נממ..
קיבלתי 93 במתכונת במתמטיקה
האמת היא שהחיים שלי יותר מדי שיגרתיים לאחרונה, תקופה נורא קשה. לא ראיתי את עומר כבר 6 שבועות (קיבל ריתוק הטמבל) והגעגועים אליו הולכים וגוברים מיום ליום, לפעמים פשוט מתחשק לי לעזוב הכל , לעלות לאוטובוס ולנסוע לבסיס שלו לעפולה.. אבל לצערי יש יותר מדי דברים שקושרעם אותי למציאות! יש לי סדר יום מטורף, של לימודים בבוקר, עבודה אחר הצהריים עד שעה 10 בלילה, וביומיים חופש שיש לי מעבודה אני משתדלת להשלים פערים, לכתוב עבודות, להתכונן למבחנים , להפגש עם חברים שלא פגשתי חודשים שלמים.. ביום שני יש לי בגרות במתמטיקה והיום אני יוצאת לטרבין "לחגוג את היומולדת שלי" וכן אני יודעת שזה שבוע לפני אבל ככה זה יוצא, שבוע הבא אני כנירא לא אהיה בסביבה (עומר יוצא סופסוף!)ובחודש פברואר אני נכנסת לשגרת מבחנים עצבנית כך שלא יהיה זמן לבילויים וחגיגות... חוץ מזה הכל כרגיל, כל עוד קיריל לא עונה לטלפונים שלי ולא טורח להתקשר למרות שאני משאירה הודעות קוליות, אני יודעת שהכל מתנהל כשגרה...