אלה לא. מי שרק מתנגד למדיניות כזאת או אחרת של מדינת ישראל לעולם לא יקרא לעצמו "אנטי-ישראלי", אחרת הישראלים היו בראש האנטי-ישראלים.
אני מזדהה עם הצורך הנואש להצדיק את הצד שנראה ליברלי, באמת, מול האפשרות המנוגדת, אבל כמה אפשר להכחיש?!
במיוחד שבמוקדם או במאוחר הם מפספסים ונפלטות להם אמירות אנטישמיות גסות קלאסיות.
מעולם לא שמעתי האשמה באנטישמיות על ביקורת לגיטימית נגד מדיניות.
שמעתי אין-ספור פעמים אנטישמים מיתממים שהם מבקרים את ממשלת ישראל, כש"המדיניות" שהם מבקרים היא מימוש (חלקי) של החובה של המדינה להגן על אזרחיה.
קל ומפתה לעשות לחברה הישראלית אמריקניזציה, לחלק אותה לשני צדדים מקוטבים, ואז להנהן למשמע ההיתממות, להתנער מכל ההאשמות על הישראלים ולהשליך אותן על הצד האחר, במקום להתנער מה"מבקרים" ולהרגיש לבד בעולם.
"ליברלי" זו הגדרה עצמית פוליטית, שרק אחוז קטן מהמזדהים בה הם באמת ליברלים אידאולוגית, גם בנושאים לא אופנתיים. הטיפוסים שהיום "אנטי ישראלים לא אנטישמים", היו בעבר "בעד זכויות אדם לנשים, נגד זכויות אזרחיות" או "נגד עבדות, בעד הפרדה". כן, אני בטוחה שזה נראה לכם שונה. הזמן יעשה את שלו.
אחח... לא קל ולא מתגמל להיות ליברלית עקבית...