מבין כלום בביולוגיה, זה שהDNA שלך קובע את התכונות החיצוניות שלך. הצבע של העיניים שלך קבוע בDNA, ושינוי בגנים <חלקים במולקולות הDNA שלך האחראיים על תכונות מסוימות> יגרום לשינוי בצבע העיניים. השגיאות בשכפול יכולות להיות: 1.נקודתיות <מה שנקרא "מוטציית נקודה"> - שגיאות כאלה מובילות למעשה לשגיאה אחת בסה"כ של התאמת "אות" אחת באלפבית של הDNA <אני לא אפרט מה הוא ה"אלפבית" הזה, רק אומר שיש בו רק 4 "אותיות", והרצף של 4 "אותיות" אלה הוא זה שקובע למעשה את כל התכונות ביצורים החיים> שגיאות אלה רק נשמעות זניחות. מדובר במוטצית נקודה אחת ויחידה שגורמת למחלת האנמיה חרמשית - מחלה זו גורמת לשינוי קטנטן בקידוד של חומצות האמינו <יחידות הבסיס המרכיבות את החלבונים> במבנה של מולקולות ההמוגלובין. נשאי החמצן בדמנו. שגיאה אחת ויחידה זו גורמת לשינוי חיצוני עצום אצל האדם. תאיו לא משיגים מספיק חמצן. התופעה יכולה לגרום להמון סיבוכים קשים. מצד שני, מחלה זו גם מאפשרת חסינות יוצאת דופן <לפחות בצורה טבעית> למחלת הקדחת. 2.החסר - חלקים מסוימים ב"קוד" של הDNA עלולים בטעות "להשמט" מה"סיפור" של הDNA - מה שגורם לשינויים חיצוניים. 3.הוספה <insertion> - בדיוק ההפך, לעיתים אות מסוימת עלולה להיות מועתקת פעמיים 4.הכפל - חלקים שלמים של גנים, או אפילו גנים שלמים - מוכפלים במהלך השכפול הגנטי הרבה מעבר לצורך . ההכפל לעיתים אינו מזיק , אפילו אם מתרחש פעמים רבות. לעומת זאת, אצל בני-אדם מסוימים הכפל שיוצא מכלל שליטה עלול לגרום לליקויים תורשתיים חמורים <לדוגמה - תסמונת הX השביר, שנובעת כתוצאה מהכפל מאוד מוגזם של אותו הגן בDNA> 5.טראנספוזונים - תופעה שהתגלתה לאחרונה יחסית <ע"י זוכת פרס הנובל ברברה מקלינטוק, בשנות החמישים> - חלקים שלמים מהDNA שפשוטו כמשמעו "מזנקים" ממקטע אחד של DNA למקטע אחר. שינוי מיקום זה, מן הסתם, גורם לשינוי ולגיוון ביולוגי. לעיתים בצורה דראסטית ומהירה ביותר, יחסית לקנה המידה האבולוציוני הרגיל, שבד"כ עולה בקנה-אחד עם קנה-המידה הגאולוגי. 6.הפיכה <inversion> - גנים בודדים או מקטעי DNA שלמים עשויים לעבור הפיכה גמורה במקטעי DNA שהם נמצאים בהם. הבדלים רבים בין השימפנזות ובני-האדם, למשל, הם בסה"כ ביטויים חיצוניים של הפיכות כאלה על-גבי הגנומים <סה"כ הגנים בDNA של היצור החי> של בני-האדם והשימפנזות יש עוד כמה מנגנונים שאני מכיר <פעם אחרונה שהזכרתי את זה בפורום כאן, הזכרתי 14 מנגנונים> - אבל זה כבר ידרוש טיפה יותר הכרות עם מנגנוני התורשה ועם ביולוגיה, ואני אחסוך ממך את זה. מה שחשוב להזכיר זה שכל אחד ממנגנונים אלה גורם לגיוון יוצא דופן בעולם החי. כל מוטציה או מנגנון שינוי גנטי אחר גורם לשינוי בתדירות גנים שונים באוכלוסיה - ושינוי זה הוא, לפי הגדרה, אבולוציה של מינים למינים אחרים <או לתת-מינים במינים עצמם> שינויים אלה הם למעשה תוספת ה"מידע" הגנטי.